כלכלני לאומי מעריכים היום כי בשנת 2014 הצמיחה, ללא השפעת הגז, צפויה להשתפר במעט בהובלת היצוא וההשקעות. במחלקת הכלכלית בחטיבה לכספים וכלכלה של הבנק, בראשות ד"ר גיל בפמן, מעריכים בסקירה מאקרו-כלכלית השבועית כי "נתוני התוצר לרביע הרביעי של 2013 מעידים על חולשה בביקושים המקומיים". להלן המשך הסקירה:
"התוצר המקומי הגולמי עלה ברביע הרביעי בקצב שנתי של 2.3% (נתונים מנוכי עונתיות). מדובר בקצב צמיחה נמוך מאד, וזאת בהמשך לתהליך התמתנות הדרגתי בקצב הצמיחה בשנים האחרונות. התוצר העסקי, המשקף את ההתפתחויות בפעילות העסקית במשק ואינו כולל, בין היתר, את התוצר של המגזר הממשלתי והתוצר של מוסדות ללא כוונות רווח, צמח בשיעור הנמוך ביותר ב-19 הרביעים האחרונים, דבר המעיד על חולשה בפעילות הכלכלית של המגזר העסקי.
"קצב הצמיחה הנמוך נבע מהתמתנות בקצבי הגידול בכלל רכיבי התוצר למעט היצוא אשר צמח בשיעור חד. השימושים המקומיים ירדו ב-1.9% ברביע הרביעי לאחר עליה של 9.1% ו-7% בשני הרביעים הקודמים, והשימושים המקומיים למעט השינוי במלאי עלו ברביע הרביעי בקצב שנתי של 2.5%, לעומת 6.4% ו-7.8% בשני הרביעים הקודמים, דבר המעיד על היחלשות מסוימת בביקושים המקומיים.
"החולשה בביקושים המקומיים נבעה ממספר סיבות. ראשית, קצב צמיחת הצריכה הפרטית הואט ברביע הרביעי, רביע שני ברציפות. קצב צמיחה זה משקף צריכה פרטית לנפש של 1%. מדובר בקצב צמיחה נמוך במיוחד בהשוואה לעבר. יש לציין כי ההאטה בקצב צמיחת הצריכה הפרטית נבעה, בין היתר, מירידה בצריכת מוצרים בני קיימא, בעיקר של כלי תחבורה פרטיים לאחר העלייה החדה שנרשמה ברביע השלישי. זאת, על רקע הקדמת הרכישות לאור השינויים שהיו צפויים להיכנס לנוסחת המיסוי הירוק והעלאת המס על רכבי יוקרה.
"בנוסף, נרשמה האטה בהתרחבות הצריכה השוטפת על רקע האטה בצריכת מזון, משקאות וטבק. להערכתנו, קצב גידול הצריכה הפרטית ב-2014 יישאר מתון על רקע הריסון הפיסקאלי שחל בשנה שעברה, העלייה המתונה מאד בשכר הריאלי והיעדר הביטחון התעסוקתי בקרב משקי הבית כפי שעולה מסקרי אמון הצרכנים.
"בנוסף, יש לציין כי חלו גם התמתנויות בקצב הגידול של ההוצאה לצריכה ציבורית, ובהשקעות בנכסים קבועים על רקע האטה בהשקעות בבניה שלא למגורים וירידה בהשקעות במכוניות נוסעים. במבט קדימה, אנו מעריכים כי בהמשך השנה וב-2015 צפויה התאוששות בהשקעות בעיקר על רקע פיתוח תחום הגז הטבעי בישראל. המגמה בהשקעות במגורים תלויה בעיקר במידת היכולת של הממשלה ליישם את התוכניות להגדלת תוכניות הבניה, ושחרור חסמים רגולטורים.
"כאמור, הגורם היחיד אשר תרם באופן מהותי לנתוני הצמיחה הוא רכיב היצוא, זאת לאחר שברביע הקודם חלה ירידה חדה ביצוא. היצוא ברביע הרביעי עלה בשיעור של 21.5%, במונחים שנתיים, על רקע גידול מהותי ביצוא התעשייתי. ההתפתחויות העתידיות ביצוא יושפעו מהמגמה בשערי החליפין של השקל מול סל המטבעות ומהמשך מגמת ההתאוששות בכלכלה העולמית אשר צפויה לתמוך בעליית נפח הסחר העולמי. להערכתנו, ייצוא הסחורות והשירותים יצמח בשיעור גבוה יותר השנה ביחס לשנה שעברה, בעיקר במהלך המחצית השנייה של השנה.
"במבט קדימה, קצב הצמיחה ב-2014, ללא תרומת הגז, עשוי לעלות במעט מכ-2.4% ב-2013 לכ-2.8% (כולל גז: 3.2%) רמה אשר עדיין משקפת סביבת צמיחה נמוכה מאד, וזאת על רקע התמתנות מסוימת בהתרחבות הצריכה הפרטית והצריכה הציבורית, ומנגד, פעילות היצוא וההשקעות אשר עשויות להתאושש ולתמוך בצמיחה.
