אופנהיימר: אין כל ספק כי סין "גנבה" את הכותרות במהלך סוף השבוע עם ההודעה ה"דרמטית" על הגמשה של מנגנון הצמדת היואן הסיני ומטבע האמריקאי. לאחר ההודעה התחזק היואן ב 0.4% מול הדולר האמריקאי ואף נחלש כ מחצית הדרך חזרה. נציין כי על פניו נראה כי הצעד הוא חיובי ביותר מאחר ובמכלול הגורמים שמביאים לחוסר האיזון הגלובאלי, חולשתו המלאכותית של היואן הסיני לעומת מטבעות אחרים היא ללא ספק גורם שהעצים את אותו חוסר איזון. השאלה המרכזית היא האם הסינים באמת מתכוונים לעשות את המהלך באופן מהותי או שמא מדובר במס שפתיים ורצון לרצות את האמריקאיים שבוע לפני ועידת ה 20G, שצפויה להתקיים בקנדה. העובדה כי שוק המניות הסיני עלה ביום בו פורסמה ההודעה ושוק המניות האמריקאי ירד מעידה כי אולי אין אמון מלא ביישום ההחלטה מצד השווקים.
ובינתיים התפתחות מכיוון סין שצריכה להטריד את המשקיעים וזאת מכיוון שער ה SHIBOR. כולנו מכירים את ריבית ה LIBOR אשר מצביעה על הריבית שנקובה בין בנקים שונים ולפי מטבעות שונים. ריבית ה SHIBOR (ולא... זה לא שילוב של שמעון וליבור) לוקחת ציטוטים של 16 הבנקים המסחריים הגדולים בסין והיא מפורסמת ברמה יומית.
כאשר אנו בוחנים את ריבית ה SHIBOR לתקופות 3 חודשים עד שנה, אנו רואים כי הייתה עלייה אולם פחות משמעותית מאשר לחודש. לפניכם גם גרף נוסף המציג את המרווח בין האג"ח הממשלתי לשלושה חודשים ובין ריבית ה SHIBOR לשלושה חודשים. מהגרף ניתן ללמוד כי לא הייתה התרחבות של המרווח אשר עשויה הייתה להעיד על עלייה בסיכון הבנקים.
מה כן ניתן ללמוד? ככל הנראה הדבר מצביע על כך הבנק המרכזי של סין נאלץ במכרזים האחרונים להעלות את הריבית אותה הוא משלם לבנקים בגין רכישה של אג"ח לזמן קצר. לדבר כמובן שתהיה השפעה על מחיר החוב שהבנקים יציעו ללקוחותיהם (צרכנים ועסקים) וייתכן שזו למעשה מטרתו של הבנק המרכזי.