מהפכה בשיטת הייבוא לישראל: הוועדה להגברת התחרות והסרת חסמים בייבוא תגיש את המלצותיה לקבינט יוקר המחייה ביום ב’ הקרוב, ה-1.12.14.
המלצות הוועדה שמינו שר האוצר, יאיר לפיד, ושר הכלכלה, נפתלי בנט, יאפשרו לכל יבואן, שעד היום נתקל במכשולים בירוקראטיים אינסופיים, להכניס לישראל בקלות ובמהירות סחורה שתייצר לצרכן הישראלי מגוון, ותאלץ את היבואנים והיצרנים הגדולים, השולטים היום בשוק, להיות תחרותיים יותר. זו מהפכה שתעצים את התחרותיות בשוק ותועיל לכל משווק, יבואן ובעיקר לכל צרכן ישראלי. כך מורידים מחירים.
עיקריי ההמלצות: ישראל תתאים את שיטת הייבוא לנעשה במדינות המפותחות - משיטת פיקוח טרום יבוא לשיטה של פיקוח בשווקים (POST MARKET) וניהול סיכונים. מהלך זה יאפשר פתיחה משמעותית של השוק בתחומים מסוימים באמצעות מעבר להצהרת יבואן תוך שמירה על בטיחות המוצרים.
משרד הכלכלה יתאם בין 37 רגולטורים האחראים היום על הייבוא בתחומם, בכדי ששיקולים של תחרות, יוקר מחייה והתאמה לנעשה בעולם יילקחו בחשבון.
קידום יבוא מקביל - ההגבלים העסקיים יפעלו כאשר ישנו חשש ממשי לפעילות של יבואנים דומיננטיים שתכליתה לחסום יבואנים מקבילים.
שקיפות ונגישות מידע – הקמת אתר אינטרנט שיאפשר לציבור לקבל את כל המידע על יבוא (מסחרי ואישי) באופן קל ופשוט לציבור.
ועדות התקינה של מכון התקנים - הגדלת מספר נציגי הממונה על התקינה או מטעמו המשתתפים בוועדות התקינה הציבוריות המתכנסות במכון התקנים הישראלי לשם קביעת תקנים וכן לקבוע בדין את השתתפותם כחברים קבועים בוועדות. יצירת נגישות לכל דורש לפרוטוקולים של ועדות התקינה במכון התקנים.
סימון מוצרים – לתקן את צו הגנת הצרכן (סימון טובין), תשמ"א-1981, כך שתבוטל החובה לסמן מוצרי הלבשה בטרם יבואם, וסימונם יתאפשר במחסני היבואן.
שר האוצר, יאיר לפיד, ושר הכלכלה, נפתלי בנט, מינו באוגוסט 2013, ועדה לצורך בחינת הגורמים לפערים בין ישראל ומדינות ה –OECD בכל הנוגע ליוקר המחייה. ’הוועדה הבין-משרדית להגברת התחרות והסרת החסמים בייבוא’, בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג, וסגן הממונה על התקציבים באוצר, יונתן רגב, פעלה במשך כשנה במהלכה למדו ובחנו נציגי המשרדים השונים בוועדה – האוצר, הכלכלה, הבריאות, החקלאות והתחבורה - סוגיות של חסמים שלא נחקרו עד כה לעומק ברמת הממשלה בישראל.
בשל רמת המורכבות הגבוהה של לימוד הסוגיות הנידונות, השקיעה הוועדה מאות שעות עבודה, קיימה 21 פגישות בהרכב רחב וכן קיימה פגישות פרטניות עם רגולטורים, עם יבואנים ועם בעלי עניין נוספים. בין השאר, נקטה הוועדה בפעולות נוספות, לרבות הקמת אתר ייחודי לשיתוף הציבור שבו רוכזו כ-450 פניות, רובן מיבואנים, שהעלו חסמי יבוא והצעות לשיפור; ניתוח כלכלי בשיתוף עם הרשות להגבלים עסקיים, רשות המסים, הלשכה המרכזית לסטאטיסטיקה (למ"ס) והבנק העולמי לשם זיהוי החסמים והמגמות הצפויות במשק; לימוד פרקטיקות בין-לאומיות בתחום היבוא וקיום פגישות עבודה וסמינרים עם מומחי רגולציה באיחוד האירופי.