"מדד המחירים לצרכן ירד בשיעור של 0.6% בחודש ינואר. נתון זה הינו נמוך מאד ביחס לירידה העונתית בחודשי ינואר (ממוצע ב- 10 השנים האחרונות: 0.24%-). הירידה נבעה משני גורמים עיקריים: ראשית, סעיף שירותי הדיור (מחירי שכר דירה ע"פ חוזים מתחדשים), המהווה כ-20% מסל התצרוכת של משקי הבית, ירד בשיעור חד של 0.9%. בסך הכל בחמשת החודשים האחרונים, ירד סעיף זה בשיעור של 1.6%, וזאת לעומת ירידה של 1.4% בתקופה המקבילה אשתקד. הירידה בתקופה זו של השנה נובעת לרוב מסיבות של עונתיות. יש לציין כי קצב הגידול השנתי במדד שירותי הדיור הינו 2.4% (שפל של 11 חודשים בקצב השנתי) והוא ממשיך להתמתן באופן הדרגתי. לאור ההתפתחויות במדד שירותי הדיור ומשקלו הגדול בסל הצריכה, השפעתו על התמתנות האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים הייתה רבה והשפעה זו עשויה לקבל ביטוי גם ב-12 החודשים הבאים.
"הסעיף השני שגרם לירידה החדה במדד הוא סעיף המזון אשר ירד בשיעור של 0.8%, זאת בניגוד לעונתיות בחודשי ינואר המתאפיינת בעלייה מתונה במדד (ממוצע 10 שנים: 0.26%). הירידה במחירים נובעת בין היתר מהתגברות התחרות ומבצעים אגרסיביים ברשתות שיווק המזון, הירידה במחירי ייצור המזון בשיעור של 3.1% בשבעת החודשים האחרונים (ע"פ מדד המחירים הסיטונאיים) וירידה מסוימת בביקושים. על פי התחזיות המעודכנות של הבנק העולמי, מחירי המזון צפויים לרדת בשיעור של 3.6% ב-2014 (במונחים דולריים) ביחס לשנה שעברה, על רקע הירידה במחירי הסחורות החקלאיות ובמחירי האנרגיה. המשך ירידה במחירי המזון בעולם עשויה לתמוך בהמשך התמתנות קצב העלייה במחירי המזון לאחר שב-2013 עלו המחירים ב-3.3% לעומת 4% בשנה הקודמת.
"בסך הכל, ב-12 החודשים האחרונים עלה מדד המחירים לצרכן בשיעור של 1.4%. מדובר בשיעור אינפלציה הקרוב לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים של הממשלה (טווח היעד: 1%-3%). יש לציין כי צעדי המיסוי של הממשלה (העלאת המע"מ ביוני 2013, העלאת מחירי החשמל והמים) השפיעו גם כן באופן מהותי על עליית המדד. להערכתנו, בנטרול סעיף הדיור וצעדי המיסוי הממשלתיים, האינפלציה השנתית הייתה מסתכמת בשיעור הנמוך מ-1%, דבר המצביע על סביבת מחירים מתונה במשק וחולשה בביקושים המקומיים.
"במבט קדימה, אנו מעריכים כי האינפלציה עשויה להתמתן בחודשים הקרובים. כאמור, המדדים הנמוכים נובעים בעיקר מהחולשה בביקושים המקומיים וההתמתנות במחירי הייצור והסיטונאות בחודשים האחרונים. להערכתנו, מדד המחירים לצרכן צפוי לעלות ב-12 החודשים הבאים בשיעור הנמוך מאמצע היעד הממשלתי.
"בניגוד למגמה בסעיף שירותי הדיור הכלול במדד, עלו מחירי הדירות (על פי סקר הדירות החודשי של הלמ"ס שאינו נכלל במדד המחירים לצרכן) בחודשים נובמבר-דצמבר בשיעור של 1.5% לעומת המחירים בחודשים אוקטובר-נובמבר, וב-12 החודשים האחרונים חלה עליה של 8.1%. למרות ההתמתנות המסוימת בקצב עליית מחירי הדירות בעת האחרונה, מחיריהן, ע"פ עבודה שהכינה לאחרונה קרן המטבע הבינלאומית (IMF), גבוהים בכ-25% מנקודת שיווי המשקל.
"במקביל מציינים ב-IMF כי הסיכוי לתיקון של 10% כלפי מטה במחירי הדיור הינו 20% והסיכוי לתיקון חד יותר ככל הנראה נמוך יותר, וזאת, בין היתר, עקב מגבלות ההיצע במשק. ה-IMF ממליץ להגביר את הפיקוח על שוק הדיור באמצעות כלים מאקרו-יציבותיים נוספים במידה ותימשך עליית המחירים.
"להערכתנו, מחירי הדיור ימשיכו לעלות ב-12 החודשים הבאים אך בקצב מתון יותר ביחס לקצב השנתי הנוכחי על רקע המגבלות שהוטלו על נוטלי המשכנתאות, האטה מסוימת בהיקף הרכישות ועליה מסוימת בהתחלות הבניה", סיכמו כלכלני לאומי.