"האינפלציה בגוש האירו (בהסתכלות של 12 חודשים לאחור) ממשיכה לרדת הגיעה בחודש אוגוסט לרמה של 0.3% בלבד. אמנם, עיקר הירידה באינפלציה בשנה האחרונה נובעת מירידות במחירי האנרגיה (חבית נפט מסוג ברנט עולה היום 103$ לעומת 114$ לפני שנה) והמזון. אך גם אינפלציית הליבה נמוכה ועומדת על 0.9% בלבד, רחוק מיעד ה-2% של ה-ECB. גם בהסתכלות קדימה, ההאטה בכלכלות הגוש לא מביאה עמה בשורות חיוביות לגבי האינפלציה בגוש וזו צפויה להיוותר נמוכה גם אם מחירי האנרגיה יפסיקו לרדת. אגב, מחירי המזון צפויים להמשיך ולהילחץ כלפי מטה בשל הסנקציות שהטילה רוסיה על יצאניות המזון האירופאיות אשר צפויות לגרום לעודף היצע של מזון באירופה". כך עולה מסקירת המאקרו השבועית של אורי גרינפלד הכלכלן הראשי של פסגות.
להערכת גרינפלד, "הירידה באינפלציה, בשילוב עם הירידה בציפיות האינפלציוניות, מגבירות את חששות הבנק המרכזי לשקיעה של מדינות הגוש בתהליך דפלציוני ולכן הציפיות להפעלת תוכנית הרחבה כמותית מתגברות. ציפיות אלו הן שהובילו את תשואת האג"ח של גרמניה, הולנד וצרפת למחוזות שמתאימים יותר לממוצעים ביפן שלפני ההרחבה הכמותית (0.89%, 1.05% ו-1.25%, בהתאמה). יתרה מכך, תשואות האג"ח לשנתיים של גרמניה, פינלנד, הולנד, אוסטריה ובלגיה הן בכלל שליליות. מדובר על אג"ח נומינלית, כן?
"הצפי להרחבה כמותית והירידה בתשואות האג"ח בעקבות כך נובעים משני ערוצים עיקריים: ראשית, רצון המשקיעים לרכב על המגמה ליהנות מרווחי הון כל עוד התשואות יורדות. שנית, הצטיידות של בנקים ומוסדות פיננסיים גדולים לרכוש אג"ח על מנת למכור אותן מאוחר יותר ל-ECB במחיר גבוה יותר. עם זאת, הניסיון מראה לנו כי הציפיות האלו יוצרות בד"כ אובר-שוטינג כלפי מטה בתשואות וכאשר הבנק המרכזי מתחיל בתוכנית הרכישות התשואות דווקא עולות. אמנם, הניסיון שיש לנו עם הרחבות כמותיות הוא יחסית מצומצם אך ההיגיון בהחלט אומר שאם הסיבה המרכזית לירידת התשואות היא הצפי להרחבה אז הסיכון בשוק האג"ח גדל משמעותי.
"נקודה נוספת שראויה לאזכור פה היא שכלל לא בטוח שאנו צפויים לראות רכישות אג"ח ממשלתיות בקרוב. על פי הדיווחים בשבוע האחרון, ה-ECB החל להעסיק את חברת ניהול הנכסים הגדולה בעולם, בלאקרוק, כיועצת חיצונית לבנייה והטמעה של תוכנית רכישת ה-ABS (אג"ח מגובה נכסים). דיווחים אלו מחזקים את הסברה כי ה-ECB יחל כבר בשבועות הקרובים עם רכישות ABS, מה שבאופן אוטומטי מעכב את תוכנית רכישות האג"ח הממשלתיות.
