היועצים המשפטים של מטה המאבק, עו"ד דוד שוב, ועו"ד עברי פיינגולד, הגישו הבוקר עתירה לבג"צ כנגד שר הפנים ועיריית ת"א (וגופים מנהליים הקשורים), כנגד האישור החלקי לחוק העזר שהתקבל במועצת העיר בחודש מרץ 2014 ועיקרו אישור פתיחת עסקים מכל הסוגים בשלושה מתחמים בעיר- נמל ת"א ומגרשי התערוכה הישנים, מתחם התחנה ונמל יפו. בעתירה, מנתחים היועצים המשפטיים ומצביעים על אי חוקיות ההצעה, כמו גם על הפגמים הרבים הנלווים להתרת מסחר קמעונאי מקיף בשבת.
עיקרי הבג"צ מצביעים על האבסורד המקומם לפיו, אישור המסחר במתחמים יוצר עבור עירית ת"א סמכויות גורפות לשליטה אבסולוטית ומוחלטת בזירת המסחר בתל אביב בימי המנוחה, סמכויות שאפילו לא ניתנות להאצלה. אותם שלושת המתחמים הם שטחים ציבוריים המנוהלים ע"י העירייה, ואין דרך אחרת לראות זאת, מאשר העובדה שבאישור המתחמים, קנתה העירייה לעצמה מונופול בלעדי למסחר בימי המנוחה.
יצוין כי זהו מונופול שכבר פועל הלכה למעשה- בעתירה מוזכרת פנייתם (ביולי 2014) של מנהלי מתחם ’שרונה’ (שלא בבעלות עיריית ת"א) בדרישה לאפשר גם להם לפתוח עסקים בשבת. בתשובה לבקשתם קובעת עיריית ת"א-יפו (בהתרברבות) שהחלטת שר הפנים, תעניק למועצת העיר את הסמכות להוסיף או לגרוע מתחמים נוספים בעתיד. הנחת העותרים היא כי פניות נוספות, ממתחמים אחרים, כבר נשלחו לעירייה.
עוד מתארת העתירה, כיצד הפכו מעשי עבריינות ובריונות למעשה חקיקה, ומצביעה על התנהלות שהיא מעילה בשליחות הציבורית, הגובלת בהפרת אמונים, ובחוסר ניקיון כפיים. העתירה מגוללת את כל ההליכים שקדמו ושהתבססו על גחמות ללא מחשבה ושיקול דעת, ולכן יש לראותם כפרס לעבריינים והענשת שומרי החוק. התנהלות העירייה עד כה בנושא, מציבה אותה בסבך של ניגודי אינטרסים וקשרי הון שלטון, שאסור לרשות שלטונית להימצא בהם ולו למראית עין. דוגמה בולטת היא במתחם המסחרי הגדול שבנמל ת"א, שבדירקטוריון שלו יושבים 3 דירקטורים מטעם עיריית ת"א. אחד מהם הוא סגן ראש העיר, מר אסף זמיר, שמוכר היטב ציבורית כדמות המובילה את המשך הפרת החוק ועידוד המסחר הקמעונאי בעיר. מר’ זמיר לא נמנע מהשתתפות בהצבעה על התיקון לחוק, למרות ניגוד האינטרסים בו הוא מצוי, ואף הגדיל לעשות וכלל לא טרח לחשוף זאת לחברי המועצה, שלא לדבר על הציבור הרחב.
המתחמים שאושרו לפעילות נמצאים בלב העיר. מתחם ’התחנה’ צמוד לשכונת ’נווה צדק’ המכילה אזורים מסחריים בהם נמכרים מוצרים דומים. אותו מצב קיים במתחם ’הנמל’ שנמצא בצמידות לרחובות בן יהודה, דיזינגוף, ירמיהו, אף הם רחובות מסחריים. בהקשר זה מוצגת דווקא עדות של אחת מן המשיבות (סיטי מרקט), שבתצהיר שהוגש מטעמה, נחשפת המציאות הקשה והבלתי הוגנת בעולם המסחר הקמעונאי בת"א. נציגי "סיטי מרקט", גוללו בפני ביהמ"ש את המצוקה הקשה אליה נקלעים הסוחרים הקטנים שאינם מסוגלים להתחרות בעבריינות הפרועה בניצוחה של העירייה וכיצד, בשל חדלונה המוחלט של העירייה באכיפת החוק, עומדים הקמעונאים בלב תל אביב בפני הדילמה הבלתי אפשרית- להפר את החוק או לחדול להתקיים. זה המקום לציין, כי אישור פעילות המתחמים פוגע קשות, לא רק בעצמאים, אלא גם בשכירים שעובדים אצל העסקים שפועלים בימי המנוחה (בניגוד לחוק). זאת כאשר חוק שעות עבודה ומנוחה הוא חוק מגן, שכוונת המחוקק בו הייתה להגן על העובד, ובכך לא להשאיר את ההחלטה לרצון המעביד בלבד.
ממטה המאבק של העסקים הקטנים והמכולות נמסר: "אישור המתחמים יוצר מונופול למסחר בניצוחה של עיריית ת"א, "ומתגמל" אותה על כך שיצרה ביחד עם טיקוני תאגידי השיווק, מציאות מעוותת בה בעלי העסקים הקטנים בעיר נאלצים לספוג הפסדים כלכלים ניכרים או לעבוד ביום המנוחה היחיד שיש להם. הבג"צ שהוגש מדגיש שמדובר במציאות לא מוסרית ובוודאי שאינה ערכית, כלפי ציבור גדול של בעלי עסקים שפועלים בת"א מזה עשרות בשנים. יום מנוחה שבועי, הוא אלמנט סוציאלי בסיסי, ולא נסכים להמשך מסחר קמעונאי שפוגע בזכויותינו, ובוטה בעזות המצח שלו, כלפי החוק ופסיקות ביהמ"ש. "