ועדת הכלכלה של הכנסת, המשיכה היום להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי בישראל. בדיונים הקודמים הובהר כי ההצעה נועדה להתמודד עם הבעיות שעלו בעקבות המשבר הכלכלי העולמי שפרץ בשנת 2008, בכל הנוגע לתפקוד חברות דירוג האשראי. בישיבה היום, בראשה עמד ח"כ חנא סוייד, אישרה הוועדה סעיפים הקובעים הוראות שונות שיחולו על חברות הדירוג, כאשר הסעיף המרכזי שאושר עסק בהטלת עיצום כספי על חברת דירוג שתפר את החוק. לפי הסעיף שאושר, חברת דירוג שתפר את החוק – כך שתעסוק בדירוג מבלי שנרשמה לכך כראוי, שתתחזה לחברת דירוג, שתכלול פרטים מטעים בדירוגיה או בדיווחיה ולא תקיים את הוראות הגילוי הנאות – תהייה צפויה לעיצום כספי בסכום של עד 5 מיליון שקלים.
הוועדה דנה גם בעיצומים הכספיים שניתן יהיה להטיל על עובדי חברות הדירוג והמנהלים. מנהלת מחלקת החקיקה ברשות לניירות ערך, שרה קנדלר, הסבירה כי הליך העיצומים הכספיים מאפשר אכיפה מנהלית תוך זמן קצר, ואינו כולל כתם פלילי. נציגי חברות הדירוג התייחסו להצעה להטיל עיצום של עד מיליון שקל לנושא משרה בכירה בחברת דירוג. מנכ"לית מעלות, רונית הראל בן זאב, אמרה כי האנליסטים שמבצעים את הדרוג כפופים למנהלים ונהלים שנקבעים בחו"ל, על ידי S&P העולמית. פרופ’ עמרי ידלין, המייצג את חברת מדרוג, הוסיף כי החוק עצמו מנתק את המנכ"ל מהליך הדרוג ולכן זה בעייתי להטיל עליו אחריות בדבר פרטים מטעים בדירוג. עו"ד יורם סמואל מחברת מדרוג הוסיף כי סכומי העיצום המוצעים, מיליון שקל על נושא משרה בכירה ו-25 אלף שקל לעובד זוטר, לא תואמים להכנסתם ויכולים לחסל אנשים בגלל טעות אחת קטנה. עוד אמר עו"ד סמואל כי גם עיצום של 5 מיליון שקל, על חברה שההון העצמי הנדרש ממנה הוא מיליון שקל, אינו מידתי וצריך לבדוק את הסבירות שלו.
ח"כ סוייד הזהיר ממצב שבו העובדים נמצאים בישראל אבל נהלים נקבעים במקום אחר, שעלול להוביל לכך שאף אחד לא יהיה אחראי. ח"כ סוייד ביקש כי הדיון בנושא העיצומים על מפר יחיד (עובדים ונושאי משרה בכירים) יימשך בישיבה הבאה, ואישר כאמור את הסעיף הקובע את סכום העיצום שיוטל על חברה שתפר את החוק.
כמו כן, בישיבה היום דנה הוועדה בסעיף שמבקש להחריג מהחוק גופים שמבצעים דירוגים לצרכים פנימיים, כמו חברות כרטיסי אשראי ובתי השקעות שמבצעות דירוגים לצרכים שלהן. כמו כן עלתה הצעה להחריג גם את הגופים המוסדיים, חברות הביטוח, שמבצעות דירוגים להלוואות שהן נותנות לגופים אחרים במשק. נציגת אגף שוק ההון במשרד האוצר, ענת פייער, הסבירה כי גם דירוגים שמבצעות חברות הביטוח לצורך מתן הלוואות נעשים לצרכים פנימיים. לדבריו, יש כללי משטר תאגידי מחמירים שהאגף אוכף על המוסדיים כשהם נותנים הלוואות.
ח"כ גילה גמליאל אמרה כי הגופים המוסדיים נותנים הלוואות מכספי הציבור, ויש לציבור אינטרס לדעת אם מדובר בהלוואה בדירוג נמוך שניתנה לחברה כזו או אחרת. עו"ד אמיר הלוי המייצג את מעלות הצטרף לדברים של ח"כ גמליאל, ואמר כי הצעת החוק מחילה כללים נוקשים על דירוג שמבצעות חברות הדירוג, אבל לא מחילה את אותם כללים על דירוג של הגופים המוסדיים. הוא הזהיר כי המצב יכול להוביל לזליגה של דרוגים מחברות הדירוג לגופים המוסדיים. מנכ"ל מדרוג, ערן היימר, הזהיר כי "כל חברת ביטוח יכולה להפוך בסוף לחברת דירוג בלי פיקוח". ח"כ סוייד סיכם ואמר כי מדובר בתחום רחב שמצריך דיון מעמיד יותר. הוא קרא לכל הגורמים לנסות להגיע להצעה מוסכמת ולהציג אותה בפני הוועדה בישיבה הבאה.