אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות, מעריך בסקירת המאקרו השבועית של בית ההשקעות כי הפדרל ריזרב לא יעלה את הריבית במשק האמריקני עד שיהיה בטוח שהצמיחה במשק חזקה מספיק על מנת לספוג את זעזוע העלאת הריבית. להלן הסקירה המלאה:
"אם ביום רביעי הציגו השווקים בגרות יחסית כאשר הגיבו במתינות לנתוני הצמיחה החלשים הרי שביום חמישי חזרו המשקיעים להיות דרמטיים. עם פתיחת המסחר נרשמו ירידות קלות במדד ה-S&P 500, ירידות שעומדות בקנה אחד עם נתוני ההוצאה הצרכנית החלשים אך ברגע שג’יימס בולארד, נגיד הפד של סנט לואיס, אמר את דברו הדרך למטה הפכה לפתע מהירה מאוד. בולארד, שתמיד היה ניצי יחסית לחברי הפד, לקח את משנתו צעד קדימה וטען כי הפד קרוב מאוד ליעדים שהציב להעלאת ריבית וכי הריבית תעלה כבר בסוף הרבעון הראשון של 2015.
"לא רק זאת אלא שבולארד גם טען כי ריבית הטווח הארוך בארה"ב היא 4.25%-4% ולא 3.75% כמו שעולה מתחזיות הפד שפורסמו רק לפני שבוע וחצי. על אף שבולארד ידוע בניציותו ועל אף שעל כל אמירה שלו ניתן להביא אמירה יונית מהפד על כך שיהיה קשה להעלות את הריבית ב-2015, בתגובה לדבריו נרשמה ירידה של 0.8% ב-S&P 500. אגב, ארבע שעות ותיקון קל לאחר מכן השוק רשם קפיצה קלה כאשר עלה תוך כמה דקות ב-0.2%.
"אם זה לא מספיק אז כדאי לשים לב שאמירתו של בולארד הובילה באופן מפתיע דווקא לירידה של 3 נ"ב בתשואת האג"ח ל-10 שנים. מדוע התשואות ירדו אם לפני משנתו של בולארד האג"ח ל-10 שנים צריכה להיסחר בכלל בתשואה של כ-3.3%? לאנשי החפתים מוול-סטריט ולמכונות הפתרונים.
"שני ההסברים הסבירים ביותר שניתן היה למצוא לתעלומה מבין שלל הפרשנויות היו שברמת התמחור הנוכחית בשוק המניות העלאת ריבית תוביל לירידה חדה במניות והכסף יעבוד לשוק האג"ח. הסבר זה לא מחזיק מים משתי סיבות: הראשונה היא שמחירי המניות לא ממש גבוהים. השנייה היא שהעלאת הריבית תגיע במקביל לשיפור כלכלי כך שהפירמות דווקא עשויות ליהנות מגידול ברווח בעוד לשוק האג"ח אין על מה לבנות.
"השווקים חוששים שהפד יעלה את הריבית מוקדם מדי ובכך יחנוק את מעט הצמיחה שעוד יש. בתרחיש כזה ארה"ב (והעולם) עלולים להיכנס לתוואי של יפניזציה (אין צמיחה, אין כלים למקבלי ההחלטות ואין אמון של המשקיעים בבנקים המרכזיים), המניות כמובן סובלות והאג"ח נהנה מצמיחה נמוכה וריבית אפסית למשך שנים.
"תרחיש זה נראה לנו פחות סביר מכיוון שזהו בדיוק התרחיש שהפד לא ישן בגללו בלילה. לכן אנו מעריכים שהפד לא יעלה את הריבית עד שיהיה בטוח שהצמיחה במשק חזקה מספיק על מנת לספוג את זעזוע העלאת הריבית. במילים אחרות, הפד יחכה עד הדקה האחרונה של ההארכה בטרם יעלה את הריבית, גם אם פירוש הדבר הוא שייוצרו לחצים אינפלציוניים במשק.
