ב-OECD מעריכים כי התלג בשנה הבאה יצמח ב-3.5%-3.6%

עדכנו זה עתה את העבודה על לכידות חברתית במטרה לבחון את זה באופן קבוע. אני מביא איתי היום מסר חיובי ביותר ואני מבקש לברך את כולכם, לברך את הישראלים כיוון שהם עשו עבודה טובה ובגלל שלאור מצב העניינים בעולם, ישראל נראית יציבה, חזקה ואני חושב שהיא צועדת בכיוון הנכון.

הרשו לי לשים את הדברים בהקשר המתאים. אני מאמין שאתם הולכים לצמוח בשיעור של 3.7, 3.8 אחוזים בשנה זאת וככל הנראה תישארו סביב אותם אחוזים, 3.5, 3.6, בשנה הבאה ובשנה שלאחריה. רק שתבינו את ההקשר. העולם צומח בשיעור של 2.7 אחוז, ה-OECD צומח בשיעור של 1.2 אחוזים, שהוא שליש מקצב הצמיחה בישראל. ישראל צומחת בקצב ממוצע של פי שלושה מה-OECD, ובאזור היורו השנה עדיין תהיה שלילית, אם כי אנו עדיין באזור חיובי לקראת סוף השנה, ולכן אנו מאמינים שהשנה הבאה תהיה חיובית, אבל אני מבקש שוב לשים את הדברים בתוך הקשר.

אנו עדיין סובלים מהשפעותיו של המשבר. האבטלה באזור היורו עדיין גדלה ועומדת על סביב 12 אחוזים, היא פחות או יותר התייצבה, קצת יותר מ-12 אחוז. הממוצע ב-OECD הוא 8 אחוזים, בארה"ב מדובר על כ-7.2, 7.3, וכאן אתם עומדים על 6 אחוזים או קצת פחות, ובאזור היורו אנו מדברים על 12 אחוזים. ישראל מתחת לארה"ב ומתחת לאירופה. שוב, זוהי תוצאה מאוד חיובית כאן. אני מבקש גם לומר שלא כמו במקומות אחרים בעולם, כאן יש גורמים המשנים את כללי המשחק, מחוללים שינוי במצב כולו. האחד הוא המשך הצמיחה בסקטור ההי-טק שממשיך להתעצם ולהתקדם. השני הוא הגז. רק כדי לשים דברים בהקשרם, מה היו שיעורי הצמיחה בישראל – אותם שיעורים של 3.7 אחוז השנה, 3.4, 3.5 אחוז בשנה הבאה – אלמלא הגז? ובכן, אנו מדברים על אחוז אחד פחות השנה ו-0.7 אחוזים פחות בשנה הבאה.

יש לכם את הגז, ולכן השאלה היא כיצד לנצל אותו בצורה המיטבית. אני זוכר שקיימנו דיון רחב בממשלה הזאת, כיצד להימנע מ"המחלה ההולנדית". אינני יודע למה הם מכנים את זה "המחלה ההולנדית", אבל מדובר במצב שבו יש פתאום איזשהו "מכרה זהב". במקסיקו הזכרתי את זה בישיבת הממשלה והנשיא אמר: בואו נלמד כיצד לנהל את מכרה הזהב, כיצד לנהל את השגשוג וכו’, וכמובן שנתיים לאחר מכן היינו במחצית הדרך לפשיטת רגל כיוון שהתחלנו לבזבז את הכסף לפני שנהנינו מהתשואה. חשוב מאוד להתנהל בצורה זהירה בשאלת פירותיהם של המשאבים הטבעיים כיוון שאם הם ינוהלו בצורה נכונה, הם יוכלו להוות מנוף אדיר לצמיחה ושגשוג, ואם זה הופך למעין "חזיון תעתועים" ואתה מתחיל לרשום צ’קים לפני שהכסף אכן נמצא בבנקים, אז יכולה כמובן להיווצר בעיה.

