הגדלת הגירעון עדיפה על קיצוץ ומסים - אבל האוצר צריך להציג איך יקטן הגרעון בשנים הקרובות. כך אומר היום (א’) אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות, בסקירת מאקרו שבועית.
"בחודש מאי (לפני צוק איתן) רשמנו כי ’להערכתנו, באוצר יבחרו להגדיל את יעד הגירעון ב-0.5%-1% וינסו לקצץ בתקציב היכן שניתן’", מזכיר גרינפלד. "מאז, צוק איתן בא והלך, משרד הביטחון דרש ודרש, היכולת לקצץ בתקציב/ להעלות מיסים הלכה ונעלמה ועל פי הפרסומים בתקשורת, ואכן יעד הגירעון יועלה ב-0.9 נ"א ל-3.4%. מבנה זה של התקציב מייצג את דרך הביניים בין רצונו של רה"מ להגדיל את תקציב הביטחון לבין אי-רצונו של שר האוצר לממן גידול זה ע"י העלאת מיסים או קיצוצים בתקציבים אזרחיים. מבנה זה גם מנוגד לתפיסתו של בנק ישראל שהזהיר רק לפני חודש כי ’הגדלת הגירעון מעבר לסטייה חד-פעמית זו (3%, א.ג.), משמעותה עליה בגירעון המבני, שתציב את ישראל על תוואי של יחס חוב-תוצר עולה להמשך העשור, ותביא להגדלת הוצאות הריבית של הממשלה".
יתרה מכך, מציין גרינפלד כי "בהודעה שפרסם בנק ישראל לפני חודש על מנת להגיע לגירעון של 3.5%, יש צורך בצמיחה של 2.9% ב-2014 ו-3% ב-2015 (תחזית שכנראה לא תתגשם) ובקיצוץ בהוצאות (קיצוץ שע"פ העיתונים לא יקרה)".
במילים אחרות, מסביר גרינפלד כי "ייתכן שגם יעד הגירעון עליו מדבר האוצר כיום אינו בר-השגה. אמנם הכותרות בעיתונים מאמצות את המתווה שהוצג על ידי לפיד-ביבי אבל אם עוד לפני הגדלת תקציב הביטחון ב-6 מיליארד ש"ח הגירעון היה צפוי לעמוד על 3.5% אז איך הגענו שוב לאותו המספר? ולא, ’העמקת הגבייה והמלחמה בהון השחור"’ היא לא תשובה מספיקה.
"על מנת שלא נובן לא נכון, חשוב שנציין כי אנו בהחלט מעריכים, בהתחשב במצב המשק, שהגדלת הגירעון היא אלטרנטיבה עדיפה לעומת קיצוצים והעלאת מיסים. עם זאת, על מנת שאמינות הממשלה בנושאים הפיסקאליים תשמר, חשוב שבזמן שיוצג תקציב 2015, יוצגו גם הצעדים שיאפשרו הקטנה הדרגתית של הגירעונות ויחס החוב לתוצר בשנים הבאות".
לקראת החלטת הריבית, מציינים בפסגות כי "מאז הפחתת הריבית המפתיעה בחודש שעבר, המשיכו והצטברו עוד נתונים שממחישים את חולשת המשק. מדד חודש אוגוסט הפתיע מעט כלפי מטה, האינפלציה ב-12 חודשים האחרונים עומדת על 0% וללא סעיף הדיור אנו מדברים בכלל על דפלציה של 0.7%.
"בנוסף, נתוני הצמיחה ברבעון השני עודכנו כלפי מטה (מ-1.7% ל-1.5%) כאשר הנתונים השוטפים מראים כי גם ברבעון השלישי צפויה פגיעה משמעותית בייצוא כך שיחד עם השפעת המלחמה, סביר להניח שהצמיחה ברבעון שמסתיים בשבוע הבא תהיה אפסית ואולי אף שלילית. מול כל אלו ניצב לו כמובן השקל שנחלש מאז החלטת הריבית הקודמת ב-2.8% מול הדולר וב-1.3% מול הסל.
"האם הנתונים החלשים יביאו את בנק ישראל להפחית את הריבית פעם נוספת, על אף היחלשות השקל? כנראה שלא, אבל ממש לא מדובר על החלטה פשוטה. אמנם כל 21 החזאים בבלומברג חוזים שהריבית תוותר על 0.25% אך להערכתנו ישנו סיכוי של כ-25% להפחתת ריבית נוספת של 0.1 נ"א", סיכם גרינפלד.