הוועדה לביקורת המדינה, דנה היום (שלישי) בדו"ח המבקר על הרפואה הפרטית ובמסקנות וועדת גרמן. בדיון אמרו שרת הבריאות יעל גרמן ומנכ"ל המשרד ארנון אפק, כי לתקציבם יתווספו 3 מיליארד ₪, 1.7 בגידול הטבעי של התקציב והתחייבויות-המשך וכמיליארד ₪ לשלוש השנים הקרובות עבור קיצור תורים. יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס) הדגיש כי גם לאחר התוספת, עדיין יחסר 4 מיליארד ₪ למערכת. יש לקדם את המערכת הרפואה הציבורית כדי שהאזרחים יעדיפו אותה על פני זו הפרטית. "בתי חוליים שטרם הסדירו את יחסיהם מול קופות החולים – שולחים החולים לבית חולים רחוק יותר, והדבר פוגע בבריאותם ואיכות חייהם. על האוצר לסיים את ההסכמים השנתיים, וההסדרים בין הקופות ובתי החולים". כהן שיבח את ראשי מערכת הבריאות על תוספת 3 מיליארד ₪ והגברת השקיפות, אך "הגרעון של 4 מיליארד ₪ בכל מערכת הבריאות מעורר דאגה ועל משרד האוצר לתקצב את המערכת בטרם תקרוס. לא לפגוע במערכת הפרטית, כל עוד אין מענה יעיל ומהיר לציבור הרחב במערכת הציבורית".
שרת הבריאות יעל גרמן אמרה כי "הפתרון למצוקת התורים משולב, מצד אחד הזרמת משאבים למערכת הבריאות הציבורית ותכנית לאומית לקיצור תורים בביה"ח הציבוריים, ומצד שני ריסון המערכת הפרטית והשארת הרופאים בביה"ח הציבוריים. לא יתכן מצב שבו קיים קאפ על בתי החולים הממשלתיים ולא על אלו הפרטיים". גרמן ציינה כי "קיים חוסר שוויון עמוק ובעייתי בין המערכת הציבורית לפרטית: בתי החולים הציבוריים מטפלים בפצועי מלחמה, בנפגעי תאונות דרכים ובמקרי חירום - לא כך המערכת הפרטית״. מנגד, בהתייחס להערת המבקר על הכפל-הביטוחי הקיים בין השב״ן לחברות הביטוח הפרטיות, אמרה גרמן כי ״לא יתכן שחולים ישלמו על שניים ושלושה ביטוחים פרטיים, ובכך יתרמו להסטת חולים ורופאים מביה"ח הציבוריים לטובת הפרטיים. הגיע הזמן לתקן עוול של שנים וליצור איזון הגיוני בתוך המערכת לטובת הציבור". הפרופ’ ארנון אפק, מנכ"ל משרד הבריאות הוסיף כי "חיזוק המערכת הציבורית יתבצע רק על ידי תוספת משאבים, כפי שעשינו בוועדת גרמן והגבלת הגידול ברפואה הפרטית. כך בתי החולים הפרטיים יוכלו להפנות את יכולות היצור שלהם להספקת שירותים ציבוריים לטובת כלל האזרחים, ולא רק למי שיכול להרשות לעצמו".
ד"ר רפי ביאר מנהל המרכז הרפואי רמב"ם הדגיש כי "מערכת הבריאות הציבורית מורעבת תקציבית, תקציב הקניות שלה מוגבל ומכריח את בתי החולים להיכנס לגירעון. קודם כל אנו מחויבים לחולה ולא לתקציב", ואילו הפרופ’ זאב רוטשטיין, מנהל המרכז הרפואי שיבא תל השומר אמר כי הוא "מעריך את כוונתה הטובה של השרה, כי היא טרם למדה את הציניות שבמערכת הבריאות. גירעון מערכת הבריאות הציבורית עבר את ה 800 מיליון ₪, התורים מתארכים, אין קניית ציוד חדש, נדחות משימות שאינן-דחופות, אין מחשבה נכונה ואין הסתכלות כוללת".
שמואל בן יעקב יו"ר האגודה לזכויות החולה, קרא למשרד הבריאות לשנות את הסדרי הבחירה, כך שכל שיוני מטעם הקופה יהיה חייב להיות מאושר על-ידו, ואילו נציג קופ"ח מכבי, עידו הדרי הזהיר כי גירעון הקופות ב 2014 יאמיר לכ-3 מיליארד ₪ למרות המאמצים הרבים לצמצם זאת. "הצמצום יגרום לפגיעה בשירות לחולים כמשכורות לרופאים, קניית ציוד, והפסקת תשלומים לספקים. איננו יודעים מה התקציב המיועד לנו לשנה זו, ואנו מקווים כי נסיימהב 300 מיליון ₪ גירעון בלבד".
לדעת ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה) "קופות החולים השתפרו מאד בשנים האחרונות, אך שיטת האוצר מובנית מראש לתת תקציב חסר ולגרום לקופות להתחנן כל השנה ומדי שנה", ואילו מבקר המדינה, יוסף שפירא הוסיף בדיון כי "עוד לפני פרוץ המשבר במרכז הרפואי ’הדסה’ התרעתי בפני שרת הבריאות על הצורך הדחוף לפעול בנושא".