כעת, מהן חלק מהסוגיות? יש לי את הדוחות שאומרים שזה נראה טוב, יש לכם מערכת בנקאות יציבה, הבנק המרכזי שומר על מדיניות מוניטרית יציבה, אין לכם לחצים אינפלציוניים אימננטיים. אז הבה נתמקד בכמה מהדברים שעשויים להוות את האתגר. המסמך כאן מעיד כמובן גם על הדברים הטובים וגם על האתגרים.

אני חושב שהשאלה הרחבה היא כיצד לתרגם את אותן תוצאות טובות, אותם מספרים טובים, לשיפור מקיף ברמת החיים של כלל האוכלוסייה. וכאן אנו מגיעים שוב לסוגיית הלכידות החברתית. אתם מדינה של קרוב ל-8 מיליון בני אדם, מתוכם יש היום אוכלוסייה של כ-2 מיליון שגדלה במהירות שהיא מחוץ ל"טווח ההטבות" של אותה צמיחה ממנה אתם נהנים.

מדובר כמובן בערביי ישראל ובאוכלוסייה החרדית. ולכן כשאתם מדברים על אבטלה של 5.9 אחוזים, פחות מבארה"ב ושני שליש מה-OECD וכו’, אתם למעשה מדברים על שיעורים שהם נמוכים באופן חסר תקדים, ואלה הם ממוצעים. אולם, אם אתם בוחנים את האוכלוסיות הללו, בייחוד ערביי ישראל והחרדים, יש לכם למעשה אחוזים גבוהים פי כמה של אבטלה. במקרים רבים, יש לכם את הבעיה ההפוכה. ישנה הבעיה של האם יש לכם מספיק היצע עבודה וכישורים לאותם מגזרים ספציפיים כדי שיוכלו לצמוח. זה קשור לאתגרי החינוך ובפרט אתגרי הכישורים. אז אם הממוצע הוא 6 או קצת פחות מ-6, הרי שיש לכם מספרים גבוהים ביותר בחלקים מאוד חשובים של האוכלוסייה.

אני חושב כי זוהי הסוגיה המכרעת. היכולת לפזר את הצמיחה, את פירות הצמיחה, להבטיח שאנו אכן דואגים לאוכלוסיות הללו. אתה חייב להבין, ראש הממשלה, שאם נצליח לשלב את האוכלוסיות הללו במלואן בכלכלה הישראלית, הפוטנציאל הוא אדיר. זה משהו שאתם דנים בו באופן יומיומי, אתם מודעים לכך באופן יומיומי, אבל מה שאני מביא לכאן זה את המספרים שמוכיחים זאת. זה לא סוד גדול. הצגנו זה מכבר את נתוני הפיז"ה בחינוך, והם מצביעים על כך שאמנם נרשם כאן שיפור, אולם אתם עדיין מתחת לממוצע ואתם עדיין, במקרים מסוימים, בהבדל של שנה אחת, שנה וחצי, שנתיים ואף בין שנתיים לשלוש מהמובילות. אתם עדיין מתחת לממוצע וכאן עלינו להתמקד.

אתם במקום ה-30 מתוך 34 ב-OECD, מקום שבוודאי לא הייתם רוצים להיות בו. חזרתי זה עתה מארה"ב. שר החינוך האמריקני אמר: אנחנו לא מרוצים מהמקום ה-29. אתם לצד מקסיקו, צ’ילה, טורקיה, יוון, בתחתית, והשאיפה שלכם היא כמובן להתקרב לממוצע ואז לרף העליון. יש לכם את הכישורים, יש לכם את מערכת החינוך. אני חייב גם לומר שעשיתם שיפור גדול במערכת הבריאות, אבל אנחנו ביצענו ניתוח ספציפי של מערכת הבריאות. מסרתי לראש הממשלה עותק מהדוח שלנו בנושא איכות מערכת הבריאות בישראל, לבקשת הממשלה, ובנושא הבריאות ישנה השאלה של גישה, השאלה של איכות והשאלה של איכות תמורת כסף כיוון שלא ניתן לממן כל אחד מהצרכים הכי קטנים.