הוועדה סיימה את בחינתה ופרסמה את מסקנותיה בדו"ח ב-9 לנובמבר, 2014.
מממצאי עבודת הוועדה, שהוגשו לעיונם של שר האוצר, יאיר לפיד, ושר הכלכלה, נפתלי בנט, עולה כי היבוא הוא החלק הארי של הצריכה הפרטית בישראל, זאת בשיעור גבוה יותר כיום ביחס לעבר. כ-70% מהצריכה הפרטית בשנים האחרונות מקורה ביבוא.
על אף האמור, השוק הישראלי מאופיין בנטל רגולציה גבוה ובעומס ביורוקרטי גבוה במיוחד לעומת שווקי יבוא משמעותיים בעולם, בעיקר בשל מספר מאפיינים עיקריים: בישראל קיימת דרישה לקבלת אישורים רבים טרם הייבוא וזאת בשונה מהמדיניות המקובלת במדינות המפותחות - א. אישורים מוקדמים נדרשים גם עבור מוצרים בעלי סיכון נמוך יחסית לאזרח - כגון מוצרי תקשורת (לעיתים על מוצרים שכבר אושרו בעבר). ב. מוצרי מזון רגיל (לא בשר חלב ירקות ופירות, תינוקות וכד’) דורשים אישור מוקדם מטעם מנהל המזון. ג. ייבוא של תמרוקים דורש אישור של משרד הבריאות.
פיקוח הדוק בנמל מוביל לעיכוב סחורות, הגדלת עלויות היבואנים ופגיעה ביבואנים קטנים ובינוניים - כפועל יוצא מהמיקוד במתן אישורים טרם הייבוא, הסחורה המיובאת נתונה לפיקוח ממשלתי הדוק טרום שחרור מהמכס באמצעות הרשויות המוסמכות ורשות המכס. בדיקות רבות, כגון בדיקות מדגמיות של משלוח לבחינת התאמת הסחורה לתקינה (בדיקות "ש") ובדיקות מסמכים של הרשויות הרגולטוריות הנערכות בנמל, מעכבות את הכנסת הסחורה למדינה.
עלויות אלו הן בעיקרן עלויות קבועות, ובשל כך הן מהוות נטל כלכלי גדול יותר על יבואנים קטנים מאשר על יבואנים גדולים, שכן עבור היבואנים הגדולים עלויות אלו מתחלקות על פני היקף יבוא נרחב יותר. ככלל, הנטל הכלכלי והבירוקרטי מקשה באופן מיוחד על עסקים קטנים ובינוניים. ישנן אי-התאמות בין הדרישות הטכניות (תקינה) של מוצרי היבוא בישראל לדרישות במדינות מפותחות - אי התאמות אלו מכבידות על היבואנים ומייקרות את עלות המוצרים לצרכנים.
כך למשל, בדיקת וועדת היבוא העלתה כי תקן רשמי חוסם יבוא מגוון רחב של משקאות קלים (בעלי שיעור פרי הקטן מ- 10%), באמצעות איסור על איור פירות באריזות מוצרים אלו; תקן רשמי חוסם יבוא מגוון רחב של תחליפי חלב ניגר לצריכה (חלב סויה \ אורז \ קוקוס \ חיטה וכיו"ב) עקב איסור שימוש במילה "חלב" למוצרי שתייה המבוססים על סויה, שקדים, אורז וכד’; תקנים רשמיים עבור מיטות לתינוקות ולולים אוסרים ייבוא של מוצרים מתחרים המיוצרים בהתאם לתקנים המקובלים בעולם המערבי; אי הכרה מצד מכון התקנים הישראלי בבדיקות EMC (אלקטרו מגנטיות) של מכשירי חשמל – המתבצעות במעבדות נחשבות ומוכרות בעולם - יוצר צורך לבצעם רק במכון התקנים ומגולל את העלות על הצרכן; משרד התחבורה דורש ביצוע בדיקות השוואתיות למוצרים שאינם נדרשים בתקן בינ"ל וכד’.
