סקירת המאקרו השבועית של אורי גרינפלד, כלכלן ראשי בפסגות עוסקת בהחלטות בשוק הדיור והשפעתן על השווקים. להלן הסקירה המלאה:
"אם בשנים האחרונות לא מעט משקיעים בחרו להסיט את החסכונות שלהם משוק ההון להשקעה בנדל"ן, יתכן וצעדי הממשלה יובילו למגמה הפוכה ולחזרה של לא מעט כסף לשווקים הפיננסיים. עד שאי הוודאות לגבי שוק הדיור תתבהר (מה שעשוי לקחת מספר חודשים) חלק ממשקי הבית שתכננו לקנות דירה בחודשים הקרובים ימתינו כנראה בסבלנות ויעקבו בפייסבוק אחר השתלשלות האירועים והתפתחויות חדשות.
"מה עושים עם הכסף שהצליחו משקי בית אלו בדם, יזע ודמעות לחסוך? ’מחנים’ אותו בינתיים בשוק ההון, לפחות לטווח הקצר. המשמעות היא שכסף רב צפוי לזרום לשווקים ובעיקר לקרנות נאמנות ותעודות סל המתמחות באפיקים הסולידיים ובכך לתמוך בהמשך עליות המחירים באפיקים אלו.
"פלח אחר של שחקנים בשוק הנדל"ן שעשוי להסיט כספים לשווקים הוא המשקיעים. התשואה מהשכרה של דירה ממוצעת בישראל עומדת על כ-3.5%. יתרה מכך, מכיוון שרכישת דירה להשקעה נעשית לרוב בעזרת לקיחת משכנתא שגם לה יש עלות מסוימת, תשואה של 3.5% היא למעשה התשואה המקסימלית עבור מי שרכש את הדירה במזומן בלבד. אם נוסיף לכך גם את עלויות ניהול הנכס ואת החודשים שבהם הדירה עומדת ריקה עד שנמצא דייר חדש, הרי שבפועל מדובר על תשואה נמוכה יותר.
"לעומת זאת, רווחי ההון שראו המשקיעים בדירות מאז 2008 עמדו על 7.7% נוספים בשנה. מכיוון שעד כה הדעה הרווחת בציבור הייתה שהמחירים בשוק הנדל"ן ימשיכו לעלות, המשקיעים ראו לנגד עיניהם תשואה צפויה אטרקטיבית ביחס לתשואה שניתן לקבל בשוק ההון. עם זאת, אי הוודאות לגבי השוק בעקבות ההחלטות עשויה גם לערער את ההנחה הבסיסית שהמחירים ימשיכו לעלות ובכך להפוך את ההשקעה בדירה לפחות אטרקטיבית ואת ההשקעה בשוק ההון ליותר אטרקטיבית. תהליך כזה יתמוך לא רק באפיקים הסולידיים אלא גם באפיק המנייתי כיוון שמדובר על משקיעים עם אופק השקעה ארוך יותר".
המשך הסקירה עוסק בנתונים החיוביים בארה"ב: "נתחיל בשורה התחתונה: הסביבה הכלכלית בארה"ב ממשיכה להיות חזקה ותומכת בעליות שערים בשוק המניות ובהמשך תהליך הצמצום של הפד. הפירמות האמריקאיות רווחיות ותחרותיות, נטל החוב של משקי הבית קל יותר מבעבר, הבנקים נזילים ויציבים והגירעון הממשלתי נשלט ובמגמת ירידה. במילים אחרות, יש מקום להמשך השיפור.
