בנק לאומי מפרסם את הסקירה השבועית על שוק ההון. כלכלני לאומי קובעים כי התשואות לאורך העקומים המרכזיים בחו"ל נמוכות מאוד, וצפויות לעלות בהדרגה בטווח הבינוני. זאת, כתלות בהמשך השיפור בכלכלה הגלובלית, בדגש על כלכלת ארה"ב. לכן, מומלץ להימנע מאג"ח ממשלתיות של המדינות המפותחות המרכזיות (ארה"ב, גרמניה, יפן).
בלאומי ממליצים על חשיפה לאג"ח ממשלת ישראל במח"מ בינוני, גם לנוכח הציפיות שסביבת הריבית תשאר נמוכה בחודשים הקרובים. התשואות האפסיות במח"מ הקצר, אינן כדאיות להשקעה. מנגד, רמת מחירים גבוהה בחלק הארוך של העקומים, מגדילה את הסיכון בהחזקת פלח זה.
הרכיב המנייתי בתיק ההשקעות ממשיך להיות האפיק המועדף לנטילת סיכון, כאשר עיקר הסיכון להמלצה זו נובע מהתפתחויות שליליות בכלכלות אירופה וסין. כלכלני לאומי ממליצים על משקל יתר משמעותי למניות חו"ל, לנוכח חולשת הביקושים המקומיים בישראל. במניות חו"ל הם ממליצים על חשיפת שוק לארה"ב ולאירופה, חשיפת יתר לשווקים מתעוררים, וחשיפת חסר ליפן.
מחיר הנפט ירד בחדות בחודשים האחרונים, מה שהביא לירידות משמעותיות במחירי המניות בסקטור האנרגיה העולמי. בתמחור הנוכחי ממליצים בלאומי על אחזקה של מניות הסקטור, תוך התמקדות בחברות הגלובליות הגדולות ביותר.
השיפור ההדרגתי בכלכלת ארה"ב, בשילוב עם הפיחות החד בשער החליפין של השקל מול הדולר, צפוי לתמוך ברווחי הפירמות היצואניות בישראל אשר שוק היעד העיקרי שלהן הוא ארה"ב. תופעה זו עשויה לבוא לידי ביטוי בתוצאות הרבעון הרביעי של השנה, ובמחצית הראשונה של 2015, במידה והפיחות ישמר.
בחודשים האחרונים מורגשת עלייה מתונה במרווחים באפיק הקונצרני בישראל. פתיחת מרווחים זו תואמת את ההאטה בכלכלה הריאלית ועשויה להימשך בטווח הקצר. אנו ממליצים על חשיפה נמוכה יחסית לאפיק, תוך התמקדות בדירוגים איכותיים (A+ ומעלה) והטווח הבינוני.
כלכלני לאומי ממליצים על החזקה מועטה של אג"ח קונצרני בחו"ל, תוך התרכזות בדירוגי ההשקעה הנמוכים, ומח"מ בינוני. פתיחת המרווחים באג"ח High Yield במח"מ קצר בארה"ב, מהווה להערכתם הזדמנות טקטית לפרק זמן קצר, ברמת סיכון גבוהה. זאת, בעיקר על רקע רמת הריביות הנמוכה, ותוך ציפיה ששיעור הכשלים בפלח זה לא יגדל באופן משמעותי בחודשים הקרובים.
מגמה חיובית אפיינה את המסחר בשוקי המניות. מדד המניות העולמי רשם עלייה של כ- 1.6% בסיכום שבועי.
בארה"ב, על אף פרסום נתוני מאקרו מעורבים (עלייה נמוכה מהצפי בהכנסות משקי הבית ובהזמנות מוצרים ברי-קיימא בחודש אוקטובר ועלייה במספר תביעות האבטלה החדשות השבוע) פרסום אמדן הצמיחה, המעיד כאמור על חוזקת ההתאוששות בכלכלה האמריקאית תרם לעליות בשוקי המניות. מדד ה- 500 S&P עלה בכ- 1.2% לרמת שיא חדשה. סקטור הטכנולוגיה בלט לחיוב והוביל את העליות. אנו ממליצים על חשיפה מנייתית לארה"ב בדומה למשקלה במדד המניות העולמי (כמחצית) וזאת כשיעור מסך החשיפה למניות חו"ל בתיק ההשקעות. הערכה העומדת בבסיס המלצה זו היא שקצב הצמיחה ישמר ויביא להמשך השיפור ברווחיות הפירמות.
עליות שערים נרשמו באירופה, על רקע ירידה בחששות מכניסה מחודשת למיתון. בסיכום שבועי עלה מדד ה- 600 STOXX בכ- 2.8%, ומדד ה-DAX הגרמני עלה בשיעור גבוה של 5.2%. מדד הסנטימנט הכלכלי עלה במפתיע בנובמבר, עובדה העשויה להצביע על אופטימיות ביחס לאפקטיביות של צעדי ה- ECB בהגברת קצב הצמיחה ושיעור האינפלציה. בשבוע הבא ייפגשו בכירי הבנק המרכזי להחלטת ריבית כאשר קיימת הסתברות נמוכה להכרזה הרחבה נוספת של תכנית ההקלה הכמותית.
הבנק המרכזי בסין הוריד את הריבית המוניטארית ב- 40 נ.ב. לרמה של 5.6%, במסגרת צעדי הבנק המרכזי והממשלה אשר מטרתם לתמרץ את הפעילות הכלכלית ולתמוך בצמיחה. בתגובה עלה מדד המניות בסין ב- 7.3% וחזר לרמות שנרשמו לאחרונה לפני שלוש שנים.
השוק המקומי נסחר במגמה חיובית. מדד המעו"ף עלה בכ- 1.6% לרמת שיא של כל הזמנים. סקטור הטכנולוגיה, שבלט לשלילה בשבועות האחרונים, הוסיף כ- 3.6% לערכו בהובלת חברות יצואניות הצפויות ליהנות מהפיחות שחל בשקל. מנגד, בדומה למגמה בעולם ניכרה חולשה במניות סקטור האנרגיה (על אף שהשפעת הירידה במחירי הנפט בעולם על תוצאות החברות המקומיות צפויה להיות מוגבלת).
בשבוע האחרון נסחר הדולר במגמה מעורבת. מגמת ההתחזקות מול האירו נמשכה, אך חל פיחות בדולר מול היין, הליש"ט והריאל הברזילאי. האינדקס הדולרי (DXY) נותר כמעט ללא שינוי.
ביום שישי שעבר רמז נשיא ה-ECB (מריו דרגי) בנאומו, כי הבנק המרכזי באירופה צפוי להגדיל את היקף תכנית ההרחבה הכמותית. בתגובה נחלש האירו בכ-1.2% מול הדולר. לאחר מכן התחזק האירו עם פרסום נתוני מאקרו חיוביים מגוש האירו, כך שבסיכום שבועי האירו נחלש בכ-0.4% בלבד מול הדולר.
השקל הוסיף להיחלש מול דולר ארה"ב, על רקע הורדת תחזית הדירוג של ישראל מ"חיובית" ל"יציבה" ע"י סוכנות הדירוג פיץ’. התערבות בנק ישראל במסחר ע"י רכישה של כ- 150 מיליון דולר תרמה גם היא להיחלשות השקל.
הקרונה הנורבגית בלטה לשלילה ואיבדה כ-1.9% על רקע הירידה במחירי הנפט.