"עסקים קטנים ובינוניים יהיו מנוע הצמיחה העיקרי של הכלכלה המערבית. עידודם יתרום לא רק לתעסוקה וצמיחה אלא גם להקטנת אי השוויון הכלכלי שמאיים על המרקם החברתי". כך אמר היום (ב’) יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ’ שמואל האוזר, בכנס "עיונים מעשיים ברגולציה על שוק ההון", שהתקיים בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
האוזר ציין כי "עסקים קטנים ובינוניים מעסיקים 67% מכוח העבודה ומהווים 60% מהתל"ג. הם מקור לחדשנות. העדויות האמפיריות מצביעות על כך שעסקים קטנים ובינוניים הינם מנוע הצמיחה העיקרי של הכלכלה. הם מהווים כיום 99% מהעסקים והם התורם המרכזי לגידול בתעסוקה בעשור האחרון.
"המשבר האחרון לימד אותנו שלמרות פירוקם של גופים עסקיים גדולים, נוצרו גופים אחרים שחלקם נקראים TBTF (Too Big to Fail). בחלק גדול מהמקרים על חשבונם של משקיעים קטנים, תקציבים ממשלתיים או תמיכה של בנקים מרכזיים. אלה לא תרמו להקטנת אי השוויון הכלכלי. להיפך. אני מאמין שעידודם יתרום לא רק לתעסוקה וצמיחה אלא גם להקטנת אי השוויון הכלכלי שמאיים על המרקם החברתי.
"רמת אי השוויון הכלכלי בישראל היא בין הגבוהות ביותר בין מדינות ה-OECD. הקטנת אי השוויון הכלכלי צריכה להיות אחת המשימות החשובות כדי להבטיח שכל צמיחה כלכלית תחלחל באופן שוויוני לכל שכבות האוכלוסייה. אנחנו חייבים לשנות זאת. אחת הדרכים להגשמת המטרה הזו היא עידודם של עסקים קטנים ובינוניים.
"על רקע זה, בשנתיים האחרונות אנחנו עדים לפעילות אינטנסיבית באירופה ובמדינות אחרות שנועדה לעודד ולתמוך בעסקים קטנים ובינוניים. גם בישראל היו מספר יוזמות ממשלתיות בנוגע לחברות קטנות ובינוניות ובכללן: תמיכה באמצעות המדען הראשי במו"פ, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, תמריצי מס, הפחתת נטל מימוני ועוד. למרות זאת, ה-OECD מעניק למדינת ישראל הערכות לא מחמיאות בהצבת חסמים ליזמות ובנטל הרגולטורי בהשוואה למדינות אחרות. התחרות בשווקים מחייבת אותנו לחשוב אחרת.
"בדרך ל-2030, אני מאמין שאנחנו חייבים לחפש פתרונות יצירתיים לתמיכה בעסקים קטנים בינוניים בבורסה ומחוץ לבורסה, המתגברים על החסמים המרכזיים לגיוס הון ובכלל זה: עלויות רגולציה, מימון בנקאי מוגבל והעובדה שהבורסה אינה מהווה לגביהם אלטרנטיבה לגיוס הון.
"לגבי הבורסה, אזכיר שמספר החברות ביחס לשווי שוק (או פר מיליון איש) הוא בין הגבוהים בעולם. שווי השוק של 70% מהחברות בבורסה נמוך מ-350 מיליון ₪. החסמים המרכזיים לגיוס הון בבורסה בתל אביב הם נזילות נמוכה לאחר גיוס ההון שאינה אטרקטיבית דייה למשקיעים מוסדיים, עלויות רגולציה ועוד. הסרת החסמים הללו צריכה לכלול: הקלות רגולטוריות לחברות קטנות ובינוניות, תמיכה במיוחד חברות מו"פ, קרנות ייעודיות שתכליתן הוזלה של עלויות מימון, מימון המונים ועוד.
"דוגמא לקרן ייעודית כזו היא קרן שתכליתה מימון לעסקים קטנים ובינוניים (או לדיור בר-השגה או לפרויקטים בעלי תרומה כלכלית או חברתית). הקרן תמומן מ-1/3 הון עצמי ו-2/3 חוב שמגויס מהציבור. החוב עצמו מגובה בערבות ממשלתית שמאפשרת לא רק זמינות הון לעסקים קטנים ובינוניים אלא גם מימון זול יותר.
"דוגמא לתמיכה במיזמי מו"פ ואחרים לעסקים קטנים מאוד היא קירובם לשוק ההון דרך מימון ההמונים (crowd funding). האתגר הוא מניעת תרמיות אל מול הצורך בהפחתת עלויות רגולציה למינימום. הפחתת הרגולציה תתאפשר עם הגבלת הסכום לגיוס ההון הן ליזם והן למשקיעים ובאמצעות פיקוח מופחת ברמת הפורטל המימוני במקום ברמת היזם ועוד.
"נדמה לי שכך או אחרת ההתפתחויות הטכנולוגיות שהכרנו בשנים האחרונות הן סימן לבאות. בדרך ל-2030, תמיכה ביזמים ובעסקים קטנים ובינוניים היא לא רק מחויבת מציאות היא גם ההזדמנות לשינוי חברתי משמעותי ופתרון לבעיית אי השוויון הכלכלי", סיכם יו"ר רשות ני"ע.