יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות, אומר היום כי "ללא מבוגר אחראי בזירה, כאשר שוק המטבע המקומי סובל מעודף היצע ומירידה מתמשכת בביקושים, עודפים המתורגמים במהירות לייסוף השקל ולהמשך הפגיעה המתמשכת ברווחיות הייצוא ובעתיד התעשייה המסורתית בישראל. ייסוף השקל מחייב את המפעלים לבצע צעדי התייעלות הגוררים בין היתר לביטול קווי ייצור והעברתם למסלולי ייצור תחרותיים יותר, בין היתר על ידי העברתם לחו"ל. מהלכים התורמים לחיסכון בעלות המקומית וגוררים לפיטורים".
"הייסוף המתמשך שלאחרונה החל להתבסס מתחת לרמת 3.5 שקלים לדולר, מתרחש מבלי שניתן לחוש ברצון אמיתי, או דחיפות בטיפול בסוגיה מצד קובעי המדיניות ובראשם משרד האוצר, כאשר נדרשת פעילות אינטנסיבית בהשאת הפריון, לצד הרחבה משמעותית של יעדי הייצוא, צעדים שיקטינו את החשיפה של התעשייה המקומית להשפעת השינוי בשער החליפין של מדינה זו או אחרת, לצד הגדלת מרווחי התעשייה המקומית, שישמשו ככרית ביטחון בעתות משבר כפי שקורה כיום. שיעורי הפריון הישראלי שמציג המשק הישראלי, הינם נמוכים ודומים ברמת לאלה של המשק היווני, נדרש מהלך מהיר ויסודי לעידוד ושידרוג קווי ייצור בסיוע נדיב של המדינה, כפי שנעשה מאז משבר הסאב-פריים במדינות מערביות רבות", הסביר עוד מנכ"ל פריקו.
פריימן הסביר כי "בנק ישראל נדרש לספק את רשת ההגנה בתקופת הביניים עד שיבשילו מהלכי האוצר ולרכוש דולרים, ככל שיידרש, כדי למנוע את בריחת התעשיות מוטות הייצוא וקריסת התעשיות המסורתיות עם הצפת השוק המקומי בייבוא זול. מהלכים של הבטחת ערך תמורות הייצוא עשויים להתקבל באמצעות מנגנון פיצוי בגין הפרשי שער, שצפוי להיות פתרון ממוקד ותחליפי לקביעת שער חליפין קבוע ושעשוי לספק מענה לבעיית היצואנים. ייסוף השקל אל מתחת לרמת 3.45 שקלים יסמן לרבים את פתיחת הסכר ופוטנציאל ייסוף לעבר רמות השקל ההיסטוריות ותנועה לעבר רמת 3.21-3.23 שקלים לדולר".