רשות המסים מפרסמת היום את קובץ החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי על מפרי דיווח שלא דיווחו במחצית השנייה של שנת 2013 למכס על הכנסת כספים והוצאתם, בהעברה פיזית במעברי הגבול או באמצעות הדואר. הפרסום הנוכחי מכיל 31 החלטות, שסך העיצום הכספי בהן עומד על כ-372,000 ₪. מעיון בקובץ ההחלטות עולה כי סכום העיצום הגבוה ביותר שהוטל עומד על 80,000 ₪.
בין ההחלטות: מפר הוציא מישראל באמצעות הדואר 12 המחאות בנקאיות שהיקפן הכולל עומד על 3,942,187 ש"ח. הוועדה החליטה להטיל על המפר עיצום כספי בסך 80,000 ₪.
מפר נכנס לארץ כשברשותו 71,900 יורו. כשנשאל על ידי נציגי המכס האם ברשותו כספים החייבים בדיווח, הוא השיב כי ברשותו סכום הנמוך מסף הדיווח, אולם אט אט נמצאו כספים נוספים שהוסוו בין השאר בתיק התפילין. הוועדה החליטה להשית על המפר עיצום כספי בסך 75,000 ש"ח.
אדם הנכנס לישראל מצרפת עם אשתו, 2 ילדיו והמטפלת עבר במסלול הירוק בנתב"ג כשברשותו 51,200 יורו. המפר טען כי אף אם הכיר את חובת הדיווח, לא היה עליו לדווח על הכסף שנשא, שכן הגיע עם אישתו וכל אדם רשאי לשאת עליו סכום של עד 100,000 ללא הצהרה. כידוע, נקבע כי פעולת פיצול הכספים אף שהיא בין קרובי משפחה, מהווה הפרה על החוק. הוועדה החליטה להטיל על המפר עיצום כספי בסך 20,000 ש"ח.
איש עסקים נכנס לארץ דרך טרקלין מצדה שבנמל התעופה בן-גוריון לאחר שחזר מקונגו במטוס פרטי. בבדיקה שנערכה על ידי פקידי המכס התברר כי ברשותו של המפר כספים בסך של 38,100 דולר. עוד עלה חשד לפיצול כספים בניגוד לחוק בין הנוסעים ששבו עם המפר, מאחר שכל אחד מהנוסעים הללו נשא כספים בעלי מאפיינים דומים, בסכום הנמוך מחובת הדיווח. הוועדה החליטה להשית על המפר עיצום כספי בסך 8,000 ₪.
אחד מדפוסי הפעולה המוכרים ביותר בתחום הלבנת הון הוא העברת כספים דרך מעבר גבול. לפיכך, בישראל, בדומה למדינות נוספות, קיימת חובת דיווח על הכנסת כספים והוצאתם. על אכיפת חובת דיווח זו אמונים מינהל המכס וחטיבת החקירות של רשות המסים. חובת הדיווח חלה על כל אדם הנכנס לישראל או יוצא ממנה, כשעמו סכומי כסף (מזומנים, בין במטבע ישראלי ובין במטבע זר, המחאות בנקאיות והמחאות נוסעים) העולים על 100,000 ₪ וכן על המכניס או המוציא כספים העולים על 100,000 ₪ בדואר או בדרך אחרת.
בנוסף, על פי צו איסור הלבנת הון נקבע כי סף הדיווח על כספים שנושא עמו אדם היוצא מישראל לעזה או נכנס מעזה לישראל יעמוד על 12,000 ש"ח.
נגד מפרי חובת הדיווח ניתן לנקוט באכיפה פלילית או מנהלית. ההליך המנהלי מיועד להשית סנקציה מנהלית, מהירה ואפקטיבית ללא הרשעה בפלילים, במקרים בהם הוכחה הפרה ברמה העובדתית והוחלט להסתפק בהליך מינהלי. המכס הוא המוסמך להחליט אילו מקרים מתאימים לאכיפה מנהלית ולהביאם בפני הוועדה להטלת עיצום כספי. כיום, מפעילה רשות המסים ארבע ועדות להטלת עיצום כספי. הרכב הוועדה: יו"ר - גובה מכס או ממונה יחידת הסמים והלבנת הון, חבר - ממונה מחלקת חקירות או ס. ממונה יחידת הסמים והלבנת הון או נציג המוקד לאיסור הלבנת הון וחבר נוסף - נציג משרד המשפטים, שהינו נציג הלשכה המשפטית של הרשות לאיסור הלבנת הון.
הוועדה להטלת עיצום כספי בוחנת האם הופרה חובת דיווח ולאחר מכן מחליטה אם המקרה הנדון מצדיק את הפעלת מנגנון הטלת העיצום הכספי. בבואה לדון במקרה המובא בפניה, תיתן הוועדה את דעתה, בין השאר, לשיקולים הבאים: האם מדובר בהפרת דיווח ראשונה או חוזרת, היקפה הכספי של ההפרה, מודעות המפר לחובת הדיווח, מידת שיתוף הפעולה של המפר עם הרשויות לבירור מקור הכספים, הסברי מפר הדיווח למקור ויעד הכספים והאם ההפרה בוצעה בתום לב.