"האינפלציה במגמת עליה אבל עוד רחוקה מהיעד: נתוני ההכנסה וההוצאה בארה"ב שפורסמו ביום חמישי הראו כי על אף שההכנסה הפרטית ממשיכה לגדול, קצב הגידול אינו מספיק מהיר על מנת לשכנע את הצרכן האמריקאי לצאת להילולת קניות ולייצר לחצים אינפלציוניים. יחד עם זאת, לא מעט סימנים כמו סקר החברות הקטנות, מדדי מנהלי הרכש והשיפור בשוק העבודה מראים שבהחלט ניתן לצפות לקצב מהיר יותר של עליה בהכנסה כבר בתחילת השנה הבאה. בהתאם, ייקח עוד זמן עד שיורגשו לחצים אינפלציוניים משמעותיים בארה"ב אך כשאלו יגיעו (להערכתנו במחצית 2015) הפד יאותת יותר ברצינות על העלאת הריבית הקרבה.
"הנתונים: ההכנסה הפרטית עלתה במאי ב-0.4%, בהתאם לצפי. מרכיבי ההכנסה שתמכו בעליה היו השכר שעלה גם הוא ב-0.4% וההכנסה מדיבידנדים שגדלה ב-1.1%. בניכוי עליית המחירים שעמדה במאי על 0.2%, השכר הריאלי עלה ב-0.2% לעומת החודש הקודם וב-1.9% לעומת החודש המקביל אשתקד. ההוצאה הפרטית עלתה במאי ב-0.2% בלבד, נמוך מהצפי שעמד על 0.4%. במונחים ריאליים, ההוצאה ירדה ב-0.1%. בהינתן ההוצאה הצרכנית של החודשים אפריל-מאי, ללא שיפור משמעותי בנתוני יוני נראה כי הצריכה הפרטית תגדל ברבעון השני רק ב-2%-1.5%. כתוצאה מהפער בין השינויים בהכנסה ובהוצאה, שיעור החיסכון עלה ב-0.3 נ"א ל-4.8%.
"אינפלציית הליבה של הצריכה הפרטית (Core PCE), מדד האינפלציה שאחריו עוקב הפד, עלתה בחודש מאי ל-1.5% (שינוי שנתי), לעומת 1.4% בחודש הקודם. אמנם מדובר עדיין באינפלציה נמוכה באופן משמעותי מיעד הפד (2%) אבל בניגוד למתרחש בגוש האירו, הנתונים האחרונים מראים כי האינפלציה בארה"ב היא במגמת עליה.
"ה-BOE עושה BOI: רק לפני שבועיים רשמנו פה כי החשש מהעלאת ריבית בבריטניה עוד מקודם מדי וכי ה-BOE ינסה קודם להפעיל כלים מאקרו-יציבותיים דומים לאלו שמפעיל בנק ישראל ולמתן את הביקוש בשוק המשכנתאות. והנה, הבנק האנגלי הציג ביום חמישי שתי מגבלות חדשות על שוק המשכנתאות בממלכה:
"לא יותר מ-15% מסך היקף המשכנתאות החדש שיוציאו הבנקים יהיה ביחס חוב להכנסה (LTI, היחס בין היקף המשכנתא להכנסה השנתית של נוטל המשכנתא) של 4.5 או יותר.
"הבנקים לא יוכלו לתת משכנתאות ללווים שלא יעמדו במבחני יציבות להשפעה של עלייה של 3 נ"א בריבית המקורית על המשכנתא על יכולת החזר.
"חשוב לציין כי הצעדים האלו הם צעדי מנע בלבד, שכן בשנה האחרונה רק 10% מהמשכנתאות היו ביחס חוב להכנסה של יותר מ-4.5. לכן אין לצעדים הללו השפעה מידית והם נועדו למנוע תרחיש בו שוק הנדל"ן באנגליה (בעיקר לונדון ודרום-מזרח אנגליה) ממשיך להתחמם ומגיע לרמות המאיימות על היציבות הפיננסית. בהתאם, על פי התרחיש המרכזי שפרסם ה-BOE לגבי השלכות המגבלות, מחירי הדירות ימשיכו לעלות גם השנה בקצב מהיר יחסית אך קצב זה צפוי להתמתן ב-2015 להיות דומה לקצב הגידול בהכנסה.
"כמובן, במידה ויתברר כי צעדים אלו לא מספיקים, הבנק יוכל להוציא לפועל צעדים נוספים כמו כיוונון של המגבלות הקיימות, מגבלות גם על סוג המשכנתאות, מגבלות על ה-LTV ועוד. העלאת ריבית נראית עדיין כאופציה האחרונה שהבנק ירצה להשתמש בה.