חבר אחד בוועדה המוניטרית הצביע בעד העלאת ריבית מאי ב-0.25%

חברי הוועדה המוניטרית המשתתפים בדיון מחליטים על גובהה הרצוי של ריבית בנק ישראל. בדיון על הריבית לחודש מאי 2014 התקבלה ההחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.75%. חמישה מחברי הוועדה תמכו בהחלטה זו ואחד הצביע בעד העלאת הריבית ב-0.25 נקודת אחוז.

הדיון התמקד בכמה סוגיות עיקריות: (1) האינפלציה; (2) הפעילות במשק ושוק העבודה; (3) הכלכלה העולמית והמדיניות המוניטרית בעולם; (4) שוק הדיור; (5) המצב הפיסקלי.

במהלך הדיון בנושא האינפלציה הסכימו חברי הוועדה שרמת האינפלציה והציפיות לאינפלציה תואמות את יעדי המדיניות המוניטרית. הכוחות הפועלים לכך שהאינפלציה מצויה מתחת למרכז היעד הם הפעילות הממותנת בעולם והאינפלציה הנמוכה המתלווה אליה. מחירי המוצרים הבלתי סחירים עלו ב-2.6% ב-12 החודשים האחרונים; בניכוי מדד מחירי הדיור, אשר מושפע במידה רבה מכוחות ייחודיים לשוק זה, הם עלו ב-2.2% – בסביבות מרכז היעד של יציבות המחירים.

בדיוניהם על מצב הפעילות הכלכלית במשק הסכימו חברי הוועדה כי התיקון כלפי מעלה בנתוני התמ"ג והתוצר העסקי, וכן הנתונים שהתווספו בחודש האחרון, מצביעים על שיפור מסוים בקצב ההתרחבות של המשק. יחד עם זאת, רוב חברי הוועדה ציינו שמוקדם להעריך עד כמה יתמיד שיפור זה, בפרט מפני שהביקוש המקומי מוביל אותו, ולא האצה בקצב הצמיחה העולמי וביצוא. רוב חברי הוועדה ציינו כי משיעור האבטלה הנמוך קשה להסיק עד כמה המשק קרוב לתעסוקה מלאה, שכן ירידתה המתמשכת של האבטלה נבעה בין השאר מתהליכים ארוכי טווח שפעלו לירידת האבטלה המבנית. הקיפאון בשכר הריאלי תומך בהערכה ששוק העבודה אינו נמצא בתעסוקה מלאה, אף על פי שרמת התעסוקה גבוהה ושיעור האבטלה נמוך.

באשר לכלכלה העולמית הסכימו חברי הוועדה כי נמשכת מגמת ההתאוששות במדינות המפותחות. בארה"ב מתבסס תהליך ההתאוששות, וחברי הוועדה הסכימו כי הנתונים החלשים שהתפרסמו בתחילת השנה על הפעילות בארה"ב נבעו מתנאי מזג האוויר ששררו בתקופה זו. חברי הוועדה התייחסו להערכות שתהליך ה-tapering בארה"ב (צמצום ההרחבה הכמותית) יימשך בקצב הנוכחי. הריבית שם צפויה להתחיל לעלות במחצית השנייה של 2015, בכפוף להמשך ההתאוששות. באירופה נמשכת ההתאוששות המתונה אך היא שברירית, והאינפלציה ירדה בשנה האחרונה לשפל של 0.5%. ההערכה היא כי ייתכן שה-ECB יחליט על הרחבה מוניטרית נוספת, כדי למנוע דפלציה והתחזקות נוספת של האירו. קרן המטבע הבין-לאומית הפחיתה את תחזית הצמיחה העולמית בשיעור קל, בשל התמתנות הצמיחה בשווקים המתעוררים.

חברי הוועדה הסכימו כי הדיון שנערך בממשלה על צעדי המדיניות בשוק הדיור עשוי להביא בחודשים הקרובים לירידה זמנית בהיקפי הפעילות. בשלב זה לא ניתן להסיק מהיקף הפעילות ומהתפתחות המחירים בשוק הדיור איזו השפעה תהיה לצעדים כאשר הם ייושמו.

בנושא המצב הפיסקלי צוין בדיון כי הנתונים על גביית המסים חיוביים וכי העודף המקומי של הממשלה (ללא אשראי נטו) גבוה מהתוואי העונתי העקבי עם עמידה ביעד הגירעון ל-2014. חברי הוועדה התייחסו לכך שהמסגרות הפיסקליות לשנת 2015 טרם גובשו, אך כבר כעת ניתן לומר – על פי ההיקף הצפוי של תקבולי המסים וההוצאה המתוכננת – כי יתחייבו התאמות תקציביות לשנה זו, כדי לעמוד בתוואי הגירעון שהממשלה קבעה.

