נתוני הרבעון הראשון של 2014 מצביעים על עליה דולרית מזערית של כ- 1% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ביצוא הסחורות ללא היהלומים, אשר נבעה בעיקר מהגידול בהיקפי היצוא של 2 ענפי יצוא דומיננטיים (תרופות ורכיבים אלקטרוניים). בנטרול ענפים אלו, המתאפיינים בדומיננטיות רבה של שתי חברות מובילות במשק, נמשכה מגמת ההאטה והקיפאון המאפיינת את רוב ענפי היצוא הישראלי בשנתיים האחרונות. כך עולה מנתונים שמפרסם היום אגף כלכלה במכון היצוא.
יצוא הסחורות ללא יהלומים, עלה ברבעון הראשון של 2014 בשיעור דולרי של כ-1% להיקף של כ -12 מיליארד דולר וזאת הודות לענפי היצוא הדומיננטיים.הגידול כולו מוסבר על רקע הגידול ביצוא התרופות, שעלה בכ- 17% להיקף של כ-2.1 מיליארד דולר וליצוא הרכיבים האלקטרוניים, שרשם גידול של כ-7% להיקף של כ- 1.1 מיליארד דולר. יצוא הכימיקלים, המאופיין גם הוא בדומיננטיות של מספר מצומצם של חברות ענק, ירד בשיעור של כ-4% להיקף של 2.5 מיליארד דולר - ירידה ראשונה לאחר 4 רבעונים רצופים של עליות. סך יצוא שלושת ענפים אלו עלה בשיעור של כ-5% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכם בכ-5.7 מיליארד דולר. יש לזכור כי שלושת הענפים הללו מהווים כ- 48% מסך יצוא הסחורות ללא יהלומים ומתאפיינים במספר מצומצם של יצואני ענק.
יתר הענפים, הכוללים את מרבית היצואנים במשק, רשמו ירידה כוללת בשיעור דולרי של כ-2% והסתכם בכ-6.3 מיליארד דולר. הירידה ביצוא מאפיינת לא רק את היצוא התעשייתי, אלא גם את היצוא החקלאי, שירד בשיעור של כ-12% (הסתכם בסך של כ-516 מיליון דולר).
רמזי גבאי, יו"ר מכון היצוא הביע דאגה נוכח הנתונים והזהיר מההשלכות החמורות העשויות להיות לכך על הכלכלה הישראלית. לדבריו, "יש הכרח להמשיך ולהעמיד כלי סיוע להתמודדות עם התנאים המאתגרים בפניהם עומדים היצואנים ביום יום, שער החליפין, התחרות העזה בשווקים הגלובליים ועוד. כל 3 מיליארד דולר גידול ביצוא משמעותם: תוספת של כ- 27,000 מקומות עבודה למשק הישראלי וגידול של 1.5% בתוצר העסקי".
בנוסף אמר גבאי: "ברצוני לציין את הצעדים הבונים עליהם הכריזו שרי האוצר והכלכלה לאחרונה, הכוללים הגדלת ערבויות של חברת "אשרא" ותוכנית "כסף חכם" לעידוד 100 יצואנים קטנים ובינוניים בשיווק לחו"ל". עם זאת מציין גבאי כי "יש להרחיב את היקף הצעדים ולכלול בהם מספר משמעותי יותר של יצואנים שיוכלו להנות מכלים אלו. ללא התעוררות מחודשת ביצוא לשיעורים להם היה המשק רגיל בעבר, לא יוכל המשק לחזור לפסי צמיחה משמעותיים הנדרשים לאתגרים הרבים של כלכלת ישראל".