בימים אלה יכנס לתוקף תיקון מספר 15 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, אשר מעביר את נטל ההוכחה למעסיק/ה, במקרים בהם דרש/ה מהעובד/ת דורש/ת העבודה מידע בנושא שהאפליה בו אסורה.
יצויין כי תיקון זה נעשה ביוזמת חברות הכנסת שלי יחימוביץ’ ומרינה סולודקין.
נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד התמ"ת, עו"ד ציונה קניג-יאיר מוסרת כי בעקבות התיקון נקבע בסעיף 9(ג) לחוק שוויון הזדמנויות "כי במקרים בהם המעסיק/ה מבקש/ת מידע שאפליה בשלו אסורה על פי סעיף 2 (א), על מעסיק/ה חובת ההוכחה שלא פעל/ה בניגוד לאמור בחוק שוויון הזדמנויות".
סעיף 2 (א) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, אוסר, בין היתר, על אפליה מחמת מין, נטייה מינית, מעמד אישי, גיל, הריון, טיפולי פוריות, הורות, גזע, דת, לאום, ארץ מוצא, השקפה, מפלגה או שירות מילואים. איסור אפליה זה חל גם על שלב הקבלה לעבודה.
על מנת להימנע מאפליה ולעמוד בדרישות החוק, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ממליצה:
v להקפיד על ועדת מראיינים/ות הכוללת נציגים/ות המשתייכים לקבוצות אוכלוסייה שונות. באופן זה תסייעו לצמצם אפשרות של הטיה כלפי קבוצה מסוימת.
v רצוי במהלך ראיון העבודה לשאול שאלות הקשורות ישירות להיבטים המקצועיים ולא להציג למועמד/ת שאלות אישיות הנוגעות לראשי האפליה המוזכרים בחוק.
v חשוב לשקול לפני כל שאלה, כגון: "האם יש לך ילדים?", או "כמה ימי מילואים אתה עושה בשנה?",האם היא אכן מתחייבת מאופי המשרה.
נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד התמ"ת עו"ד ציונה קניג-יאיר מוסרת כי ההחלטה האם לקבל מועמד או מועמדת לעבודה צריכה להתקבל לאחר בחינת התאמתם לתפקיד. יש להימנע מלדחות מועמד/ת פוטנציאלי שעשוי/ה להתאים לתפקיד רק משום השתייכותו/ה לקבוצה מסוימת.