למרות מצוקת הקרקעות, ביישובים רבים בארץ עדיין לא בונים מגדלים בני 16 קומות ומעלה. כך עולה מניתוח נתוני הלמ"ס שערכה חברת אלדר. לצורך המחקר, פילחה החברה את נתוני בנייה פעילה בכל הארץ (יח"ד הנמצאות בשלבים שונים של בנייה) נכון לסוף ספטמבר 2013 ובדקה את מספר יח"ד בבניינים בני עד 15 קומות ובמגדלים מ-16 קומות ומעלה.
על פי המחקר, בישראל יש כיום 83,270 דירות הנמצאות בשלבים שונים של בנייה אבל רק 16% מהם – 13,939 יח"ד מוקמות במגדלי מגורים בני 16 קומות ומעלה. ביישובים רבים בישראל כלל לא נבנים מגדלי מגורים.
לדברי רוני כהן, מנכ"ל חברת אלדר, "בישראל אין הרבה עתודות קרקע ולכן גם למען הדורות הבאים צריך לבנות מגדלים כמה שיותר גבוהים. כך נוכל למרות העלויות הגבוהות יותר של בנייה לגובה, להוזיל את מחירי הדירות. בנוסף, צריך לזכור כי במקרים רבים היזמים מעוניינים לבנות לגובה אך הם נעצרים על ידי הרשויות. בחלק מהמקרים זה בשל בירוקרטיה. לדוגמא ישנם הרבה מתחמים חדשים שנבנים על פי תב"עות מאוד ישנות מתקופות בהם לא הוקמו מגדלים בישראל".
העיר בה מוקמות הכי הרבה דירות שלא במגדלים היא בית שמש. על פי נתוני הלמ"ס, בבית שמש יש נכון לסוף ספטמבר 2050 יח"ד בשלבים שונים של בנייה אך כולם עד 9 קומות. עם זאת, לאחרונה חברת צמח המרמן החלה לבנות את פרויקט נופיה הכולל בניינים בני 15 קומות. זה עדיין לא מגדלים אך זה מבשר אולי על שינוי.
לדברי רן בן אברהם, סמנכ"ל השיווק בצמח המרמן, "למרות מה שנהוג לחשוב הסיבה שלא בנו לגובה עד כה היא לחלוטין לא בגלל האוכלוסייה הדתית בעיר אלה בגלל שהבנייה במתחמים רבים נעשית על פי תב"עות בני 10 שנים ומעלה. בפרויקט נופיה לאחרונה הוצאנו לשיווק את קומות הפנטהאוזים בקומות 13-15 ויש ביקוש הן מהאוכלוסיה החילונית והן ומאנגלו-סקסים מסורתיים המעוניינים לגור כמה שיותר גבוה".
במקום השני ממוקמת קריית אתא שמתוך 1,016 יח"ד בבנייה פעילה אין ולו מגדל אחד. גם בשכונה החדשה, גבעת אלונים המוקמת ברובה על ידי חברת שרביב מוקמים בניינים בני 9-10 קומות.
גם בכפר סבא לא בונים לגובה. על פי הנתונים רק 100 יח"ד הנמצאים כיום בבנייה הם לכל היותר בבניינים בני 9-15 קומות. לדברי אבי זיתוני, מבעלי א. זיתוני הבונה את פרויקט אקו הכולל גם בניינים בני 13 קומות "עד לפני ארבע שנים תושבי השרון ככלל וכפר סבא בפרט, לא רצו לשמוע על מגורים בבניין מעל 8 קומות, בשנים האחרונות אנו רואים שינוי מגמה ולראייה אכלוס הדירות בשני הבניינים הראשונים בני 13 קומות המתבצע בימים אלו, לצד ביקושים ערים בבניין השלישי שהוצאנו לשיווק בימים אלו ממש".
דוגמא נוספת היא רעננה. למרות שבימים אלה מוקמת בשכונת נוה זמר על עתודת הקרקע האחרונה בעיר, הבניינים בשכונה יהיה לכל היותר בני 9 קומות.
יש לציין כי גם ביישובים כמו תל אביב הממוקמת בראש טבלת הערים עם הכי הרבה מגדלים ישנם אזורים רבים שלא ניתן לבנות גבוה. בתל אביב בחלקים נרחבים לא ניתן לבנות מגדלים בשל העיר הלבנה וחשש מפגיעה המרקם העירוני. כך למשל בפרויקט בצלאל המוקם על ידי צמח המרמן וקרסו נדל"ן היה ניתן לבנות על פי התב"ע המקורית מגדל בן 16 קומות. בפועל לבקשת העירייה, היזמים תכננו מחדש את הפרויקט וכיום הוא כולל שני בניינים בני 8 ו-10 קומות.
באבן גבירול מוקם בימים אלה פרויקט אנטוקולסקי-שטרוק, במקום מרכזיית בזק הישנה שפעלה בבניין. גם כאן, כדי לא לפגוע במרקם העירוני היזם, איש העסקים אורי הלר יקים שני בניינים בני 9 קומות בלבד.