במדדים הללו נרשם שיפור חשוב מאוד בישראל, והשאלה היא כעת כיצד ניתן להתקדם מכאן, כיצד ניתן להשתפר, כיצד להתמודד עם בעיית ההזדקנות של כוח העבודה, של הרופאים והאחיות, כיצד להתמודד עם בעיית הצפיפות בחלק מבתי החולים, וכו’, בעיות שאינן שונות מהמצב במדינות רבות אחרות, אבל הן עדיין קיימות. כמו כן יש לך משהו שאתה צריך להתמודד איתו הן מנקודת המבט של התקציבים והן מנקודת המבט של המוסדות וגם מנקודת מבט חברתית ופוליטית, וזהו תהליך ההזדקנות. יש לכם כעת דמוגרפיה דינמית יותר מרוב המדינות. אתם יותר תוססים, שומרים על הגידול באוכלוסייה, אבל כמובן שישנם אתגרים שהם בלתי נמנעים באוכלוסיות מזדקנות ויש לטפל בהם והם כמובן גם חשובים בהקשר של מערכת הבריאות.

ציינתי זאת בהקשר המקרו-כלכלי. כפי שאתה זוכר, אחרי 2012 דיברנו על גירעון של 2 אחוזים. מסתבר שהוא קרוב יותר ל-4. כעת יש להתקדם לצמצום הגירעון, להורדתו לרמות יותר סבירות, ואני חייב לומר שאני חושב שמה שעשיתם כעת יוכל לכסות את 2014. כעת השאלה היא כיצד נסתכל על 2015, 2016, במטרה להמשיך להוריד את החוב ביחס לתמ"ג שעומד על 68%, שני שליש מהממוצע ב-OECD. הממוצע ב-OECD מתקרב ל-100. יפאן כמובן מחזיקה במדליית הזהב, הם עומדים על 220% או משהו כזה, אבל אינך רוצה להיות שם. במובן זה, במיקרו, צמצום הגירעון זה משהו שעשית היטב.

אני חושב שאמרת זאת בעברית, אבל אני רק רוצה לוודא, העובדה שבין 2001 ל-2011, המדינה ב-OECD שהגדילה את ההוצאה הציבורית בשיעורים הפחותים ביותר הייתה ישראל. אני מבקש לציין זאת כי זה דבר יוצא מן הכלל, אבל השאלה היא כיצד אתה מנווט כעת עם הלחצים החדשים, עם לחצי הלכידות החברתית וכו’, וכיצד אתה מפצה על כך עם חלק מהכנסות תגליות הגז ובאותה שעה מבטיח שיש לך ביטחונות ציבוריים ברי-קיימא לטווח הבינוני והארוך. זה נושא של שיווי משקל וזו גם שיטה להעברת מסרים.

זה כמו שפה. אם השוק רואה שישראל עוסקת בעובדה שעליה להתמודד עם מצבים בלתי צפויים בכל הקשור למעמדה הפיסקלי, האם היא מגדילה את ההכנסות או מקצצת בהוצאות או שניהם יחד לאורך זמן וכו’, אז לשווקים יש את הביטחון וישראל ממשיכה ליהנות מגישה רחבה של מחירים שהם כמובן מאוד תחרותיים ואז יחס התמ"ג ממשיך לרדת.

החלוקה בתוך המעטפת חשובה ביותר וגם מה שאני מכנה "רפורמות מבניות". מה כוונתי ב"רפורמות מבניות"? המרחב במדיניות המוניטרית בעולם כולו אוזל לנו, אם כי ישראל עדיין שומרת על מרחב מסוים במדיניות המונטרית, אבל זה נקבע כמובן ע"י מספר נסיבות, לרבות מה עושה ארה"ב ובנקים מרכזיים אחרים, וכו’.