"אם נוסיף לקדרה גם את הקשיים הפוליטיים והמשפטיים בדרך להכרזה על רכישות אג"ח ממשלתיות ואת סימני השאלה הרבים באשר ליחס העלות/תועלת של תוכנית כזו (רק נזכיר פה את המשפט של אנדרו הוזאר, האיש שהיה אחראי על חלק מרכישות הפד, שאמר שההרחבה הכמותית בארה"ב עזרה לוול-סטריט אבל לא למיין-סטריט) הרי שייתכן ונחכה עוד לא מעט זמן עד שדראגי ייתן לשווקים מה שהם רוצים. כדי שבזמן הזה התשואות יישארו נמוכות דראגי צריך להיות אמן בניהול הציפיות ולמשוך את השווקים בלשון זמן ארוך מאוד.
תוכנית האבה-נומיקס הופכת לתוכנית האבה-כלום: "הנתונים שהתפרסמו בשבוע האחרון ביפן הצביעו על כך שהמשק היפני ממשיך לאבד מומנטום ולא מצליח להתמודד על העלאת המע"מ מ-5% ל-8% (יאיר לפיד – לעיונך). שיעור האבטלה עלה זה החודש השני ברציפות ועומד על 3.8%. הוצאות משקי הבית השלימו ביולי ירידה שנתית של 5.9%, ההכנסה הריאלית של משקי הבית התכווצה ב-6.2% והייצור התעשייתי ירד ב-0.3%. נתונים חלשים אלו מלמדים כי למרות תוכנית האבה-נומיקס, הכלכלה היפנית לא מצליחה להרים את הראש. גם העלייה של האינפלציה ל-3.4% לא מלמדת על שיפור בכלכלה כי בניטרול ההשפעה של העלאת המע"מ, האינפלציה עומדת על 1.3% בלבד, רחוק מהיעד של הבנק המרכזי (2%).
"בדצמבר 2012 הכריז ראש ממשלת יפן הנכנס, שינזו אבה, על תוכנית שלושת החצים שלו לחילוץ של יפן מהבוץ הכלכלי בו היא נמצאת כבר 20 שנה. התוכנית של אבה, שזכתה לכינוי אבה-נומיקס, הורכבה משלושה חצים: חץ מוניטארי בדמות הרחבה כמותית חסרת תקדים, חץ פיסקאלי בדמות תמריצי צמיחה וחץ רפורמות מבניות על מנת לייעל את הכלכלה היפנית ואת התהליכים הדמוגרפים הבעייתיים בה. כיום, שנה וחצי לאחר יישום התוכנית נראה כי אין לה באמת יכולת לשנות את המגמות הכלכליות ביפן. החץ הראשון, ההרחבה הכמותית, הוביל בעיקר לפיחות של הין ולעליות בשווקים הפיננסיים אבל לא תרם במאומה לכלכלה. החץ השני, ההרחבה הפיסקאלית, מאבד את המומנטום הראשוני שלו ובמשק שבו יחס החוב לתוצר עומד על 230% קשה לבנות על הרחבות פיסקאליות נוספות. החץ השלישי, יישום הרפורמות, עדיין לא ממש יצא לפועל וגם אם ייצא לא ברורה מידת היכולת שלו להצליח (איך בדיוק מעודדים ילודה במשק שסובל מהתכווצות אוכלוסייה של 0.1% בשנה?).
"לכן, בשורה התחתונה, הכלכלה היפנית לא נראית טוב ולא צפויה להראות טוב גם בעתיד הנראה לעין. עם זאת, למי שאינו יפני יכול להיות שאלו דווקא חדשות טובות. ההאטה המחודשת מגבירה את הסיכויים להרחבה נוספת של ההרחבה הכמותית ביפן. מהלך כזה של הבנק היפני שיכול להרגיש בנוח להדפיס את עצמו לדעת עשוי להחליש את הין (נחלש ב-2.7% בחודש וחצי האחרונים), להיטיב עם השווקים הפיננסיים ביפן (גם אם לטווח קצר) ובעיקר עם פירמות יצואניות שנהנות ממטבע מקומי חלש", סיכמו בפסגות.