אקסלנס: חשיבותו של כינוס ועידת ה-G20 ממשיך לצבור תאוצה בעקבות המובילות והחשיבות של השווקים המתעוררים בכלכלה הגלובלית, לגבי יעילותו של הכינוס אנחנו קצת פחות בטוחים. הפעם כינוס ועידת ה-G20 מתרכז בעיקר סביב הדילמה בין קיצוץ והבראת החוב הריבוני לבין המשך הרחבות פיסיקליות ותמיכה בביקושים בשלב זה. בשנת 2008 בשלהי המשבר הפיננסי הנהיגו מדינות רבות, מערביות בעיקר, הרחבות פיסקליות שנועדו לתמוך בביקושים הריאלים לצד מדיניות מוניטרית מרחיבה וזאת כדי להצית מחדש את הצמיחה הכלכלית. התוצאה – מחד, הגדלת המלאים והתמיכה הממשלתית הובילו את הצמיחה הכלכלית במדינות המערב מאידך, הרחבת הגירעון הריבוני בשיעורים חדים (תוך זמן קצר ממוצע החוב הריבונית במדינות ה-OECD חוצה את רף ה-80%) מאיים על יציבותו של האיחוד האירופאי ועל המשך התבססות הצמיחה הגלובלית.
המנהיגים הסכימו לציין בהצהרות הפיננסיות את הקיצוצים בגירעונות כיעד הפעולה העיקרי של המדינות, אם כי בלי להזכיר את המועד המדויק. עיקר המחלוקת היא בין ארה"ב לאירופה בנוגע לקיצוצים החדים והרחבים שמבצעות המדינות באירופה. לטענת ארה"ב אירופה ויפן צריכות להתמקד בחיזוק הביקוש המקומי ולא רק לחפש דרכים להקטין את הגירעונות. החשש העיקרי הינו ממיתון נוסף שהעולם יגלוש אליו בעקבות הקיצוצים הרחבים הנ"ל בזמן שהצמיחה העולמית עדיין לא מבוססת. עיקר האש מופנית אל עבר גרמניה שהודיעה על קיצוץ של כ- 80 מיליארד אירו, המהווים כ- 3% מהתמ"ג, וזאת למרות שהמצב הפיסקאלי במדינה לא בכי רע. כאמור, הקיצוץ הנ"ל עלול לפגוע בצמיחה של גרמניה ובכך לפגוע בצמיחה העולמית. הגרמנים, כמו הגרמנים, לא מתחשבים כול כך ולטענתם הם בסה"כ מטפלים בבעיית "משבר האג"ח הממשלתיות באירופה המצריך פתרונות דחופים". כמו כן, הגרמנים טוענים שקיצוץ זה לא יפגע בהתאוששות הכלכלה המקומית.