אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי בפסגות, אומר בסקירת המאקרו השבועית של בית ההשקעות כי "לפי הדיווחים בתקשורת, בנק ישראל רכש ביום חמישי כ-400 מיליון דולר, מהלך שהוביל לפיחות של השקל הן מול הדולר (1.4% בחמישי-שישי) והן מול האירו (1.2%)".
"האם ההתערבות של בנק ישראל שהניבה כאמור תוצאות ביום חמישי תחזיק מים?", שואל גרינפלד. לדבריו, כנראה שלא. "כפי שבבנק ישראל עצמו מודים, מגמת התחזקות השקל היא לא תוצאה של תנועות הון ספקולטיביות אלא של סביבת מאקרו פונדמינטלית שתומכת במטבע ובעיקר של העודף בחשבון השוטף שרשם ברבעון הראשון את רמתו הגבוהה ביותר מאז 2007. לכן, אם בבנק ישראל יחליטו שהמשך התחזקות השקל הוא תרחיש שהם מעדיפים למנוע, רכישות ספורדיות של מט"ח בשוק לא יעזרו. מה כן יעזור?".
לדברי גרינפלד, "על פניו ישנן שתי אפשרויות עיקריות: 1) העצמת התקשורת מול השווקים – כפי שלמדנו בשנים האחרונות, בסביבת ריבית אפסית הכלי החזק ביותר של בנק מרכזי הוא התקשורת שלו עם השווקים. בעזרת אמירות ברורות ותקיפות הצליח ה-ECB לייצב את גוש האירו מבלי שרכש אפילו סנט בודד של אג"ח. גם בפד מבינים כעת שפליטות הפה של ברננקי וילן לא תרמו לוודאות בשווקים ולקחו את נושא ההכוונה של השווקים צעד אחד קדימה. לכן, אם בבנק ישראל מעוניינים בפיחות של השקל הם חייבים לאותת לשווקים כי יעשו ככל הנדרש על מנת לשנות את כיוון המגמה. הבעיה בשיטה זו היא כמובן שאם לשווקים אין אמון מלא ביכולות של הבנק לשנות את כיוון המגמה הרי שמהר מאוד ההצהרה הופכת לריקה מתוכן וכדי לשמור על האמון בו הבנק יאלץ להתחיל לרכוש מט"ח בהיקפים גדולים בהרבה ממה שתכנן.
2) שער רצפה – האפשרות השנייה היא פשוט לקצר תהליכים ולעבור ישר לשלב הסופי של האפשרות הקודמת. הכרזה על שער רצפה לבדה כמובן איננה מספיקה ובנק ישראל יצטרך להראות כי הוא מתכוון לשמור על שער זה. כך היה בשוויץ וכך היה בצ’כיה כאשר הבנקים המרכזיים במדינות אלו נאלצו לרכוש מיליארדי אירו על מנת להילחם בספקולנטים אך בשני המקרים לאחר זמן קצר חדלו הספקולציות ושער החליפין נע מעל שער הרצפה כבר תקופה ארוכה. מעבר לכך, הבעייתיות בכל הנוגע לשער רצפה היא בעיקר טכנית. ראשית, תמיכת המערכת הפוליטית חשובה מאוד על מנת לקיים שער רצפה לאורך זמן. שנית, כיצד ינוהל שער רצפה במשק שבו המטבע נסחר בהיקפים גדולים מול שני מטבעות מובילים בעולם? האם יקבע שער רצפה אל מול הדולר? מול האירו? מול הסל?
"נכון להיום, תרחיש של הכרזה על שער רצפה עדיין לא נראה לנו כתרחיש הסביר ביותר אך אין ספק שהסבירות שלו הולכת וגדלה", הוסיף גרינפלד.
