"עד שמצאנו גז טבעי, משאב הטבע היחיד שלנו היה המוח" - כך אמר אמש שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, יעקב פרי, באירוע שולחן עגול בנושא "אתגרים והזדמנויות בישראל והולנד", אשר נערך במסגרת כנס על שיתופי פעולה בין שתי המדינות בנושאי מים במלון דן אכדיה בהרצליה פיתוח. פרי הוסיף כי "המוח הוא עדיין המשאב העיקרי שלנו". בדבריו אמר השר יעקב פרי כי הוא מקווה להרחיב את שיתופי הפעולה הטכנולוגיים בין שתי המדינות.
בשולחן העגול השתתפו, מלבד פרי, גם שרת מסחר החוץ והפיתוח של הולנד, ליליאן פלומן, וכן כלכלנים, אקדמאים ואנשי עסקים ישראלים והולנדים, בהם: פרופ’ יוג’ין קנדל, סמי סגול, אהוד גזית (המדען הראשי של משרד המדע), ומנו הולטרמן (Nijhuis Industries Holding). מספר מצומצם של חברות טכנולוגיה ישראליות מובילות הציגו את פועלן באירוע יוקרתי זה, בהן חברת Applied CleanTech אשר פיתחה טכנולוגיה חדשנית למחזור מהביוב.
רנזה ואן האוטן מתאגיד המים ההולנדי Ae En Maas אמר ששיתוף הפעולה בין ישראל להולנד בנושאי מים הוא בעל חשיבות אסטרטגית רבה לשני הצדדים. הוא הציג את העסקה שנחתמה לאחרונה בין חברת Applied CleanTech הישראלית לתעשיות המים והנייר ההולנדיות לפיילוט אשר יכשיר את התקנת הטכנולוגיה בהולנד כולה כמודל לשיתוף פעולה מוצלח בין שתי המדינות. מדובר בהסכם להתקנת טכנולוגית מחזור השפכים של החברה בשני מתקני טיהור שפכים בהולנד, מתוך כוונה להרחיב את הפעילות להולנד כולה ובאופו זה למנוע ולהקטין ביותר ממחצית את כמות הבוצה וכן לחסוך משמעותית בעלויות הטיפול בשפכים בהולנד.
Applied CleanTech הינה חברה ישראלית צעירה אשר פיתחה טכנולוגיה מהפכנית למיחזור שפכים. החברה מציגה גישה חדשנית לטיפול במי הביוב: במקום מעמסה, הביוב הוא משאב ומקור הכנסה. מערכת ה- SRS (Sewage Recycling System) של החברה היא יחידה עצמאית המותקנת במעלה המכון לטיהור השפכים (מט"ש) ופועלת עוד לפני כניסת השפכים אליו. המערכת מפרידה את התאית משאר השפכים, וממחזרת אותה באופן אוטומאטי למוצר סטרילי: Recyllose. ה- Recyllose מתאים לשימוש כחומר גלם בתעשיות הנייר והפלסטיק, וכן כמקור לאנרגיה חלופית. התקנת המערכת צפויה להקטין להולנדים את עלויות התפעול של מתקן טיהור השפכים בכ-30% ולהפחית את כמות הבוצה המזהמת בכ- 50%, בנוסף להגדלת הקיבולת של המט"ש.
ד"ר רפאל אהרון, מנכ"ל Applied CleanTechהסביר על הטכנולוגיה החדשנית של החברה ועל ההסכם שנחתם בינה לבין גופי תעשייה הולנדיים רבים, בתיווך וסיוע הממשלה ההולנדית. הוא אמר כי "שתי המדינות מתמחות בטכנולוגיות מים, והסכם שיתוף הפעולה האסטרטגי שחתמנו מעניק לנו פלטפורמה של ממש שתוביל לשינוי יסודי ביחס לביוב – מנטל מזהם למשאב רב ערך. אני רוצה להודות לממשלה ההולנדית אשר דחפה, סייעה וחיבקה מכל כיוון על מנת לסייע להסכם זה להגיע לבשלות."
פרופ’ יוג’ין קנדל אמר בתגובה כי "הוא לא אמר שהממשלה הישראלית מחבקת... זוהי דוגמא לאיך חברות קטנות לעיתים לא נקלטות ברדאר. הפוטנציאל של שיתופי פעולה כאלה בין שתי המדינות הוא לזהות את הצרכים ההדדיים של חברות שונות משתי המדינות. מה שצריך זה לייצר את הרצף של חברות קטנות המסתכם בערך גדול. נשמח לעשות אתר Beta הולנדי לפיתוח טכנולוכי כמו שעושים עם סין. אם נצרף טכנולוגיות הולנדיות וישראליות נוכל למנף אותן כלפי חוץ באופן סטנדרטי."
שרת סחר החוץ והפיתוח של הולנד, ליליאן פלומן סיכמה ואמרה כי: "אנו יכולים לשתף פעולה הן באמצעות הורייזן 2020, אבל גם מסביב לזה בכל התחומים: חקר מוח, טכנולוגיות רפואיות, מים, אנרגיה, וגם מקורות אנרגיה חלופיים. אני חושבת שהדיון המשותף שנערך כאן עם נציגי המגזר הציבורי, הפרטי והאקדמיה יניב פירות רבים."