ירידה במחירי המכירה ורישום הפרשה חד פעמית לתמלוגים הובילו לרווח נקי של כ- 67 מיליון דולר לחברת כיל לעומת 316 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. בנטרול הוצאות חד פעמיות הסתכם הרווח הנקי בכ- 214 מיליון דולר.
דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של 47 מיליון דולר. הדיבידנד יחולק ביום 17.9.14.
- כיל דשנים: תוצאות המגזר הושפעו בעיקר מירידה במחירי המכירה לעומת התקופה המקבילה אשתקד ומהשביתה ברותם אמפרט שהשפיעה על כמויות המכירה של דשני פוספט. ניכרת דרישה מוגברת לאשלג ודשני פוספט.
- כיל מוצרים תעשייתיים: גידול בביקושים בחלק משוקי מעכבי הבעירה לצד ביקושים חזקים בשוק התמיסות הצלולות וגידול בתחום הביוצידים והמוצרים לניטרול פליטות כספית. התוצאות הושפעו ממחירי ברום נמוכים באירופה ובהודו.
- כיל מוצרי תכלית: גידול בפעילות תחום המזון בעקבות רכישת Hagesud ועליית מחירים מתונה במונחים דולריים תרמו להכנסות המגזר. התוצאות הושפעו גם מעיכוב זמני באספקת מוצרים מבוססי פוספט כתוצאה מהשביתה ברותם. המחירים התייצבו ברמה מעט גבוהה יותר.
- ברבעון השני רשמה כיל הוצאה חד פעמית של כ- 149 מיליון דולר לפני מימון והשפעות מס הנובעת מהחלטת הבוררות בעניין התמלוגים עבור תקופות עבר; בנוסף להוצאה חד פעמית של 15 מיליון דולר בגין השביתה ברותם.
- במסגרת אסטרטגיית החברה "הצעד הבא קדימה" כיל מוציאה לפועל תוכניות ייעול ואינטגרציה של תהליכים גלובאליים, וכן תוכניות לשיפור עלויות ייצור. במסגרת זו צופה החברה כי פעולות אלו יביאו, בסוף שנת 2016, לחיסכון של כ- 350 מיליון דולר במונחים שנתיים, לעומת שנת 2013.
- החלטת דירקטוריון כיל ביחס למסקנות הביניים של וועדת ששינסקי השנייה: להמשיך הקפאת השקעות חדשות בישראל; לבטל השקעות צפויות שכבר אושרו בהיקף של 750 מיליון דולר; לבחון את כדאיותן של תוכניות השקעה נוספות בהיקף של מיליארד דולר; לפתח תוכנית להבטחת רווחיות כל הפעילות וקווי הייצור בישראל; למצוא דרכים לצמצום עלויות; לנקוט בצעדים משפטיים על מנת לשמור על זכויות החברה.
מכירות כיל ברבעון השני הסתכמו בכ- 1.54 מיליארד דולר לעומת 1.77 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון נובע בעיקר מירידה במחירי ובכמויות המכירה.
הרווח הגולמי ברבעון השני הסתכם בכ- 542 מיליון דולר לעומת 718 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח התפעולי ברבעון השני הסתכם בכ- 78 מיליון דולר לעומת 393 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. בנטרול השפעות חד פעמיות - בעיקר הפרשה בגין החלטת הבוררות בעניין תמלוגי עבר ועלויות בגין שביתה ברותם - הסתכם הרווח התפעולי בכ- 243 מיליון דולר.
הרווח הנקי ברבעון השני הסתכם בכ- 67 מיליון דולר לעומת 316 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. בנטרול הוצאות חד פעמית הסתכם הרווח הנקי בכ- 214 מיליון דולר.
החלטות דירקטוריון כיל ביחס לוועדת ששינסקי: ביום 17 ביולי 2014 הגישה החברה את עמדתה בכתב לטיוטת מסקנות ועדת שישינסקי (לבחינת המיסוי על משאבי הטבע) ("המלצות הביניים של הועדה") וביום 4 באוגוסט 2014 הציגה החברה לועדה את עמדתה בעל-פה, אשר עיקריה כדלקמן:
– הועדה שגתה בחישוב בסיס הנכסים של כיל ובקביעת שיעור התשואה הנורמטיבי על בסיס נכסים זה לצורך קביעת בסיס המס ממנו נגזרים "רווחי היתר". בגין שתי שגיאות מרכזיות אלו יוטל מס משאבי הטבע לא רק על "רווחי יתר";
– מודל המיסוי המוצע נבחן ויושם על בסיס נתוני כיל ביחס לפעילות הפקת האשלג מים המלח. אלא, שכיל אינה רק "אשלג" ועל הועדה להתייחס בנפרד לכל אחד ממשאבי הטבע שמפיקה כיל מעבר לאשלג – ברום, מגנזיום ופוספט ולקיים בחינה יסודית של המאפיינים הייחודיים של כל מגזר פעילות;
– המלצות הועדה אינן עולות בקנה אחד עם העקרונות והיעדים שהוגדרו על-ידי הועדה והנחו אותה בעבודתה. כך למשל, שיעור המס השולי על "רווחי יתר" יהיה גבוה "בפועל" ממה שהועדה מתכוונת להטיל; חלקה של המדינה היה גבוה בפועל ממה שהועדה התכוונה שיהיה; נטל המס גדל כאשר מחירי המחצבים יורדים, ולכן ההסדר הפיסקאלי המוצע רגרסיבי, למרות שהועדה מתכננת שיהיה פרוגרסיבי; נטל המס הממוצע על כיל גבוה ביותר וחורג מהותית מהמקובל בעולם; ההמלצות אינן ניטראליות, והן מחייבות את כיל לבחינה מחודשת של כל השקעותיה בישראל, ולמצער הסטת השקעות מתוכננות מישראל אל מחוצה לה;
– בצד התועלות שצומחות, לכאורה, מהמלצות הועדה, המלצות הוועדה יגרמו שורת נזקים ובהם פגיעה בתמ"ג ובייצוא; פגיעה קשה בכלכלת הנגב; פגיעה תעסוקתית קשה בתושבי הנגב; ירידה בגביית מסים אחרים; עלייה בהוצאות המדינה, ועוד;
– הועדה לא לקחה בחשבון שהמדינה כבר ביצעה שורה של מהלכים אשר הגדילו את חלקה ברווחי כיל והעמידו אותו על השיעור המקובל בעולם, ובהם, בין היתר, התיקון לחוק עידוד השקעות הון; הטלת עיקר עלויות הגנת מלונות ים המלח על כיל; העלאת שיעור התמלוגים המשולמים בגין מכירת אשלג והרחבת בסיס התמלוגים גם למוצרי המשך בעקבות בוררות התמלוגים;
– המלצות הועדה משמען בהכרח הפרת הסכמים שהמדינה חתומה עליהם, ובכלל זאת, שטר הזיכיון הקובע את התמורה שעל כיל לשלם למדינה עד לשנת 2030 והסכם קציר ים המלח;חוק שיעגן את המלצות הועדה יחשב כבלתי חוקתי.