אירופה לא נראית טוב: לדברי גרינפלד, "לא מעט נתונים שהתפרסמו בשבוע האחרון הראו כי ההתאוששות בגוש האירו עדיין רחוקה מלהיות מהירה כפי שלא מעט אנליסטים ציפו וקיוו שתהיה. ראשית, לאחר שבסוף 2013 הצליחה איטליה להרים את הראש מעל לקו המים ולנשום מעט אויר של צמיחה חיובית (גם כן, 0.1% בלבד) חזרה ארץ המגף לשקוע ורשמה ב-2014 שני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית. במילים אחרות, איטליה חזרה רשמית למיתון ולמעשה כבר 11 רבעונים ברציפות שהשינוי השנתי של התוצר האיטלקי הוא שלילי. למרות הנתונים החלשים, ראש הממשלה החדש באיטליה, רנזי, מראה כי כוחו במותנו והצליח להעביר רפורמה להחלשת הקונגרס שמגבירה באופן משמעותי את יכולת המשילות שלו. שינוי זה עשוי להיות סממן ראשוני ליכולתו של רנזי להוציא לפועל רפורמות כלכליות רבות לייעול שוק העבודה והבראת הכלכלה האיטלקית.
"גם בגרמניה הרבעון השני לא נראה מדהים. הייצור התעשייתי עלה ביוני ב-0.3% בלבד, נמוך בהרבה מהצפי שעמד על עליה של 1.2%. בעקבות כך, הגידול השנתי של הייצור התעשייתי בגרמניה ירד לטריטוריה שלילית ועומד על 0.5%-. גם ההזמנות החדשות מהמפעלים בגרמניה אכזבו ביוני כאשר ירדו ב-3.2% (צפי לעליה של 0.9%). יחד עם זאת, האינדיקאטורים השוטפים ובעיקר מדדי הסנטימנט השונים מראים כי ברבעון השלישי צפויה הכלכלה הגרמנית לחזור למגמת השיפור.
"נשיא ה-ECB, מריו דראגי, דאג להדגיש במסיבת העיתונאים שלאחר החלטת הריבית ביום רביעי כי מדיניות מוניטארית, מרחיבה ככל שתהיה, לא תספיק על מנת לשנות את התוואי הכלכלי בגוש וכי המדינות חייבות להוציא לפועל את הרפורמות הנדרשות. באמירה זו הסביר למעשה דראגי כי על אף שאירופה לא נראית טוב, המקסימום שהוא יכול לעשות זה לתת לה קצת איפור. מעבר לכך לאירופה יש שתי אפשרויות: ללכת לניתוח פלסטי (ניתוח לא קל במקרה של חלק מהמדינות כמו צרפת או ספרד) או פשוט להשלים עם עצמה ולהחליט שהיא יפה מבפנים. כידוע, מקבלי החלטות לא אוהבים בד"כ את האופציה השנייה.
פוטין מטיל סנקציות על המערב: לדברי פסגות, "לא ברור אם צריך לבכות או לצחוק אבל נשיא רוסיה הודיע ביום רביעי על הטלת סנקציות על המדינות שהטילו סנקציות על רוסיה ואסר למשך שנה על יבוא מוצרי מזון וחקלאות (כולל מוצרי חלב, בשר, דגים ירקות ופירות) ממדינות אלו. הכרזה זו של רוסיה, בשילוב עם הדיווח על הפלת מטוס הקרב האוקראיני וההפצצות האמריקאיות בעיראק הובילו את השווקים לריצה לנכסים בטוחים כאשר תשואת האג"ח האמריקאית ל-10 שנים סיימה את השבוע ברמה של 2.42%, זאת לאחר שנגעה גם ב-2.35% ביום חמישי.
"למרות החששות בשווקים חשוב לזכור כי למלחמת הסנקציות יש השפעה בעיקר על רוסיה. בעוד ש-42% מהיבוא לרוסיה הוא מהאיחוד האירופי ו-53% מהיצוא של רוסיה הוא לאיחוד, רק 12% מהיבוא לאיחוד האירופי מקורו ברוסיה (חלק גדול מכך הוא גז ונפט) ורק 7% מהיצוא של האיחוד הוא לרוסיה.
"במילים אחרות, ניתוק מוחלט של הקשרים יכאב לאירופה אבל ימוטט את רוסיה כך שלא מדובר על תרחיש סביר. לכן, כל עוד התרחיש המרכזי לא כולל עליית מדרגה משמעותית במתיחות בין רוסיה למערב (כזו הכוללת שליחת כוחות קואליציוניים לאוקראינה ולחימה נגד רוסיה) ו/או ניתוק של אירופה ממקורות הגז הרוסים, אין לסיבה לשנות את מבנה החשיפה לחו"ל".