אמיר כהנוביץ’, כלכלן המאקרו של כלל פיננסים בסקירה עולמית-יומית: למרות נתונים מאכזבים של צמיחה בארה"ב שהצליחו למנוע מוול-סטריט לעלות ביום שישי ולמרות פרסום מאכזב הבוקר של מדד מנהלי הרכש בסין, מצליחות הבוקר בורסות אסיה ואירופה לפתוח בעליות, נראה שהמיקרו והסחורות הם שלוקחים את השליטה על סדר היום מהמאקרו, מה שמעודד.
החברות מעלות תחזיות רווחים
למה אף אחד לא הלך להגיד לחברות שיש משבר חובות באירופה ושהן אמורות להפסיד או לפחות להפסיד ממנו בעתיד? רבים, שבטוחים שהעולם הולך לקטסטרופה, לא מבינים איך החברות מעיזות לעלות את תחזיות הרווחים שלהן. מדדי המניות באסיה זינקו הבוקר לשיא של 11 שבועות, כשחברות מהונדה ועד יונדאי דיווחו על רווחים גבוהים מהצפוי או העלו את תחזיות הרווחים העתידיים. יצרנית הרכב הונדה העלתה את תחזית הרווח השנתית שלה ב-34% וענקית האלקטרוניקה היטאצ’י, העלתה את תחזית הרווחים שלה למחצית הראשונה ב-82%. בארה"ב התמונה טובה אף יותר כש 77% מהחברות שפרסמו עד כה את דוחותיהן הפתיעו לטובה על תחזיות האנליסטים וצופים לעלייה של 35% ברווחים השנה, מה שאם יקרה יהיה העלייה החדה ביותר ברווחים מאז 1988.
אל תכנסו עכשיו לשוק, חכו עד לחודש האחרון של העליות – כמו שאתם רגילים
לאחר ירידות חדות, מחודש אפריל ועד תחילת יולי, של כ-15% במדד ת"א 100 ובשאר בורסות העולם, הפכו בחודש החולף השווקים מגמה וסיכמו מאז עליות של בין 4% במדד ת"א 100 עד ליותר מ-7% בבורסות וול-סטריט. מה גורם למשקיעים מטורפים להשקיע את כספם במניות כשברקע הערכות שמשבר מטורף הולך לפקוד את אירופה? איך הם מעזים להשקיע בזמן שנתונים מכל העולם מצביעים על האטה? ואיך אחרי עליות כ"כ חדות של-2009 הם מעיזים להיכנס? מה, הם לא מפחדים מהתפשטות המשבר לבנקים? האם הם שפויים? הרי מבחינת רבים שוק המניות צריך להיות שווה היום לאפס, כל ערך אחר הוא פשוט יקר... אבל מה זה יקר? משקיעים, כך מצא מחקר של כהנמן וטברסקי, קובעים לעיתים אם משהו יקר או זול בדרך מאד מצחיקה, הם ממציאים לעצמם נקודת יחוס מסוימת, חלקם לפי השער שבו קנו את הנייר, חלקם לפי נקודת השיא האחרונה, חלקם ביחס לשער ערב משבר הסאב-פריים וכן הלאה, ומשווים אליה את המחיר הנוכחי, סתם ללא כל משמעות כלכלית, ללא התייחסות לרווחי החברות, ללא התייחסות לאלטרנטיבות ההשקעה האחרות, ללא התייחסות לריבית, לתחזיות הצמיחה וכו’... (מוכר בשם "אפקט העוגן")... הבעיה היא שלפעמים בשוק ההון כ"כ הרבה משקיעים בוחרים את אותה הנקודה סתמית עד שפתאום נוצרת לה איזושהי משמעות, הזוי... מזל שלא לאורך זמן.
