שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, הגיש את ההצעה שגובשה על ידי החשב הכללי במשרד האוצר, בשיתוף עם בנק ישראל ומשרד המשפטים, לוועדת השרים לחקיקה. הצעת החוק המבקשת להסדיר את הכשלים בשוק כרטיסי האשראי, להגביר את התחרות ולהטיב בעיקר עם בעלי העסקים הקטנים בכלל ובפריפריה בפרט.
מטרתה המרכזית של הצעת החוק היא להגביר את התחרות בתחום הסליקה. הצעת החוק קובעת, כי מי שהנפיק 10% או יותר מכרטיסי האשראי, הוא מנפיק גדול, והוא יחויב לאפשר לסולקים אחרים לסלוק עסקאות שבוצעו באמצעות כרטיסי החיוב של אותו מנפיק גדול. הצעה זו מגבירה את התחרות בשוק הסליקה ומאפשרת בעיקר לבעלי עסקים קטנים להם כוח מיקוח קטן יותר לבחור עם איזו חברת אשראי להתקשר על מנת לכבד את הכרטיסים העיקריים (cal, לאומי כארד וישרכארט) שקיימים היום בשוק, בניגוד למצב היום.
סעיף חשוב נוסף בהצעת החוק מתייחס לשוק הניכיון ומטרתו להסיר חסמים בשוק זה ולאפשר הגדלת הפעילות לטובת העסקים. היום בית עסק צריך לקבל את הסכמתה של חברת כרטיסי האשראי על מנת לבצע ניכיון עסקאות שבוצעו בכרטיס אשראי. לרוב, חברות האשראי מערימות קשיים על בתי העסק כאשר הם מבקשים להתקשר עם חברת ניכיון שאינה בבעלותם. לפי הצעת החוק, חברות כרטיסי האשראי לא יוכלו למנוע מבית עסק להתקשר עם חברת ניכיון.
הצעת החוק גם מאפשרת כניסה של מתחרים חדשים לשוק. היום למנפיקים חדשים יש חסם כניסה גבוהה כי אין להם תשתית סליקה, הצעת החוק קובעת כי מי שסלק 20% או יותר מהעסקאות יהיו חייבים לסלוק עסקאות של מנפיקים אחרים. למעשה, מנפיקים חדשים יוכלו להשתמש בתשתית הסליקה הקיימת של החברות ולא יצטרכו להקים אותה בעצמם. בהצעת החוק מוסדרים גם נושאים נוספים כמו חיוב מי שעוסק בסליקה בקבלת רישיון מנגיד בנק ישראל, הסמכת המפקח על הבנקים לפקח על גובה העמלה הצולבת.