יו”ר רשות השידור: ”לאף אחד אין כוונה לסגור את הרשות”

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ אבישי ברוורמן, דנה היום במסקנות ועדת לנדס שבחנה את נושא רשות השידור.

בפתח הישיבה אמר היו"ר ברוורמן כי על אף כל האמוציות, כל מי שהשתתף בדיון עשה זאת כי אכפת לו מרשות השידור ומעתידו של השידור הציבורי. הוא הוסיף: "כולנו כאן בשביל לבנות יחד משהו טוב, כשיש שלושה עקרונות חשובים שצריכים להנחות את התהליך הזה. העיקרון הראשון הוא כי הרשות החדשה שתבנה תהיה בלתי תלויה, מאוזנת תקציבית ויעילה, העיקרון השני הוא שהעובדים האיכותיים יישארו במערכת ולא יפגעו והעיקרון השלישי הוא לאפשר לכל העובדים הפורשים לפרוש בכבוד הראוי". עוד אמר ח"כ ברוורמן כי נושא רשות השידור נמשך כבר שנים ארוכות, והוא מתכוון לעשות כל שלאל ידו על מנת לסיים את הטיפול בנושא במסגרת הוועדה בכנס הקיץ הקרוב.

שר התקשורת, ח"כ גלעד ארדן, אמר כי הוא לקח ברצינות את התפקיד שקיבל לפני כשנה, כשר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור. "כמי שהיה גם חבר מליאה לפני 15 שנה וגם כיו"ר ועדת הכלכלה ראיתי לאורך השנים בצער את ההידרדרות במצבה של רשות השידור, לא רק מבחינה פיננסית וניהולית אלא גם במה שמקבל הציבור בתמורה לתשלום הישיר שנגבה ממנו. לכן החלטתי לבחון את הנושא לעומק ולהקים ועדת מומחים שיציעו את הפתרון הנכון, מתוך הכרה בחשיבות שיהיה במדינה שידור ציבורי חזק, רלוונטי ומשפיע. אני מחויב לשידור ציבורי חזק, אחראי ומשפיע, וגם לזה שהגוף יהיה יעיל, חסכוני, מקצועי ובלתי תלוי", אמר השר ארדן. הוא ציין כי בכוונתו להגיש תזכיר הצעת חוק לממשלה בשבועות הקרובים ולהביא את ההצעה לאישור בקריאה ראשונה במליאה כבר בפתח כנס הקיץ.

באשר לעובדים אמר השר ארדן כי עם כל הצער והכאב, ניתן לעשות זאת בפחות כוח אדם. "יש סתירה בין הבקשה לנתק את הרשות מהפוליטיקה לדרישה שאודיע מי מהעובדים ישתלב בגוף החדש, אני לא אמור לעסוק בזה. אנחנו אמורים למנות איש מקצוע ראוי שיקם את הגוף החדש והוא יגייס את כוח האדם – ודאי שראוי שהעובדים המסורים והטובים ישתלבו בגוף החדש, עם זאת יש סוגי מקצועות שהצורך בהם לא הכרחי והם ממשיכים להתקיים", אמר. באשר לתקציב הוא הוסיף כי "שר האוצר, מתוך הכרה בחשיבות הנושא, הסכים לממן את עלויות הסגירה והפרישה וגם את עלויות ההקמה של הגוף החדש בתקציב שיאפשר הקמת כלי תקשורת ראוי. הוא אף אימץ את החלטת הוועדה לבטל את האגרה וככל שיהיה פער בין הגבייה מאגרת הרכב והכנסות הפרסום הוא יכוסה על ידי האוצר". הוא הוסיף כי שאלת הניתוק מהפוליטיקה, כדי שאף שר לא ישחק בתקציב, תקבל תשובה בהצעת החוק.