זוכרים את המשקיעים שמאמינים בכישרונם לזהות את תחילת העליות ואז להיכנס בחזרה לשוק, נראה לכם שכעת, לאחר העליות של יולי, זה היום שבו נראה אותם נכנסים? אולי לא, אולי הם החליטו לחכות עוד חודש אחד, ככה סתם, בשביל להרגיש יותר בטוחים, ונניח שגם חודש אוגוסט יסתכם בעליות, האם אז יכנסו או שירצו עוד קצת זמן לראות שהעליות באמת יציבות? וכך הלאה... בסופו של תהליך, החודש המשכנע ביותר עבורם יהיה החודש שלפני חזרת הירידות... אבל בסה"כ הם אנשים טובים...
היום זה היום של התעשייה
אני מבקש שלא ידברו איתי היום על שום דבר חוץ מעל תעשייה, גבר, מה לעשות, לא יכול להתעסק בכמה דברים ביחד. אז ככה, לפני שהתעוררנו הבוקר (למי שאין ילדים), פרסמה סין את מדד מנהלי הרכש שלה, הסוקר את מצב התעשייה. המדד, שנע בטווחים של בין 0-100 כש-50 נק’ הם קו פרשת המים (כלומר, מעל ל-50 התרחבות ומתחת התכווצות) הצביע על ערך של 49.4, שזה אומר שסקטור התעשייה בסין נותר כמעט ללא שינוי, טוב, צודקים, הוא התכווץ קצת. רגע, לפני שאתם רצים למכור הכל, אולי תרצו לשמוע על חצי הכוס המלאה? אז ככה: קודם כל שתדעו שמדובר בנתון של HSBC, כשבמקביל אליו יש גם נתון ממשלתי שהמשיך להצביע על התרחבות, חודש 17 ברציפות, העדפתם בכל זאת להאמין לנתון של HSBC? אוקי, זכותכם, נמשיך: גולדמן זאקס טוען שהנתון בסין הוא עונתי ולמעשה גם הפרסום של HSBC בניכוי העונתיות מצביע על התרחבות, כאמור חודש 17 ברציפות, עדיין לא השתכנעתם? טוב, הלאה: כלכלנים מעריכים שהנתון יאפשר לממשלת סין לדחות את העלאת הריבית לפחות בחצי שנה ובכך לתמוך בין השאר ביצוא ומורגן סטנלי אף מעריך כי בעקבותיו יתחיל הממשל הסיני לתמוך בכלכלה כבר מהרבעון הרביעי ולשחרר מההגבלות על אשראי, על נדל"ן, על זיהום... מעולה, השתכנעתם? לא? טוב, יאללה, לא שואלים אתכם, בניגוד לדעתכם השווקים בסין עלו הבוקר. בהמשך היום יפורסמו מדדי מנהלי הרכש במספר מדינות באירופה, כשבכולן צפויה להירשם התרחבות התעשייה, וגם בארה"ב שם צפוי המדד להתרחב גם כן, אך בקצב איטי יותר (מ-56.2 נק’ ל-54), בעיקר בשל צפי לירידה בפרויקטי תשתיות.
האם שוק האג"ח מאותת על מיתון?
ישנן מספר דרכים לנסות להבין משוק האג"ח על מצב הכלכלה, לא מזמן הסברתי איך שיפוע העקום מאותת על העתיד הכלכלי, אזכיר ששיפוע שלילי מאותת על צפי למיתון. אך שכיום האינדיקטור הזה בעייתי מכיוון שהריבית האפסית בטוחים הקצרים לא מאפשרת לתשואות בטווחים הארוכים להיות נמוכים ממנה וליצור שיפוע שלילי. דרך אחרת להבין משוק האג"ח על העתיד הכלכלי היא דרך התשואות האבסולוטיות. על פניו נראה שתשואות נמוכות באפיק הממשלתי מעידות על צפי לחזרה למשבר, מה שמפחיד, כי התשואות היום באפיק הממשלתי הן בין הנמוכות בהיסטוריה (בארה"ב התשואה ל-10 שנים ירדה מ-4% לפני 4 חודשים עד ל-2.92% היום). מצד שני, התשואות על אג"ח קונצרני, שם אפשר להגיד שככל שהתשואה נמוכה יותר כך האיתות הוא על עתיד טוב יותר, הן גם נמוכות ביותר, והנמוכות מאז 2004, נזכיר גם שמאותה שנה החל אחד מגלי העליות החדים בהיסטוריה. אז איזה מהאינדיקטורים מאותת לנו על הבאות, הממשלתי או הקונצרני? הדרך המקובלת לשקלל את שני האינדיקטורים הנ"ל, היא לבדוק את התפתחות המרווח בניהן. הבדיקה מראה שהמרווח בין האג"ח הקונצרני לממשלתי בארה"ב ירד עד לחודש מאי במשך תקופה ממושכת ובחדות (המרווח ל-5 שנים בקונצרני בדירוג AA לממשלתי ירד ל-0.7%), אך מאז ולאור המשבר באירופה זינק המרווח עד ל-15/6 ל-1.11%, לאחרונה, מזה כחודש וחצי המרווח בניהם חזר לרדת ועומד כיום על 0.94%. כלומר, שוק האג"ח המשוקלל בין קונצרני לממשלתי, למרות התשואות הנמוכות באפיק הממשלתי, מאותת לנו על צפי הולך וגובר לעתיד טוב יותר.
