אלעד סלומון, אנליסט בכיר בבית ההשקעות יוטרייד, אומר היום (ב’) כי תוכנית ההרחבה הכמותית החלה על מנת להזרים דלק ולתמרץ את המשק האמריקאי לאחר המשבר הפיננסי ב-2008.
"ניתן להגיד שעם סיומה, התוכנית לא השיגה את מטרותיה, תוכנית זאת תרמה להתפתחות בועה בשווקים הפיננסים כאשר היא לא שינתה בשטח את התנאים הכלכליים", ציין סלומון. "ההיסטוריה מראה לנו שאין ביכולת של בנקים מרכזיים לעצור בועות מלהתפתח עם עלות כלכלית נמוכה. הדאגה המרכזית של ה’פד’ עכשיו היא העלאת הריבית בשווקים ללא יצירת פאניקה. די ברור שהעלאה הראשונה מזה 8 שנים תיצור תגובה חריפה שספק אם יהיה ל’פד’ דרך לעצור אותה.
סלומון הוסיף כי לאחר הפסקת תכנית רכישות האג"ח יש ל’פד’ פוזיציה של כמעט 5 טריליון דולר במאזן הנכסים לאחר שבשנתיים האחרונות היקפי הרכישה והתמיכה של ה’פד’ בשווקים היא הרחבה ביותר מאז המשבר הכלכלי החמור ב-1930. ה’פד’ מעוניין לצמצם במעט את הסיכון על ידי הפסקת הרכישות כשמה שהוביל את ה’פד’ להפסקת הרכישות הוא התחזקות משמעותית של שוק העבודה. אחוז האבטלה עומד על 5.9%, כאשר אינדקטורים נוספים מאשרים כי חל שיפור מהותי ועל כן הופסקה התוכנית במועדה.
סלומון מציין לעומת זאת כי האינפלציה עדיין נמוכה. ה’פד’ ונגידי בנק מרכזיים ממתינים לעליית מחירים קבועה והדרגתית כסימן לשיפור בתנאים הכלכליים. היעד של ה’פד’ נמצא באזור ה-2% כאשר האינפלציה קרובה לרמות אלה. לעומת זאת, באירופה מתרחש תהליך הפוך בו מחודש לחודש האינפלציה נמצאת בירידה. אחת הסיבות המרכזיות לאחרונה שגורמות לירידה באינפלציה הינה ירידה במחירי הסחורות והנפט בפרט. עודף ההיצע דוחף את המחיר למטה וכתוצאה מכך מדד המחירים לצרכן יורד. לכן, ה’פד’ שומר לעצמו את האפשרות להשאיר את הריבית ברמות נמוכות פרק זמן נוסף.