ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ אבישי ברוורמן, החלה היום לדון בהצעה הממשלתית לתקן את חוק התקשורת, שנועדה להסדיר את הרגולציה על השידורים המסחריים בישראל ולאחד את הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו והמועצה לשידורי כבלים ולוויין לגוף רגולטורי אחד. בפתח הישיבה אמר היו"ר ברוורמן כי הוועדה תבחן את מבנה הגוף החדש, שלפי החוק אמור להיות פנים ממשלתי. הוא התייחס לרגולציה על השידורים והוסיף כי לא כל דבר זה כוכב נולד ולא כל תוכנית ראליטי שהרייטינג שלה גבוה וההכנסות ממנה גבוהות באמת מעשירה את המין האנושי. לדבריו, לגופים המשדרים יש אחריות ציבורית, והרגולציה צריכה להתוות להם את הדרך.
שר התקשורת, גלעד ארדן, אמר כי כיום המועצה לשידורי כבלים ולוויין מפקחת על השידור הרב ערוצי, ובמקביל הרשות השנייה מפקחת על הזכייניות רשת, קשת, ישראל 10 והרדיו האזורי. השר ארדן ציין כי הצעת החוק מבוססת על המלצות שהוגשו למשרד התקשורת לפני כעשור, בתקופה בה כיהן ח"כ ראובן ריבלין בתפקיד השר, וכיום התחדד הצורך להסדיר את השוק כשוק אחד ומוטב מאוחר מאשר לעולם לא. הוא התייחס גם לנושא השוק העתידי והשפעות האינטרנט, ואמר כי האינטרנט שמשנה את מאפייני צריכת התוכן מציף שאלות חדשות בנושא האסדרה, ובכוונת המשרד לבחון זאת ולעסוק בכך בהרחבה בעתיד. עוד התייחס השר ארדן לעצמאות המועצה ואמר כי הוא מוציא מידו את הסמכות למינוי חבריה.
ח"כ מיקי רוזנטל התייחס לנושא העובדים, הן ברשות השנייה והן במועצת הכבלים והלוויין, ואמר כי הניסיון מלמד שאם העיסוק בהסדרת מעמד העובדים נדחה אז בסוף זכויותיהם אינן מוסדרות כלל. לנוכח זאת הציע ח"כ רוזנטל להציג לוועדה גם את ההסדרה בנושא העובדים. באשר לעצמאות המועצה אמר ח"כ רוזנטל כי הממשלה היא שתמנה אותה, וזה לא מבטיח עצמאות מוחלטת מהשפעות פוליטיות. הוא הוסיף כי הפיקוח על הגופים המבוקרים לא היה אפקטיבי עד היום.
מנכ"ל הרשות השנייה, שי באב"ד, התייחס לנושא הפיקוח ואמר כי הבעיה היא לא הכלים שיש למועצה אלא עד כמה משתמשים בהם. הוא התייחס לנושא העובדים ואמר כי אם יחולו עליהם הסכמים בשירות המדינה הדבר יקשה על הניהול. לדבריו, כיום ישנם ברשות 70 עובדים ותקציבה השנתי עומד על 38 מיליון שקל בשנה. ממלא מקום יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולוויין, מימון שמילה, התייחס גם הוא לנושא העובדים ואמר כי ישנה עננה כבדה מעל ראשם, וצריך להסירה כדי לאפשר תפקוד תקין של המועצה. באשר לסמכויות הפיקוח והאכיפה אמר שמילה כי "צריך לא רק שיניים אלא גם מלתעות". לדבריו, כיום מועסקים במועצה 13 עובדים ותקציבה השנתי עומד על 4.4 מיליון שקלים.
סמנכ"לית הרגולציה של יס, מיכל רפאלי כדורי, אמרה כי אנחנו בפתח של עשור בו הטכנולוגיה משתנה, והצעת החוק עוסקת במריבות בין הרשות למועצה ולא במהות. "בונים אורווה ולא בודקים אם יש בכלל סוסים בתוכה ואיפה הם", אמרה. לטענתה, המועצה מפקחת על החברות הרבה יותר מידי ולא ברור על מיתפקח הרשות החדשה, והאם הכוונה שהיא תפקח גם על חברות הסלולר שמתכוונות להיכנס לתחום השידורים.
נציגת המכון הישראלי לדמוקרטיה, תהילה שוורץ אלטשולר, התייחסה למבנה הרשות ואמרה כי בשום מקום בעולם המערבי הרשות אינה חלק מהממשלה, אלא תאגיד סטטוטורי. לדבריה, מאחר שבישראל אין רשות תקשורת עצמאית סירב ארגון הרגולטורים באירופה לקבל את ישראל כמשקיפה. גם היא התייחסה לנושא הפיקוח ואמרה כי הצעת החוק לא בשלה. "אין הבנה על מה צריך לפקח וזה מתבטא לא רק במבוכה בנושא האינטרנט. אי אפשר להקים גוף מתפקד שלא ברור מה האתוס שלו".
השר ארדן הגיב לטענות שנשמעו בדיון ואמר כי "המפקח לא בונה את הפיקוח לפי מה שהמפוקח רוצה". לדברי השר, נושא הפיקוח בעידן הנוכחי הוא רחב ואין עדיין תשובה כיצד זה ישנה את הפיקוח על השידורים. עם זאת אמר השר ארדן כי בכוונת המשרד להודיע השבוע על הקמת ועדה ציבורית שתייעץ לממשלה בנושא. לדבריו, "אחרי שנשקם את גוף השידור הציבורי נפעל להקמת רשות אחת שתראה את כל השוק". הוא הוסיף כי שם לו למטרה לאסדר את שוק השידורים המסחרי, הציבורי וגם המקוון.
כמו כן, בישיבה היום החלה הוועדה לדון בסעיפי ההצעה ובהם הסעיף הנוגע להקמת הרשות לשידורים מסחריים, תפקידיה וסמכויותיה. במהלך הדיון הציע ח"כ רוזנטל כי הרשות תפעל בשקיפות ותפרסם את הפרוטוקולים מדיוניה, למעט נושאים שנוגעים לצנעת הפרט וסודות מסחריים. השר ארדן התייחס להצעה ואמר כי הוא נוטה להסכים איתה, אך ביקש לבחון את הנושא ולהגיש לוועדה הצעה מסודרת בדיון הבא.