בית המשפט המחוזי בתל אביב (ביושבו כבית משפט לעניינים מנהליים) פסק כי על עיריית בני ברק להעביר לידי עו"ד משה שוב את כלל הבקשות למתן היתר בניה שהוגשו בהתאם לתמ"א 38 בעיר, ובמסגרתן נדרש סימון שטח שיועד לצרכי ציבור בקומת הקרקע לטובת העירייה וכן את כתבי ההתחייבות שנחתמו לצורך קיום דרישה זו.
החלטה זו באה בעקבות עתירה לפי חוק חופש המידע, שהגיש עו"ד משה שוב כנגד העירייה לאחר שזו סירבה להעביר לו את המידע המבוקש. העתירה הוגשה ע"י עו"ד אביעד שוב ממשרד שוב ושות’.
עו"ד משה שוב הוא בעל זכויות במבנה ברחוב הרצל 91 בבני ברק. כשביקש לקדם תוכנית על פי תמ"א 38 במבנה הופתע לגלות כי העירייה דורשת ממנו, מבעלי בתים ומיזמים אחרים להקצות לטובת העיריה שטח ציבורי בקומת הקרקע כתנאי לקבלת היתר הבניה.
עו"ד שוב הגיש ערר לוועדת הערר במחוז תל אביב, וזו ביטלה את החלטה הועדה המקומית תוך קביעה כי דרישת הועדה המקומית לחתימה על כתב התחייבות להקצאת שטח ציבורי אינה חוקית. העירייה ערערה על ההחלטה, אולם גם בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה את עתירת העירייה, ופסק שמדובר בדרישה לא חוקית ולאותם כתבי התחייבות אין תוקף.
בעקבות פסק הדין, פנה כאמור עו"ד משה שוב לעירייה בדרישה לקבל מידע לגבי אותן בקשות ולאחר שהעירייה סירבה הגיש את העתירה. כבוד השופטת צילה צפת דחתה את טענות העירייה כנגד חשיפת המידע, וציינה כי דרישתה של עיריית בני ברק לחתימה על כתבי ההתחייבות אינה חוקית. "העותר מבקש לחשוף את היקף דרישתן הבלתי חוקית של העירייה וזאת מתוקף זכותו כאזרח ויש להתיר לו זאת", הוסיפה.
השופטת צפת קבעה שהעירייה תעביר את המידע תוך 45 יום ושהעירייה והועדה המקומית יחוייבו בהוצאות ושכ"ט בסך של 30 אלף ש"ח.
עו"ד אביעד שוב, שייצג את עו"ד משה שוב בעתירה, ציין כי העירייה ניסתה למנוע את חשיפת המידע לאור חששה המוצדק כי יזמים ובעלי נכסים אותם היא חייבה לחתום על כתבי ההתחייבות יתבעו אותה בגין ההתנהלות הלא חוקית, שכן הלכה למעשה היא הפקיעה מהם שטחים ללא פיצוי ובניגוד לחוק.