המפיק רם לנדס, שעמד בראש הוועדה האחרונה שבחנה את השידור הציבורי, ציין כי הוא לא מקל ראש בהשלכות שיש למסקנות, והזכיר כי בסופו של דבר מדובר בוועדה ה-14 במספר שבחנה את הנושא. "הטענות שיש כשל נקודתי של הנהלה כזו או אחרת הן לא ממן העניין", אמר לנדס והוסיף: "ניסינו לייצר שידור ציבורי איכותי ומשוחרר מלחצים פוליטיים שיצטיין גם בעוד 20 שנה. חטיבת חדשות בתקציב של 160 מיליון שקל בשנה זה בשורה לעובדי הרשות, שיכולה לנצח את המהדורות הקיימות. אני מבין את החששות והפחדים של העובדים, גם ביציאת מצרים 80% מהעם פחדו והעדיפו להישאר בעבדות". רכז תקשורת באגף התקציבים באוצר, עופר מרגלית, ציין כי כבר בימים הקרובים יוקם צוות למשא ומתן עם העובדים. מספר עובדים קראו קריאות ביניים והעירו כי זה כנראה יהיה אותו צוות שבמשך 6 שנים ניהל משא ומתן עם העובדים ובסוף חתם על הסכם הרפורמה.

יו"ר ועד עובדי ההנדסה הארצי של קול ישראל, לזר צנדקוביץ, אמר כי הדוח יוביל לרצף של קטסטרופות. גם הוא הזכיר את המשא ומתן על הרפורמה, שארך 6 שנים, וכעת תוך פחות מחצי שנה אותם אנשים אחראים על דוח שפסל את הרפורמה. "יותר קל לסגור, להגיד קדיש ולהתחיל מחדש, אבל אנחנו לא עוסקים פה בפינוי בינוי. בשנה האחרונה רשות השידור עברה דה לגיטימציה ודמוניזציה", אמר. הוא אף השמיע הקלטה ממסיבת העיתונאים בה השר ארדן נשמע אומר כי מיומו הראשון בתפקיד הבין שאין מנוס מלסגור את רשות השידור, ושר האוצר לפיד מציין כי זו חתימה על תעודת פטירה לרשות השידור. יו"ר אגודת העיתונאים, אחיה גנוסר, הוסיף כי האמירה של השר, שמהיום הראשון היה צריך לסגור את הרשות, היא בסתירה לאמירה שהייתה בחינה לעומק. הוא תהה, "מי האנשים הטובים שהשר ייקח לרשות החדשה, הימנים? השמאלנים? הנחמדים?", אמר.

ח"כ ניצן הורביץ אמר כי נמאס לו שמציגים את העובדים כאויבי העם, טפילים ועלוקות. הוא ציין כי לאורך כל היום הוא מאזין לתוכניות האקטואליה ברשת ב’ למוזיקה בתחנות אחרות של הרשות ובערב צופה בערוץ הראשון בתוכניות תעודה ופוליטיקה, "ולא רק בתוכניות הבישול שיש בערוצים המסחריים". הוא התייחס לאגרה ואמר כי הציבור לא אוהב לשלם גם מס הכנסה ומע"מ, ואפילו אם לא כולם הולכים לתיאטרון למשל, עדיין כולם מממנים את זה. הוא התייחס לאמירה של שר האוצר על החתימה על תעודת הפטירה של הרשות והגדיר אותה כ"דבר דוחה – מי שהרגו אותו והוא כבר מת לא יחיה יותר". ח"כ נחמן שי אמר כי הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות. הוא הוסיף: "עבדתי ברשות לפני 45 שנה ולא אתן לסגור אותה. לסגור זה מהלך של יאושר ובריחה, כי אחריו לא יקום שום דבר אחר. לא יכנס שום כסף מהאוצר, כי אתו יכנס כל הרעל של הפוליטיקה".

יו"ר הרשות, אמיר גילת, אמר כי "ברור לכולם שהרשות המתכונת הנוכחית לא יכולה להמשיך להתקיים וצריך רפורמה. אנחנו שומעים בחוץ את הקריאה לסגור את רשות השידור, אך לאף אחד אין כוונה כזו". השדרן אריה גולן העיר כי "לא מדובר ברפורמה אלא בחיסול". גילת הוסיף כי לב העניין הוא העובדים ולא בכדי הדיון התרכז בעניינם.

