"במהלך השנים האחרונות חל תיסוף חד בערכו של השקל. בבנק ישראל מודעים להשפעה השלילית של שקל חזק, ונעשו מספר פעולות במטרה להאט את מגמת התיסוף, לרבות התערבות בשוק המט"ח והורדה נוספת של הריבית השקלית. טענה הרווחת היא שהספקולנטים הם הגורמים להתחזקות של המטבע המקומי. האומנם?", כך שואלת היום נירה שמיר, כלכלנית ראשית בדיסקונט.
לטענת שמיר, בשנת 2013 העודף בחשבון השוטף הסתכם ב-7.2 מיליארד דולר לעומת עודף של 0.8 מיליארד דולר ב-2012 ו-3.3 מיליארד ב-2011. בראייה לשנה הקרובה, העודף בחשבון השוטף צפוי לגדול לאור צמצום בגרעון בסחר בסחורות לצד גידול בעודף בחשבון השירותים.
"החשבון השוטף אינו סוף הסיפור. תנועות ההון נטו בגין השקעות ישירות עמדו בשנת 2013 על 6.8 מיליארד דולר, לעומת 7.1 ו- 5.4 מיליארד דולר ב-2012 ו-2011, בהתאמה. מגמה זו מבטאת את הפוטנציאל הכלכלי של המשק המקומי שממשיך למשוך משקיעים זרים להשקעות ריאליות לטווח הארוך (לעומת השקעות בניירות ערך למסחר). כמו כן אחד המרכיבים הבולטים בסעיף זה הם התקבולים המתקבלים מהאקזיטים הפופולאריים בהייטק, ובפועל בשנת 2013 התקבולים ממכירת חברות הזנק והנפקות של חברות ישראליות בחו"ל מוערך בכ-7.6 מיליארד דולר[1]. ניתן אף להתיימר לומר שהאקזיטים הם תגליות הגז של החשבון הפיננסי, כאשר ההשפעה של האקזיטים על תנועות ההון זהה להשפעת תגליות הגז ומרחיבה את התפשטות "המחלה ההולנדית" כתוצאה מאוצרות טבע והון אנושי. בעוד שתגליות הגז מוגבלות, מרכיב ההון האנושי הוא בלתי מוגבל.
"בשנת 2014 צפויה להימשך המגמה של הסטת השקעות בניירות ערך לחו"ל אך ההשפעה על תנועות המט"ח צפויה להמשיך להיות מינימאלית. לעומת זאת, מבחינת תנועות ההון מפעילות ריאלית, המגמה ברורה, כל עוד נמשכת המגמה של עלייה בהשקעות הישירות במשק המקומי בשילוב עם גידול בעודף בחשבון השוטף, נצפה לראות המשך עלייה בתנועות ההון לתוך השוק המקומי וביקושים עולים לשקל. יתרה מזאת, העובדה שמדובר בהשקעות ריאליות שצפויות להימשך ואף לגדול בשנה הקרובה, מעמידה אותם גורמים הנפגעים מהתיסוף של השקל בפני אתגר אמיתי.
"כבר משנת 2008 בנק ישראל רוכש דולרים ומתערב באופן פעיל בשוק המט"ח, וגם בשנה הקרובה בנק ישראל צפוי להמשיך ולרכוש דולרים בסכומים שונים על מנת לנטרל את השפעת הפקת הגז ופעילות ספקולטיבית בשוק המט"ח. אך למרות זאת, חשוב לזכור שיכולתו של בנק ישראל להתמודד עם התיסוף בשקל מוגבלת, ונדרשת הפנמה שמגמת התיסוף מקורה בתהליך כלכלי טבעי המבוסס על תנועות הון והתכנסות לשווי משקל חדש בשוק המט"ח", סיכמה שמיר.