"העלייה בתוחלת החיים והגידול באחוז האזרחים הוותיקים מחייבים שינוי תפיסה של הממשלה בהיערכות המשקית בשנים הבאות", כך אמר היום (ג’) השר לאזרחים ותיקים, אורי אורבך (הבית היהודי), בישיבה מיוחדת של ועדת הכספים במסגרת ציון יום האזרח הוותיק בכנסת.
השר אורבך אמר כי "אחת הממשלות הבאות תיאלץ להעלות את גיל הפרישה, אחרת כל מערכת הביטוח והפנסייה תקרוס, אך לצורך כך יש לבצע התאמות בשוק התעסוקה ולאפשר למי שלא עובד לקבל קצבת זקנה בטרם יגיע לגיל הפרישה". יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) קרא "לקדם פרויקטים ופעילויות שישלבו גמלאים ואזרחים ותיקים בכלל בקהילה על-מנת שירגישו שזקוקים להם, מעבר לערך המוסף שהם יכולים לתת למשק".
לדברי אורבך, "לגיל הפרישה השלכות מרחיקות לכת על המשק. בשנים הקרובות תבוא ממשלה שבשנה הראשונה לכהונתה, שזה עוד זמן שניתן לבצע מהלכים קשים פוליטית, תעלה את גיל הפרישה. אך כמו בכל תחום במדינת ישראל, כשזה יקרה כולם יופתעו והמשק לא יהיה ערוך לכך. בדיוק כמו הגשם הראשון וההצפות בעקבותיו, כך גם גיל הפרישה יפתיע, כשעשרות אלפי ויותר אנשים יעמדו בפני שוקת שבורה ללא שכר וללא קצבה, מכיוון שמי שלא עובד לא זכאי לקצבה עד גיל הפרישה. המדינה חייבת להיערך לכך מבעוד מועד. הרבה נשים למשל, לא עובדות. כל עוד אין שוויון בשוק התעסוקה יש למצוא דרכים לפצות מי שלא עובדים או שעובדים בעבודות שוחקות.
"קבוצות חזקות בשוק התעסוקה מוצאות לעצמן סידורים איך להמשיך לעבוד אחרי גיל הפרישה. יש לאפשר תעסוקה למי שרוצה בכך כבר כיום. כ- 10% מהאוכלוסייה הם ותיקים ובעוד עשר שנים כ- 15%. יידרש לנתק בין גיל הפרישה לזכאות לקצבה. למשל שמגיל 60 יתחילו לשלם חלק מקצבת הזקנה, כגון קצבת ילדים. כי מי אמר שקצבת הזקנה היא חלף עבודה. אולי יכולה להיות בגלל שצברת מספיק שנות עבודה". ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה) אמר בתגובה: "האוצר לא יסכים לכך לעולם".
ליצמן הוסיף, כי "הנושא של האזרחים הוותיקים מורכב והבעיה העיקרית שהטיפול בו מפוזר בין משרדים שונים: ביטוח לאומי, תמ"ת, עובדים זרים (משרד הפנים) ועוד. כשאדם מגיע לגיל פרישה, צריך שיידע מה מגיע לו ומה לא, מה יכול לקבל ומה לא. זה שונה מתחומים אחרים, כי אם אדם נזקק לאשפוז או לעובד זר צריך לפנות במקביל לכמה משרדי ממשלה וזה מקשה מאוד. ההתמודדות של אזרחים ותיקים מול הביורוקרטיה הממשלתית היא קשה עד בלתי אפשרית". ליצמן קרא לשר אורבך "לפעול על-מנת לאחד את הפונקציות הממשלתיות העוסקות בגמלאים, כך שיצטרכו לפנות לכתובת אחת".
מנכ"ל המשרד לאזרחים ותיקים, גלעד סממה: "גיל 70 של היום זה ה- 50 של פעם. ברור שככל שהאזרחים הוותיקים יהיו פעילים יותר כך ייטב להם אך גם למשק. יש להם ערך מוסף ומה לתרום. יש להגמיש את העסקת האזרחים הוותיקים. כיום, עובד בשירות הציבורי המגיע לגיל פרישה, מחויב על פי החוק לפרוש מעבודתו. אנחנו בשלבים מתקדמים של הקמת ’תקן אזרח ותיק’. בדומה לכך שיש במגזר הציבורי תקן לסטודנטים, כך אנחנו בונים תקן לאזרח הוותיק. בשונה מהסטודנטים, האזרחים הוותיקים מביאים את כל הניסיון האדיר שצברו במשך שנים רבות שיכול להביא לתרומה משמעותית מאוד. יש לנו הסכמה עם האוצר על כך ומפה אני הולך לנציבות שירות המדינה על מנת להסדיר יוזמה זאת. כשחברות פרטיות וכלל המשק יראו את המגזר הציבורי מאמץ את ’תקן האזרח הוותיק’ ואת הצלחתו ותרומתו - אין לי ספק שיאמצו זאת מיד".
ח"כ אראל מרגלית (העבודה): "יש יצירתיות גדולה אצל אנשים מעל גיל 65 ואני מציע לממשלה לנצל את המשאב הזה. הדבר עשוי להתבטא בהגדלת הפיריון ובכלל בתרומה משמעותית למשק כולו. נדרש שינוי תפיסתי בנושא".