ח"כ איתן כבל אמר כי צריך לטפל קודם כל בעובדים, ובלי זה שום רפורמה לא תצא לפועל. "המקום גם ככה על כרעי תרנגולת כבר הרבה זמן וחייבים לתת תשובה גם לנושא המימון. נושא נוסף זה מי ממנה, וזה צריך להיות סגור באופן ברור וחד משמעי. ובסוף בסוף, המפולת הגדולה היא בגלל ניהול כושל מתמשך, ולכן צריך להקים ועדה קרואה עד שהדוח יצא לפועל. אי אפשר להוציא דוח כזה קשה ודרמטי ולהשאיר את ההנהלה, ומי שיתן להם להמשיך ולו יום אחד נוסף הוא יישא באשמה". ח"כ איציק שמולי הוסיף כי "אי אפשר להציע רפורמה גדולה כזו בלי לתת מענה לכל מה שקשור לעובדים". לדבריו, מי שאחראי לכישלון זה ההנהלות ומי שמינה אותן.

ח"כ שלי יחימוביץ אמרה כי היא מאמינה בידיו הנקיות של השר ארדן, אבל מימון ממשלתי במקום אגרה מגיע גם הוא מהציבור, וההכרזה על ביטול האגרה רק נתנה לשרים רגע של מחיאות כפיים. היא הזהיר כי הדבר יגביר את התלות בפוליטיקאים ואמרה כי לא ניתן לממן את הרפורמה ממכירת הנדל"ן של הרשות ומי שאומר זאת מרמה את הציבור. עוד אמרה ח"כ יחימוביץ כי "חייבים להפסיק את אווירת הפחד והחשבונאות של ההנהלה מול העובדים".

ח"כ איילת שקד סיפרה כי לפני שבוע נקלעה לשיחה בין שני שרים שבה נאמר שאין סיכוי שהרפורמה תצא לפועל, ולדבריה "הם אפילו התערבו על זה". עם זאת אמרה ח"כ שקד כי "מההכרות שלי עם השר ארדן אני בטוחה שתהייה רפורמה. ידיו של שר התקשורת נקיות והוא רוצה לפעול לטובת הציבור. הרפורמה תעוצב כאן בכנסת וכאן יינתנו כל התשובות לבעיות שעלו".

יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג, אמר כי מדובר בעוד דוח, ה-14 במספר, שהוא חלק מכוונת ראש הממשלה להמשיך לשלוט ברשות השידור. הוא הזכיר כי כבר ב-2008 החל ח"כ כבל, שהיה אז השר הממונה, להעביר תיקון לחוק שנועד לנתק את הרשות מהפוליטיקה, אבל אז ראש הממשלה הקפיא את התהליך. לאחר מכן נחתמה רפורמה יחד עם העובדים, שכעת נסוגים ממנה. "אז מישהו יכול להאמין היום למה שאומרת המדינה", שאל ח"כ הרצוג והוסיף: "לכן זה הכל עורבא פרח. או שפקיד באוצר יתקע את זה, או במשרד המשפטים או ראש הממשלה בעצמו".

יו"ר אגודת העיתונאים בתל אביב, רותם אברוצקי, מתח ביקורת קשה על שרי התקשורת והאוצר וכן על הנהלת הרשות, וכינה את הדיבורים על הפרדה מהפוליטיקאים כ"עבודה בעיניים". הוא ציין כי "השר ארדן קיבל עשרה מכתבים בדרישה להדיח את ההנהלה ולא עשה דבר והוא שותף לפשע. יש הנהלה שנוהגת בעובדי רשות השידור כמו ארגון טרור, כמו ארגון פשיעה, ואותם צריך לסלק מיד. האנשים האלה גם מגנים על סוטים ועבריינים".

היו"ר ברוורמן סיכם את הדיון, ואמר כי הוועדה תקיים דיונים מעמיקים ורציניים בנושא. הוא הוסיף כי הוא מקווה שהצעת החוק תוגש מיד לאחר הפגרה ואמר כי "הוועדה תסדיר בכנס הבא את הגוף המשדר העתידי תוך דאגה רבה ומתן מענה לעובדים, תיכנס גם לנושא התקציב כדי שהדבר יבטיח את עצמאות השידור הציבורי".