אמיר ארגמן, אנליסט המקרו הבכיר של אופנהיימר ישראל, מגיב על החלטת הריבית של הבנק המרכזי באירופה, ואומר כי "הבנק המרכזי באירופה מפתיע היום עם החלטות דרמטיות יותר משאר להן ציפה השוק. הצעדים כוללים חיזוק הצעדים עליהם הוכרז ביוני האחרון ובראשן המשך הפחתות ריבית וריבית על הפקדונות שלילית יותר. במקביל נראה כי הוא מכריז על כוונה לתחילת תהליך של רכישת נכסים, אם כי לא ידוע (כרגע) על פרטים נוספים מבחינת היקפים ותמהיל".
ארגמן מעריך כי "על אף התגובה החיובית של שוקי המניות, מדובר בצעד תמוה ואף היסטרי של הבנק המרכזי. ההערכות בשוק היו כי לאחר חבילת הצעדים של יוני 2014, הבנק המרכזי ימתין לראות את ההשפעה ורק אז יחליט על צעדים נוספים. נדמה כי נתוני כלכליים חלשים, מגמת דפלציה והבעיות הגיאופוליטיות אילצו את הבנק המרכזי להגיב באופן קיצוני מעבר למה שתכנן תחילה. ההחלטה על הורדת הריביות יחד עם ה"לרוץ לספר לחברה" על תוכנית הרכישות לפני גיבושה משדר תמונה של לחץ מצד הבנק המרכזי".
ניר חצב, אנליסט אירופה באופנהיימר ישראל, מפרט על התוכנית: "דראגי הודיע היום במפתיע על הורדת כל הריביות ב-0.1% - הריבית הקצרה על ההלוואות תרד מ-0.15% ל-0.05% והריבית על הפקדונות תעבור ממינוס 0.1% למינוס 0.2%. בנוסף, דראגי הודיע כי הוא ירכוש ABS (Asset Backed Securities) על מנת להמריץ עוד יותר את הכלכלה המקרטעת של גוש האירו.
"מוקדם יותר דווח כי דראגי יתחיל בתוכנית רכישת ABS’s ו-Covered Bonds בשווי של כ-500 מיליון אירו בחודש, עם מח"מ של 3 שנים. עדיין לא ברור בנוגע להיקף התוכנית ומתי היא תיושם אבל דראגי כבר ציין כי לתוכנית תהיה השפעה משמעותית (“Sizable”) על המאזן של ה-ECB.
"גודל שוק ה-ABS באירופה הוא של 1.4 טריליון אירו והוא היה די בסטגנציה בשנים האחרונות – כ-181 מיליון אירו של ABS הונפקו ב-2013 באירופה, זאת לעומת כ-711 מיליון אירו שהונפקו ב-2008. דראגי ציין בעבר כי גודל שוק ה-ABS באירופה הוא רק כחמישית מגודלו בארה"ב (גם שם אגב יש האטה – מ-2.9 טריליון ב-2003 ל-1.5 טריליון ב-2015).
"דראגי הודיע כי הוא מעוניין להתמקד בנכסים ’פשוטים, שקופים ואמיתיים’ – מכיוון שמדובר בהגדרה מאוד חמקמקה, ה-ECB שכר את שירותיו של בלקרוק לעזור בבדיקה זאת. גם לכללי באזל יש חשיבות די גדולה כי הם אמורים לקבוע כמה הון צריכים בנקים לרתק על רכישת ABS’s. בכל מקרה, המטרה היא לעורר את שוק ה-ABS ודרכו, גם את הכלכלה הריאלית. הכל כדי להתמודד עם בעיית האינפלציה הנמוכה והסכנה לגלישה למיתון נוסף.
"מעבר לנקודות הנ"ל, ה-ECB הוריד את תחזית הצמיחה של גוש האירו ל-2014 ו-2015 אבל העלה את תחזית הצמיחה ל-2016 – התחזית העדכנית: צמיחה של 0.9% ב-2014, של 1.6% ב-2015 ושל 1.9% ב-2016. תחזית האינפלציה ל-2014 ו-2015 הורדה גם כן – התחזית העדכנית: אינפלציה של 0.6% ב-2014, של 1.1% ב-2015 ושל 1.4% ב-2016", סיכמו באופנהיימר.