מספר שנות הלימוד הממוצע של האוכלוסייה בישראל בגילאי העבודה העיקריים (25—64), המהווה מדד למלאי ההון האנושי במשק, עלה מ-10.1 שנים ב-1974 ל-13.4 שנים ב-2011 - כך עולה מסקירת "ההתפתחויות הכלכליות בחודשים האחרונים" שיפרסם בקרוב בנק ישראל. בין 1974 ל-2011 התוצר לנפש צמח בקצב שנתי ממוצע של 1.8 אחוז. על יסוד אומדנים לתרומת רמת ההשכלה לכושר הייצור של המשק (התשואה להשכלה), הגידול בהון האנושי תרם כ-0.7% לצמיחה זו. קרי, במרוצת שנים אלה הגידול בהון האנושי היה אחראי ל-40% מהעלייה ברמת החיים.
תרומת ההון האנושי לצמיחה פחתה עם השנים, ובעשור האחרון היא הסתכמה רק ב-0.4% לשנה. לפי סימולציה שנערכה, בחמישים השנים הבאות תרומת ההון האנושי לצמיחה צפויה להתמתן לכדי 0.1%—0.2% בלבד. תרומה זו תלויה בעיקר במידה שבה האוכלוסייה החרדית תשתלב במעגלי ההשכלה הרלוונטית לתעסוקה במקביל להשתלבותה במעגל העבודה.
תחזיות צמיחה ארוכות טווח מלמדות כי השינויים הדמוגרפיים שישראל עוברת צפויים להאט את קצב הצמיחה של המשק יחסית לעשורים קודמים. תיבה זו מתמקדת באחד המרכיבים החשובים מבין המרכיבים הקובעים את קצב הצמיחה ארוך הטווח, היינו התפתחות מלאי ההון האנושי. דרך מקובלת וישימה למדוד מלאי זה כרוכה בהתבוננות בממוצע שנות הלימוד של האוכלוסייה ושילובו באומדנים לתשואה להשכלה – המידה שבה שנות הלימוד משפיעות על ההון האנושי וההכנסה של המשק.
את ממוצע שנות הלימוד באוכלוסייה ניתן למדוד על פי נתוני סקר כוח האדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. במסגרת הניתוח ערכנו בנתונים מספר התאמות במטרה לשקף השכלה אפקטיבית בשוק העבודה: ערכנו תקנון למספר שנות הלימוד של פרטים שזוהו כחרדים משום שלימודים בישיבה מופיעים בסקר כשנות לימוד רגילות, ומשום שממצאים מורים כי לימודים אלה פחות אפקטיביים מבחינת תרומתם הכלכלית להון האנושי בשוק העבודה. נוסף על החישוב ההיסטורי ערכנו תחזית לגבי ממוצע שנות ההשכלה שיאפיין את האוכלוסייה בחמישים השנים הבאות, תוך הבחנה בין תרחישים שונים לגבי המידה שבה ההשכלה האפקטיבית של האוכלוסייה החרדית תתכנס לזו של האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית.
בניתוח נמצא כאמור כי מספר שנות הלימוד הממוצע של האוכלוסייה בגילאי העבודה העיקריים (25—64) עלה מ-10.1 שנים ב-1974 ל-13.4 שנים ב-2011. אולם במרוצת השנים, ובפרט בעשור שעבר, קצב העלייה התמתן. התחזית לגבי ממוצע שנות ההשכלה מצביעה על כך שללא קשר למתווה שבו השכלת החרדים מתכנסת לזו של שאר האוכלוסייה, קצב הגידול בממוצע שנות ההשכלה צפוי להוסיף ולהתמתן בחמישים השנים הבאות.