"נתוני הצמיחה לרבעון הרביעי עודכנו כלפי מעלה מ-2.4% ל-2.6% כאשר עיקר העדכון נבע מסעיף הצריכה הפרטית שגדל ב-3.3%, יותר מהאומדן הקודם שהראה גידול של 2.6% בלבד. גידול זה בצריכה הפרטית מרשים עוד יותר אם נתחשב בסנטימנט השלילי שנוצר כתוצאה מהשבתת הממשל באוקטובר ובמזג האוויר הבעייתי שהחל לתת אותותיו בדצמבר. מצד שני, בסעיף ההשקעות נרשם קצב גידול איטי בהרבה מאשר באומדן הקודם (2.5% לעומת 4.5%) אך בעיקר בשל ירידה של 1.8% בהשקעות במבנים שלא-למגורים ובסעיף המעורפל והתנודתי של השקעות בקניין רוחני. ההשקעות במכונות וציוד גדלו ב-10.9%. מאזן הסחר נטו תרם נקודת אחוז שלמה לצמיחה, התרומה הגדולה ביותר בשלוש השנים האחרונות. גם בהסתכלות קדימה צפויה תרומה חיובית גבוהה ממאזן הסחר, בעיקר על רקע הקיטון ביבוא אנרגיה.
"בהשוואה לרבעון השלישי הצמיחה אמנם האטה באופן משמעותי (2.6% לעומת 4.1%) אך האטה זו נובעת בעיקר בגלל הגידול האדיר במלאים שנרשם ברבעון השלישי. גידול זה לא רק שתמך בצמיחה מהירה במהלך הרבעון אלא גם הפחית מפוטנציאל הצמיחה של הרבעון הרביעי מכיוון שכאשר המלאי גבוה אין צורך להמשיך ולייצר באותו הקצב עד אשר המלאי מתאים עצמו מחדש לרמת הביקוש. המכירות הסופיות, מדד שמנטרל את המלאים כך שהוא מלמד טוב יותר על הפעילות במשק הראה שיפור גם ברבעון הרביעי ועלה ב-2.7%.
"בסיכום שנת 2013, המשק האמריקאי צמח ב-1.9%, נמוך מהצמיחה ב-2012 שעמדה על 2.8%. עיקר הפגיעה בצמיחה נבע מהמדיניות הפיסקאלית המצמצמת של הממשלה ב-2013 ובפרט מהעלאות המיסים בינואר ומהקיצוץ הרוחבי של מרץ. מכיוון שהשנה לא צפויה הממשלה לבצע צעדים מיוחדים להקטנת הגירעון (בטח כשסוגיית תקרת החוב נדחתה ל-2015) אנו מצפים לצמיחה של 3%-2.5% ב-2014.
"ההכנסה הפרטית עלתה בפברואר ב-0.3%, בהתאם לציפיות. גם ההוצאה הפרטית עלתה ב-0.3%, כאשר במונחים ריאליים (בניכוי האינפלציה שעמדה על 0.1%) עלו ההוצאה וההכנסה ב-0.2%. חשוב לציין כי לרפורמת הבריאות של אובמה יש חלק לא קטן בגידול הן בהכנסה והן בהוצאה הצרכנית כתוצאה מהתקנות שנכנסו לתוקף בינואר ומאפשרות לחלק מהאוכלוסייה ליהנות מסובסידיה ממשלתית לתשלום חלק מהביטוח הרפואי. הגידול בהכנסה נתמך על ידי גידול בתשלומי ההעברה בעקבות הרפורמה והגידול בהוצאות בהוצאה על שירותי בריאות שכעת, במסגרת הביטוח, יכולים האמריקאים ליהנות מהם יותר.
"מצד שני, מדד מחירי ההוצאה הצרכנית (מדד תחליפי למדד המחירים לצרכן) עלה ב-12 חודשים האחרונים ב-0.9% בלבד. גם אינפלציית הליבה נותרת נמוכה וזו עלתה ב-1.1%. רמת האינפלציה בארה"ב עדיין נמוכה מדי וללא שיפור משמעותי בהיבט זה הפד יתקשה לעמוד בלוחות הזמנים של תהליך הצמצום, בטח כפי שאלו הוגדרו על ידי ילן לפני פחות משבועיים", סיכמו בפסגות.