"אין ספק שרכישות מט"ח משפיעות על שער החליפין, כמו שרואים גם במקומות אחרים. עם כמות רכישות יחסית קטנה בהשוואה לשנים הקודמות הצלחנו לבלום ייסוף שהיה מהיר מאוד. צריך לזכור שפעלנו נגד מגמה עולמית של היחלשות הדולר, מה שגרם לאנשים לחשוב שההתערבות לא אפקטיבית. פעילים בשוק חשבו שלהפקת הגז תהיה השפעה חזקה על שער החליפין, והתוכנית שבנק ישראל הודיע עליה קיזזה את זה" - כך מצטט גלובס בכיר בבנק ישראל, בעקבות הביקורת הקשה שסופג הבנק המרכזי, ובעיקר הנגידה קרנית פלוג, עקב שער החליפין הנמוך - מתחת ל-3.5 שקלים לדולר.
עם זאת, בבנק ישראל מודים כי ייסוף של 7%, כמו שאירע ב-2013, לא מוסבר בכוחות השוק (הפונדמנטלס) בלבד, שכן לא קרה שום דבר בשנה האחרונה שיצדיק ייסוף שכזה. בבנק מסבירים כי שינויים ריאליים יכולים להסביר ייסוף של 1% או 2% - אבל לא של 7%. בבנק ישראל מסבירים עוד כי ייסוף השקל הוא חלק מתופעה עולמית של ייסוף מטבעות נגד הדולר, וכמו כל גל, גם זה יתהפך: או כאשר הצמיחה בארה"ב תגבר או כאשר יתרחש חלילה משבר בישראל.
בבנק המרכזי פוסלים כמעט על הסף את האפשרות לקבוע שער רצפה לדולר, יוזמה שזכתה לתמיכתו של פרופ’ צבי אקשטיין, לשעבר המשנה לנגיד, בראיון שהעניק ל"גלובס" ב-1 בינואר. בבנק ישראל מסבירים כי אם יוכרז שער רצפה של 3.3 שקלים, למחרת השער ייקבע על 3.3 שקלים. יתרה מזו, בבנק ישראל מזכירים כי לצורך שינוי משטר שער חליפין (משע"ח נייד לשע"ח קבוע) נדרשת תמיכה פוליטית מוחלטת. ל"גלובס" נודע כי דיונים סביב עניין זה התקיימו באוצר, אך בהנהלת המשרד אין הסכמה למהלך שכזה, למרות שישנם כמה בכירים באוצר שתומכים בו.
לגבי פעילות של ספקולנטים זרים ש"עושים סיבוב" על השקל, מהבהירים בבנק ישראל כי הפעילים הגדולים כיום אינם זרים - אלא גופים מוסדיים ישראליים, אשר לפני 3-4 שנים התחילו להשקיע בחו"ל ובשנתיים האחרונות החלו לגדר את ההשקעות שלהם לגמרי (פעולה הכרוכה במכירת דולרים שגורמת לייסוף).
בנק ישראל דורש ממשרד האוצר זה תקופה ארוכה לבטל את הפטור הקיים על רווחי הון על אג"ח ממשלתיות למשקיעים זרים. האוצר מתנגד, ובבנק ישראל טוענים כי ללא קשר לשער חליפין, אין סיבה לכך שקרן גידור שיושבת באיי באהמה תזכה לפטור מרווח הון בישראל, כאשר כל ישראלי אחר חייב במס.
לגבי מדיניות ניהול יתרות מט"ח של הבנק, אשר הגיעו בסוף 2013 ל-81.8 מיליארד דולר, נודע כי הוועדה המוניטארית קבעה שתיק הנכסים יספוג הפסד של 4% לכל היותר. למרות שהוועדה המוניטארית אישרה בעת האחרונה את הרחבת המגבלה להשקעות במניות מ-6% מהתיק ל-12%, ל"גלובס" נודע כי משקל המניות בתיק עומד עתה על כ-6.15% מניות (כ-5 מיליארד דולר) ובניגוד לפרסומים, אין כוונה להגדיל אותו ל-12%, אפילו לא קרוב לכך. ההערכה היא כי השנה החשיפה למניות תגיע לכל היותר ל-7%, הואיל והמניות "יקרות".
בנוסף, בנק ישראל יתחיל את החשיפה לאג"ח קונצרניות בשוק האמריקאי, והיא תגיע השנה לכ-1%-2% בלבד "כדי להרגיש את הנזילות של הנכסים הללו", כפי שמסבירים בבנק. השינויים הללו נובעים מרצון הבנק להתחיל להשיג תשואה גבוהה יותר, כדי "לממן" את עצמם: הבנק הפסיד מתיק הנכסים כ-44.5 מיליארד שקל - חלק גדול מכך בגלל התחזקות השקל אל מול המטבעות העיקריים, אך חלק לא מבוטל בגלל שעלות הרכישות (עלות העיקור) גבוהה מהתשואה הממוצעת שמניבות היתרות.