גלובס מדווח כי שתי הצעות החוק שעלו היום לדיון בוועדת שרים לחקיקה והתייחסו למצוקת הדיור, נדחו על ידי הממשלה. הצעתו של ח"כ איציק שמולי (העבודה) ביקשה לאפשר לעיריות ליזום פרויקטים של דיור בר השגה על קרקע ציבורית (קרקע חומה), והצעתה של ח"כ תמר זנדברג (מרצ) ביקשה לגבות היטל על דירות מגורים ריקות באזור היצע נמוך.
שתי ההצעות נדחו מפני שהממשלה מקדמת תיקונים דומים במסגרת הרפורמה בחוק התכנון והבנייה ("רפורמת הפרגולות") שבימים אלו נידונים סעיפיה בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. מגישי הצעות החוק ממהרים להגן על הצעות החוק שנדחו וטוענים כי מדובר בתוספות חשובות שאינן מעוגנות במפורש ברפורמה.
ח"כ תמר זנדברג אמרה בתגובה כי "הממשלה בחרה היום מצד אחד להמשיך ולהתעלם מאזרחים ואזרחיות שסובלים ממשבר הדיור ומהצד השני לעודד תושבי חוץ ובעלי הון לרכוש דירות שעומדות ריקות במרבית השנה. ועדת טרכטנברג קבעה כי הממשלה חייבת להטיל מס על הדירות הריקות ולמרות זאת, כלום לא קרה. הצעת החוק שלי ושל עמותת ידיד ביקשה להסדיר היטל מס מוגדל על דירות ריקות, היטל שיחזור לתושבים דרך הקמת פרויקטים לדיור בר השגה. הפתרונות למשבר הדיור מונחים לפתח הממשלה ועדיין היא ממשיכה להתעלם".
גם חבר הכנסת שמולי התייחס לדחיית הצעת החוק שהגיש על ידי הממשלה ואמר: "למרות שבכנסת הנוכחית יש רפורמה חדשה בחוק התכנון והבניה, היא כרגע לא נותנת פיתרון לדיור בר השגה. במאמץ עילאי הושגו בשבוע שעבר הנחיות חלקיות לדיור בר השגה רק בחוק הווד"לים, אבל כאמור הוא הוראת שעה שאם לא תחודש, תפוג בעוד 22 חודשים. הצעת החוק הנוכחית מבקשת לעגן דיור בר השגה באופן קבוע".
הצעת החוק של ח"כ שמולי ביקשה לתקן את חוק התכנון והבנייה שמתיר לרשויות מקומיות להפקיע מקרקעין שנועדו בתוכנית מתאר לצרכי ציבור לשורה של מטרות ציבוריות עליה מחליט שר הפנים. ההצעה ביקשה לקבוע מטרה נוספת ברשימת צרכי הציבור שבגינן תותר הפקעת מקרקעין, והיא "דיור בר-השגה לצעירים", כך לשון הצעת החוק.
"מטרה זו חשובה לא פחות ממטרות ציבוריות אחרות שהוכרו בחוק אשר למענן ניתן להפקיע מקרקעי ציבור: כגון בתי משפט, תחנות כיבוי אש, משרדי רשויות מקומיות ועוד", כך לפי דברי ההסבר להצעת החוק. "בשנות החמישים הכיר המחוקק במטרה ציבורית שלמענה מותרת הפקעה לצרכי ציבור שכונת מגורים לעולים חדשים, וזאת לאור צרכי השעה באותן השנים".
שמולי אמר היום טרם הדיון על הצעת החוק כי "חדשות לבקרים מפורסמים נתונים המעידים על עליית מחירי הנדל"ן. הנתונים מעידים בצורה ברורה - ממשלת ישראל לא ממש רוצה לפתור את המשבר או מייצרת פתרונות יצירתיים בכדי לעזור למשפחות הישראליות לרכוש דירה. מחירי הדיור שממשיכים לעלות ומשלימים עלייה של כ-45% מאז 2008 מול זחילה עלובה של 3% בשכר הממוצע. לאור זאת, הגשתי הצעת חוק שמאפשרת לרשויות מקומיות לבנות דיור בר-השגה לצעירים על קרקעותשבבעלותן. זוהי רק דוגמא אחת לצעדים רבים הגיוניים וצודקים יותר שדרכן אפשר לנסות להתמודד עם משבר הדיור החריף".
הצעת חוק של ח"כ זנדברג ועמותת "ידיד" ביקשה להשתמש בהכנסות מהמיסוי בכדי לקדם דיור בר-השגה ולפיתוח תשתיות. בסיס הצעת החוק עומד על הנתונים שהוצגו בוועדת טרכטנברג הנוגעים לדירות ריקות. על פי הנתונים, עומדות כיום בישראל כ-47 אלף דירות ריקות, מהן 4,746 בתל אביב, 3,445 בחיפה ו-3,429 בירושלים.
"בשנים האחרונות משבר הדיור הוא כבר מציאות קיימת", מסרה זנדברג לפני הדיון. "המשבר מתבטא בעליות מחירים קיצוניות, שמביאה לדחיקת אוכלוסיות רבות אל מחוץ לאזורי ביקוש ובפרט ממרכז הארץ. במקביל מתרחש תהליך של רכישת דירות על ידי בעלי אמצעים פעמים רבות תושבי חוץ - אשר מתגוררים בדירות לתקופות קצרות מאוד, אינם משכירים אותן והן עומדות ריקות. כבר ברור שהפיתרון למשבר לא יהיה רק בהגדלת ההיצע לבניה, אלא גם בהתערבות במחירים ברגולציה על המלאי הקיים. דירות הרפאים נוגדות את האינטרס הציבורי; הן פוגעות באיכותו של המרחב הציבורי סביבן, מעמיקות את הפערים החברתיים וגורעות מההיצע של הדירות להשכרה באזורים שמשוועים להן".