תחזיות הצמיחה לשנים 2014 ו-2015 עודכנו כלפי מטה; התוצר של הסקטור העסקי צפוי לרדת ברביע השלישי של השנה על רקע ההרעה במצב הביטחוני במשק בחודשים יולי-אוגוסט, אשר הביאה לירידה בפעילות הכלכלית במשק בעיקר בתחומי התיירות והצריכה הפרטית. כך עולה מהסקירה הכלכלית "מבט לאומי", לחודש ספטמבר 2014, של המחלקה הכלכלית, בחטיבה לכספים וכלכלה של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן.
עוד ציינו בלאומי, כי "לאור החולשה בפעילות הכלכלית במשק במחצית הראשונה של השנה, וכן על רקע החולשה בפעילות בתחילת הרביע השלישי בעקבות המצב הביטחוני, אשר קיבלה ביטוי בציפיות העסקים ובאמון הצרכנים, אנו מעדכנים, שוב, את תחזית הצמיחה של המשק לשנת 2014, מ-2.7% (בתחילת יולי) ל-2.2%. כמו כן, אנו מעריכים כי למצב הביטחוני כיום יהיו השפעות שליליות על הפעילות גם בשנת 2015, אם כי במידה מוגבלת, בעיקר בתחום יצוא שירותי התיירות. את תחזית הצמיחה לשנת 2015 עדכנו ל-3.6% במקום התחזית מתחילת יולי שעמדה על 3.8%". להערכתם, סביבת האינפלציה תישאר מתונה ב-12 החודשים הבאים.
"ב-12 החודשים האחרונים, המסתיימים בחודש אוגוסט 2014, נותר מדד המחירים לצרכן ללא שינוי, נמוך מיעד יציבות המחירים של הממשלה (1%-3%), דבר המעיד כי סביבת האינפלציה במשק הינה מתונה מאד. סביבת המחירים צפויה להישאר מתונה בהמשך השנה, ובתחילת השנה הבאה. אנו צופים כי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן ב-12 החודשים הבאים יהיה גבוה יותר מרמתו כיום, אך נמוך ממרכז יעד יציבות המחירים (כלומר, נמוך מ-2%).
בלאומי מוסיפים כי הריבית עשויה להתחיל לעלות בהדרגתיות ברביע השני של שנת 2015: "ריבית בנק ישראל עשויה להתחיל לעלות ברביע השני של שנת 2015, בתוואי מתון והדרגתי, אך זאת במידה ויתקיימו מספר תנאים, ביניהם: האצה בקצב הצמיחה במשק המקומי ובמדינות המפותחות במהלך המחצית הראשונה של 2015; המשך מגמת שיפור בציפיות הצרכנים והעסקים; והתגברות הערכות לתחילת מהלך של העלאות ריבית בארה"ב ו\או במדינות מפותחות אחרות בטווח הקצר".
התפתחויות כלכליות בעולם: "אחת התופעות הבולטות ביותר בעת האחרונה היא השוני המתהווה בין המגמות הכלכליות בארה"ב לבין אלה המסתמנות בגוש היורו. מחד, בארה"ב נמשכת מגמת השיפור בפעילות הכלכלית, והבנק הפדראלי מתחיל ל"הכשיר את הקרקע" להעלאת ריבית ראשונה במהלך השנה הבאה. מנגד, כלכלת גוש היורו "סובלת" מצמיחה אפסית, משיעור אבטלה גבוה, מלחצים דיפלציוניים וממתיחויות על רקע פוליטי וחברתי בין המדינות החברות בגוש ובקרבן. מכאן שהעלאת ריבית או חזרה לסביבת ריביות נורמאלית לא נראית באופק, ואף לאחרונה הרחיב הבנק המרכזי באירופה את "ארגז הכלים" המוניטארי.
"מעבר להשלכותיהן העולמיות, להתפתחויות אלו יש משמעות עבור הכלכלה הישראלית, מכיוון שמדובר בשני אזורי הסחר העיקריים של ישראל, וכן בגלל ההשפעה הגדולה שיש לשווקים הפיננסיים בארה"ב ובגוש היורו על השוק הפיננסי הישראלי. זאת ועוד, ניתוח ההתפתחויות הכלכליות בישראל ובגוש היורו חושף נקודות דמיון רבות".
ארצות הברית: "כלכלת ארה"ב נהנית ממומנטום חיובי בחודשים האחרונים, לאחר הירידה בפעילות בתחילת השנה. במידה והמגמה החיובית בפעילות הכלכלית תימשך לצד המשך מגמה חיובית בשוק העבודה (סביר להניח כי החולשה בחודש אוגוסט הייתה חריגה) שתלווה בעליית שכר ויציבות באינפלציה, הבנק הפדראלי עשוי להעלות את הריבית באמצע שנת 2015 לראשונה מאז הגיעה לשפל היסטורי בסוף שנת 2008".
גוש האירו: "אינדיקאטורים כלכליים שנוספו במהלך הרביע השלישי, כגון מדד הייצור התעשייתי, נתוני התעסוקה והמכירות קמעונאיות, מעידים על כך שנמשכת מגמת ההאטה בפעילות. על פי ההתפתחויות הכלכליות האחרונות, סביר להניח כי שיעור הצמיחה ברביע השלישי יהיה נמוך מאד. יש לציין כי למרות שיתוף הפעולה והתלות הכלכלית הרבה, קיימת אי-אחידות במגמות הצמיחה בין המדינות המרכיבות את גוש האירו, כאשר מרבית המדינות הגדולות מתאפיינות בהאטה בצמיחה ומצד שני חלה התאוששות במדינות הפריפריאליות. עקב החולשה הכלכלית, הבנק המרכזי הפחית את הריבית לשפל היסטורי והכריז על צעדי "הרחבה כמותית" נוספים".