חסמים אלו מונעים אפשרות ייבוא של מגוון רחב של מוצרים שעשויים להגביר את התחרות בשוק הישראלי.חסמי נגישות למידע חיוני הנוגע ליבוא אישי \ מסחרי - המידע הנוגע לחוקיות הייבוא מפוזר על פני חקיקות רבות ואינו מרוכז במקום אחד. יבואנים רבים (בייחוד קטנים וחדשים) מתקשים בהבנת כלל דרישות חוקיות הייבוא. גם אזרחים פרטיים מתקשים לקבל מידע ביחס לעלויות של ייבוא אישי. העדר המידע פוגע גם ברגולטור בשל הגדלת העומס שנוצר בשל טיפול בבקשות חלקיות ולא שלמות של היבואנים.
לדוגמא, משרד התקשורת אינו מחזיק פירוט של כלל מוצרי התקשורת האלחוטיים שקיבלו אישור סוג בישראל (פרסום שעשוי היה לחסוך הגשת בקשות לאישור סוג חדשות). משרדי ממשלה רבים מתנהלים באמצעות פלטפורמות תקשורת מיושנות (פקסים למשל) ומעניקים שירות לא נגיש ליבואנים ולאזרחים שנתקלים בזמני המתנה ארוכים ובטרטור רב.
חשש לפעילות של יבואנים דומיננטיים שתכליתה לחסום יבואנים מתחרים - פעילויות אלו מונעות צמיחה של תחרות בייחוד בתחום הייבוא המקביל. אלה מונעים את ניצול היתרונות הכלכליים ביבוא חופשי לשם עידוד התחרות, הורדת מחירים והעלאת רווחת החיים.
שר הכלכלה, נפתלי בנט: "ועדת לנג שוברת את מונופול האינטרסים ששולט בייבוא הישראלי שנים ארוכות ומשנה את המשוואה על פיה היבואן ’אשם’ כל עוד לא הוכח אחרת. הצרכן הישראלי סובל משורת החסמים המונעת ממשווקים להביא לארץ תוצרת שתיצור תחרות ותביא להורדת מחירים. הבעיה המרכזית בשיטת היבוא היא בחסמים אותם מציבה הממשלה על יבוא ותחרותיות במגזרי המסחר והשירותים – יש להחיל ביישום מיידי של המלצות הוועדה".
שר האוצר, יאיר לפיד: "צמצום יוקר המחיה הוא המאבק המרכזי שאנו מובילים - במזון, בחינוך, בדיור ובמוצרי הצריכה. הסרת החסמים הבירוקראטיים תסייע להפחית את עלויות הייבוא, תפתח את השוק ותבוא לידי ביטוי בחיסכון בהוצאה הפרטית של הצרכן הישראלי. יישום המלצות הוועדה יביא להגברת התחרותיות במשק וירחיב את המגוון ואפשרויות הבחירה לציבור הישראלי, שיוכל לרכוש את המוצרים להם הוא זקוק במחיר זול יותר ובאופן מושכל יותר".
מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג: "יוקר המחייה בישראל הוא מהבעיות היותר בוערות בקרב הציבור הישראלי. לקחנו את נתוני הבנק העולמי והפחתנו את המע"מ הרלוונטי לכל מדינה - התוצאות הוצגו בפני חברי ועדת היבוא וראינו שהפער במחירים בין ישראל לעולם נשמר. קרי הבעיה אינה המע"מ. הפערים בין ישראל לעולם אף התרחבו כשנלקחו בחשבון שירותים – החל מכוס קפה או סרט וכלה בשירות חשמלאי או אינסטלטור.
"רמת המחירים של מוצרי הצריכה (ללא שירותים) של משקי הבית בישראל גבוה באופן אבסולוטי וגבוהה בפרט ביחס לרמת ההכנסה בכ-20% מהממוצע במדינות ה-OECD. רמת המחירים גבוהה הן ביחס להכנסה ממוצעת של משק בית בישראל והן באופן אבסולוטי. מוצרי צריכה רבים - לרבות תחום המזון - נמכרים במחירים גבוהים יותר מאשר במדינות מפותחות אחרות. סגירת הפער במחירים של מוצרי הצריכה בלבד יכול להביא לחיסכון של מאות שקלים בחודש עבור משק בית".