שנית, מדיניות פיסקלית. אנו מנסים לאזן את הדוחות, מנסים לצמצם את הגירעונות ולהוריד את החוב. כולם עושים זאת. מהן דרגות החופש? כיצד מתניעים צמיחה? כיצד ממשיכים את הצמיחה? "מבני" הכוונה לחינוך, המצאות, יותר תחרות, מערכת הבריאות, הקשר בין אוניברסיטאות ומרכזי מחקר לסקטור הפרטי ולשווקים, הכוונה היא לגמישות בשוקי העבודה, וכו’. אלה הם הדברים שישמרו על הצמיחה בטווח הבינוני והארוך. זו לא רק שאלה של איזון התקציב, שהוא הכרחי. זו לא רק שאלה של הימנעות מבועת נדל"ן. צריך שתהיה לכידות חברתית, ואני מודה שישנה התקדמות בנושא זה, אבל נדרשת התקדמות נוספת. אתם מתקדמים לכיוון סביבה ירוקה ופיתוח וצמיחה שהם ידידותיים לסביבה. ולא מדובר בעניין מפלגתי. סביבה ירוקה.

ואחרון, לאור המשבר, לאור כל מה שקורה, לאור הצורך להישאר תחרותיים, השאלה של בחינה יותר עמוקה של המבנה המוסדי ומה יש לשנות שם. מדוע? כיוון שישראל היא כלכלה קטנה ופתוחה, ומהי המורשת של המשבר? המורשת של המשבר היא צמיחה נמוכה, אבטלה גבוהה, חוסר שוויון הולך וגדל וגם ירידה באמון של אנשים במוסדות שבנינו במאה השנים האחרונות.

אלה הם תוצרי המשבר ועלינו להתמודד איתם בכל העולם. מדינה כמו ישראל יכולה להצליח הרבה יותר אם כל האחרים צומחים מהר יותר ואם מנועי הצמיחה בעולם פועלים טוב יותר. ישראל ניגשת לעבודה במלוא המרץ והסיבה היא שמנוע הצמיחה פועל במחצית המהירות. אנו משבחים את עצמנו על כך שהשגנו עסקה על קידום הסחר בבאלי, אבל הסחר צומח במחצית המהירות הרגילה. ההשקעה צומחת במחצית מהמהירות הרגילה במדינות ה-OECD והאשראי ב-OECD הוא שטוח, ופירוש הדבר הוא שבארה"ב הוא גדל, אולי קצת ביפאן, ובאירופה הוא שלילי. ואפילו מנועי הצמיחה המסורתיים הולכים ומאטים. ולכן ההקשר הוא של מורשת של משבר ומנוע הצמיחה תקוע בהילוך שני ולא ניתן לחלצו משם. בהקשר זה, הביצועים של ישראל הם חיוביים אף יותר ואף יותר מעוררי הערכה. אבל פירוש הדבר הוא גם שהאתגרים יותר מורכבים.

תודה רבה לך. טוב מאוד לחזור לישראל, לממשלה, ולהצטרף לראש הממשלה ולכל עמיתיו השרים במתן הסקירה הכלכלית של ישראל. כפי שאתם יודעים, הדבר נעשה אחת ל-20 חודשים פחות או יותר לכל חברות ה-OECD, אבל אני חייב לומר שאנו עושים זאת בזמן ולפי הלו"ז, אנו עובדים יחד עם ישראל על חינוך, בריאות, סוגיות של כישורים, משילות, ממשלה ואנרגיה ובשאלה כיצד להתנהל נוכח תגליות הגז החדשות. אנו פועלים בנושא של רווחה, שזה משהו שאתה מקדם, ראש הממשלה, ושאלת טכנולוגיית המידע והסייבר ואנו פועלים גם בנושא לכידות חברתית.

בממשלה הזאת הצגנו את הניתוח הראשון מסוגו לגבי העובדה שלכידות חברתית היא משהו שיש לעבוד עליו בישראל, שהמצב אינו משביע רצון, שהצמיחה היא טובה, הטכנולוגיה טובה, החידושים טובים, אבל בכל הקשור ללכידות חברתית יש מקום לשיפור, ואז ביקשתם ממני להציג זאת בפני הכנסת וכך עשינו וזה היה דיון תוסס ואף קולני במידת מה.