התפתחויות בשוק ההון - שוק המניות: "מדדי המניות בבורסה בתל-אביב קרובים כיום קרוב לרמות שיא היסטוריות. המגמה בשוק המקומי נתמכת, בין היתר, על-ידי המדיניות המוניטארית המרחיבה, תשואות לפדיון נמוכות מאד בשוק אגרות החוב בראיה היסטורית (משמש אלטרנטיבת השקעה לשוק המניות), ציפיות לשיפור בפעילות הכלכלית בהמשך השנה ובשנת 2015 וירידה בהסתברות למשברים פיננסיים בעולם בעת הקרובה. יש לציין כי בחודשים האחרונים התאפיינה הבורסה בתל אביב בתנודתיות רבה, בעיקר בעקבות העלייה בסיכונים הגיאופוליטיים על רקע מבצע "צוק איתן" וסיכונים אזוריים נוספים. סיבה נוספת לכך היא התנודתיות של מדדי המניות בעולם, שמקורה בהאטה בפעילות בגוש האירו בחודשים האחרונים ובהסלמת הלחימה בין רוסיה ואוקראינה".
אגרות חוב ממשלתיות: "המגמה החיובית ארוכת הטווח בשוק אגרות החוב הממשלתיות נמשכה בחודשים האחרונים, והתשואות לפדיון בשוק זה קרובות לרמות שפל היסטוריות. המגמה החיובית היא תוצאה של המדיניות המוניטארית המרחיבה בשוק המקומי, ושל הערכות המשקיעים, כפי שהן נגזרות משוק המק"ם (מלווה קצר מועד), שמדיניות זו תימשך בטווח הקצר. חשוב לציין כי שינויים בציפיות המשקיעים לגבי מועד העלאת הריבית עשויים לגרום לשינוי מגמה בשוק אגרות החוב הממשלתיות".
אגרות חוב קונצרניות: "שוק אגרות החוב הקונצרניות התאפיין בחודשים האחרונים בתנודתיות יתר על רקע ההאטה בפעילות של הסקטור העסקי, ועל רקע פערי תשואה נמוכים מאד בין אגרות החוב הקונצרניות ומקבילותיהן הממשלתיות. יחד עם זאת, פערי התשואה עדיין נמוכים בראיה היסטורית, דבר אשר עשוי להעיד על תיאבון לסיכון גבוה יחסית בקרב המשקיעים".
Crisesia- על האופן בו אנו בוחרים "לשכוח" את משברי העבר: "במהלך השנים האחרונות מתמודדות מדינות רבות עם משברים כלכליים מסוגים שונים; בין הבולטים שבהם ניתן למנות את משבר המשכנתאות (Sub-Prime) בארה"ב, משבר החובות הריבוניים (Sovereign Debts) במדינות שונות באירופה ועוד". בלאומי מציינים כי משברים מעין אלו, לאחר שחלפו וירדו מן הכותרות, נוטים להישכח, או לחלופין להידחק הצידה, במהרה.
סקירת ענף הכימיה: נתוני המאקרו של ענף הכימיה מעידים על האטה. בענף נרשמה ירידה בייצור התעשייתי, זאת בנוסף לאינדיקאטורים נוספים כמו מדד הפדיון והמועסקים המעידים על חולשה בפעילות.ועדת ששינסקי השנייה, שבחנה את נושא השימוש של גורמים פרטיים במשאבי טבע לאומיים, פרסמה את טיוטת המלצותיה. בין המלצותיה של הועדה, החלת מס משאבי טבע החל משנת 2017. במידה שההמלצות יעוגנו בחוק, הדבר צפוי להשפיע לשלילה, בעיקר על חברת כימיקלים לישראל. מחירי הדשנים ממשיכים במגמת הירידה שאפיינה את השנים האחרונות, זאת כתוצאה משינויים מבניים בענף וירידה במחירי סחורות המזון והגרעיני"ם.
תיירות בישראל: בלאומי מציינים כי עד לתחילתו של מבצע "צוק איתן" נתוני הפעילות של ענף התיירות, דוגמת היקף הכניסה של תיירים לישראל ומספר הלינות בבתי המלון, היו מרשימים. עם זאת, מאז תחילת המבצע, השתנתה המגמה בענף.
"נוכח הדמיון בין מלחמת לבנון השנייה ומבצע ’צוק איתן’, הן מבחינת משך הלחימה והן מבחינת החודשים בהם התקיים המבצע, הערכתנו היא שבטווח הקצר צפויה ירידה חדה בהיקף כניסת התיירים ובמספר הלינות בבתי המלון, העשויה להגיע לעשרות אחוזים", ציינו בלאומי, והוסיפו כי "האטה זו כבר באה לידי ביטוי בנתוני כניסות התיירים של החודשים יולי-אוגוסט. עם זאת, ניסיון העבר מלמד כי היקף התיירות הנכנסת חוזר לרמתו טרום ההסלמה הביטחונית לאחר כחצי שנה עד שנה וחצי מתחילת האירוע הביטחוני".