לסיכום, רוב חברי הוועדה סברו שרמתה הנוכחית של הריבית תואמת את סביבת הפעילות והאינפלציה ואת המדיניות המוניטרית המרחיבה במדינות המפותחות, לרבות המשך ההרחבה הכמותית בארה"ב. הם טענו כי רמתה הנמוכה של הריבית הנוכחית תמכה בפעילות ותרמה לבלימת הייסוף הריאלי, וכי חשיבותה של ההרחבה המוניטרית לצמיחה גדולה במיוחד כל עוד נמשכת ההתרחבות האיטית בהיקפי הסחר העולמי.

רוב חברי הוועדה הדגישו כי לא ניתן להבחין בסיכונים משמעותיים להיווצרותו של חוסר איזון בשווקים הפיננסיים, ובהקשר זה הם הזכירו את הצעדים שנקט המפקח על הבנקים בשוק המשכנתאות, צעדים שפעלו להפחתת הסיכונים הגלומים במשכנתאות החדשות. מנגד, אחד מחברי הוועדה תמך בהעלאת הריבית ב-0.25 נקודת אחוז, לאור האינדיקטורים השוטפים החיוביים הן במשק הישראלי והן בכלכלה העולמית, היציבות בשער החליפין, הסיכונים הפיננסיים הנלווים לריבית הנמוכה, בפרט בשוק הדיור ובשוק האג"ח, והמשך הצמצום בהרחבה הכמותית שנוקט הבנק המרכזי האמריקאי.

לאחר הדיון הצביעו ששת חברי הוועדה המוניטרית על גובהה של ריבית בנק ישראל לחודש מאי 2014. חמישה חברים תמכו כאמור בהותרת הריבית ברמה של 0.75%, וחבר אחד הצביע בעד העלאתה ב-0.25 נקודת אחוז.

ההחלטה להותיר את הריבית לחודש מאי ברמה של 0.75% עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות מחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, וכן לתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.

הגורמים העיקריים להחלטה: מדד המחירים לצרכן עלה במארס ב-0.3%, והאינפלציה ב-12 החודשים האחרונים מסתכמת ב-1.3%. הציפיות לאינפלציה לשנה נותרו גם החודש בתוך תחום היעד, בחלקו התחתון של התחום.

הנתונים שהתווספו בחודש האחרון מצביעים על כך שברביע הראשון חלה האצה מסוימת בהתרחבות המשק, בהובלת הביקוש המקומי ויצוא השירותים ותוך קיפאון ביצוא הסחורות. הנתונים מסקר כוח האדם ממשיכים להצביע על ירידה באבטלה וגידול בתעסוקה. מספר משרות השכיר של ישראלים עלה בינואר באופן חד יחסית, והגידול התבטא בעיקר בענפים הפועלים בשוק המקומי; אך אין אינדיקציות לעלייה בשכר, וקצב הגידול של התקבולים ממס בריאות עדיין ממותן.

בחודש האחרון נחלש השקל ב-0.4% במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי; מתחילת 2014 נרשמה יציבות בשער האפקטיבי, ובשנה האחרונה נרשם ייסוף של 4.5%.

קרן המטבע הבין-לאומית הפחיתה החודש קלות את תחזית הצמיחה הגלובלית, ואת התחזית לסחר העולמי היא הפחיתה ב-0.1%, בעיקר על רקע ירידה בתחזיות לפעילות בשווקים המתעוררים. בארה"ב ובאירופה נרשמו החודש נתונים חיוביים. הריבית בארה"ב צפויה להתחיל לעלות רק במחצית השנייה של 2015, וישנן הערכות שבאירופה ינקטו צעדים מוניטריים מרחיבים נוספים. במשקים המתעוררים ממשיכה להסתמן חולשה.

מחירי הדירות המשיכו לעלות החודש, וקצב עלייתם השנתי נע בסביבות 6%—7%. קצב נטילת המשכנתאות ממשיך להיות גבוה, תוך שמדדי הסיכון של המשכנתאות החדשות מתייצבים ברמה נמוכה יותר. נמשך חוסר הוודאות לגבי האופן שבו צעדי המדיניות שהוחלט עליהם ישפיעו על רמות המחירים והיקפי הפעילות בשוק.

בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים, בפרט נוכח חוסר הוודאות הנמשך במשק העולמי. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו כדי להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ומההיבט הזה ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים, לרבות שוק הדיור.