הצמיחה בארה"ב - יש לי אשם ואני מוכן להעיד
אני יודע שנהרס לכם הסוף שבוע כשביום שישי פורסמה קריאה ראשונה של נתון הצמיחה בארה"ב לרבעון השני, ממנו עלה כי התרחבות התוצר האמריקאי ירדה מ-3.7% ברבעון הראשון ל-2.4% ברבעון השני, נמוך אף מתחזיות האנליסטים. אם אתם מחפשים את האשם להרס הסופ"ש, אז אני לא רוצה להלשין אבל בכל זאת, זה היה הצרכן האמריקאי שהתרחב רק ב-1.6% לעומת התרחבות של 1.9% ברבעון הראשון. האמת שאני לא מפחד להלשין עליו כי אני יודע שהוא לא יצליח לתפוס אותי, גם אחרי התרחבות צנועה של 1.6% הוא מאד רחב. אם נשים לרגע את הצרכן האמריקאי בצד (עד כמה שנצליח להרים) נשים לב שהחברות בארה"ב משכו את הנתון למעלה כשהגדילו ברבעון החולף את הוצאותיהן על ציוד ותוכנה בקצב שנתי של 22%, שזהו הגידול החד ביותר מאז שנת 1997! מה שמאותת כי החברות מצפות להתרחבות נוספת של הצרכן האמריקאי... לא עוד!!! עכשיו רק צריך למצוא לו עבודה (נתוני שוק העבודה יתקבלו בסוף השבוע) ולקוות שלא יישב עלינו בהיסח הדעת. אני מזכיר שברבעון הנוכחי (השלישי) צפויה האטה נוספת בהתרחבות וכך עד לרבעון הראשון של 2011, הרבה גם בשל הירידה בהתרבות ההוצאות הממשלתיות, אני מבקש שלא תבואו לבכות לי כשזה קורה. המפנה, וחזרה להאצת קצב ההתרחבות, צפויה, עפ"י הקונצנזוס, רק ברבעון השני של 2011.
סחורות- כל אחד והסיפור שלו
מחיר החיטה מזנק על רקע חשש שבצורת תפקוד את רוסיה, הסוכר מזנק על רקע פקק של ספינות בכניסה לנמלי ברזיל בשל מזג אויר בעייתי, הנחושת מזנקת על רקע הערכות שהתאוששות עולמית תגרור לעליית הביקושים והנפט עולה גם על רקע חשש לעלייה בעלות קידוחי הנפט בעקבות תקנות והגבלות נוספות בעקבות דליפת הנפט במפרץ מקסיקו. הנפט עלה הבוקר לרמה של 79.5 דולר לחבית נפט כשב-28/5 עמד על 68 דולר לחבית. מדד מחירי הסחורות, ה-CRB, זינק בחמישי ושישי ביותר מ-3% ותומך ברווחי חברות הכרייה שמושכות הבוקר את אירופה. מי מעלה באמצע משבר את מחירי הסחורות? רגע, אולי הגזימו קצת עם נושא המשבר....