לאור כל זאת, בדעת החברה, בסיוע יועציה המשפטיים, לנקוט הליכים המשפטיים הדרושים על מנת לשמור על זכויותיה.
ביום 6 באוגוסט 2014 דן דירקטוריון החברה בהשפעת המלצות הביניים של הועדה ופסק הבוררים החלקי בבוררות התמלוגים ("בוררות התמלוגים") וכן בצורך לבצע תכניות חיסכון והתייעלות, ועיקר החלטותיו הינן כמפורט להלן:
– להערכת החברה, אילו חושבה השפעת המלצות הביניים של הועדה והשפעת פסק הבוררים החלקי בבוררות התמלוגים, על הרווח הנקי של החברה לשנת 2013 (וכאמור, המלצות הוועדה אינן צפויות לחול על רווחי החברה לשנה זו), היה הרווח הנקי של החברה קטן בסך של כ-160 מיליון דולר. השפעת המלצות הביניים של הועדה ובוררות התמלוגים על הרווח הנקי, כאמור, חושבה בהינתן בסיס נתוני המחירים ומבנה העלויות כפי שהיו בשנת 2013, בהינתן בחינת השלכות המלצות הביניים על חברת הברום ותרכובות ברום במאוחד, בהינתן מס חברות אפקטיבי בשיעור של 26.5%, ובהינתן סכומי התמלוגים הנוספים שיהיה על החברה לשלם.
סכום ההשפעה בפועל, בשנים בהן צפויה לחול השפעת המלצות הועדה, כאמור, עשוי להיות שונה, לרבות באופן מהותי, וזאת לאור שינויים אפשריים במחירים שישררו בשוק, במבנה העלויות של החברה, בשיעור מס החברות, במתודולוגיה שבה תנקוט הועדה לחישוב שיעור המס, בשינויים ככל שיהיו, בהמלצות הועדה הסופיות ביחס להמלצות הביניים והתוצאות הסופיות של בוררות התמלוגים. יובהר, כי המלצות הביניים של הועדה, יכול שישתנו, לרבות מהותית, בכל עת לאורך התהליך עד לעיגונן הסופי בחקיקה. עוד יובהר, כי על אף שהמלצות הועדה, ככל שיעוגנו בחקיקה, צפויות לחול על החברה הבת מפעלי ים המלח בע"מ, רק החל מתחילת שנת 2017, ייתכן כי המלצות הועדה יוחלו על פעילות הפוספט והברום של החברה במועד מוקדם יותר;
– להמשיך את הקפאת השקעות החברה בישראל שאושרו במסגרת התכניות לטווח ארוך ולבחון מחדש את הכדאיות של כל השקעה בנפרד. נכון למועד הדיווח, לגבי השקעות צפויות, כאמור, בהיקף של כ-750 מיליוני דולרים, החליטה החברה לבטל השקעות שכבר אושרו במועד פרסום המלצות הביניים של הועדה ו/או לא להביאן לאישור ספציפי, וזאת כל עוד צפוי יישום המלצות הביניים של הועדה. החברה ממשיכה לבחון את השפעת יישום המלצת הביניים של הועדה ובוררות התמלוגים על תכניות השקעה נוספות שכלולות בתכניות לטווח ארוך בהיקף של כ-1 מיליארד דולר;
– להמשיך את בחינת ביצוען של יוזמות התייעלות ואת האפשרות לפעול להאצתן;
– להמשיך לפעול למימוש אסטרטגיית כיל להרחבת הפעילות בשווקים גיאוגרפים אטרקטיביים יותר ובמידת הצורך להסיט כספים שתוכננו להשקעות בישראל לצורך ביצוע רכישות ו/או השקעות בשווקים אלו;
– לבחון את הכדאיות הכלכלית שבהמשך ייצור מוצרים מסוימים, ובכללם המגנזיום המתכתי, תרכובות ברום ומוצרי המשך של פוספטים. בחינת הכדאיות הכלכלית תכלול, בין היתר, את האפשרות לחדול מייצור מוצרים מסוימים ו/או לפעול להוזלת עלויות הייצור של מוצרים אלו, לרבות בדרך של שיתופי פעולה פוטנציאלים.