חברי הוועדה המוניטרית הממונים על קביעת גובה הריבית של בנק ישראל החליטו בדיון על הריבית לחודש נובמבר 2013 להותיר את הריבית על כנה ברמה של 1%. ההחלטה התקבלה פה אחד.
הדיון התמקד בכמה סוגיות עיקריות: הסביבה העולמית והשפעתה על הפעילות בישראל; התפתחות שער החליפין והשפעתו על היצוא; ושוק הדיור.
בנוגע לסביבה העולמית, חברי הוועדה הביעו חשש מכך שדחיית תהליך הצמצום של רכישות האג"ח (tapering) משקפת את ההערכה ב-FED שההתאוששות הנצפית בכלכלת ארה"ב מתונה ושברירית. כמו כן, הובע חשש מהירידה בשיעורי הצמיחה במדינות המתעוררות בפרט, ובכלכלה העולמית ככלל. שבריריות הצמיחה העולמית עלולה לפגוע בצמיחת המשק הישראלי, ובפרט להקשות על התרחבות היצוא. עם זאת, צוין כי ההקלה הצפויה בריסון הפיסקאלי בארה"ב ובאירופה במהלך 2014 תתרום לשיפור בקצב הצמיחה העולמי, ועשויה להביא לשיפור ביצוא הישראלי.
חברי הוועדה דנו בהתפתחות שער החליפין והשפעתו על היצוא. אף על פי שבחודש האחרון נבלמה מגמת הייסוף בשער החליפין של השקל, דנו חברי הוועדה בהשפעת התיסוף המתמשך בשער החליפין על היצוא של ישראל. שכן לאורך זמן ניכרת ירידה במרבית ענפי היצוא. צוין כי בשנה האחרונה ניכר קיפאון ביצוא הענפים המסורתיים, שהם הענפים עתירי העבודה, הרגישים יחסית לשער החליפין, אבל צוין גם שבחודשים האחרונים החולשה מתבטאת בענפי הטכנולוגיה העילית, שמטבעם רגישים פחות לשער החליפין.
בשוק הדיור נמשכה גם החודש מגמת העלייה במחירי הדירות. חברי הוועדה הדגישו את הצורך בצעדים מצד הממשלה, על מנת להרחיב את היצע הדירות. כמו כן, דנו חברי הוועדה בהשפעת הצעדים המאקרו יציבותיים שננקטו עד כה על המשכנתאות.
הטיעון המרכזי בעד הותרת הריבית על כנה הוא שסביבת הריבית הנוכחית, לאחר ההפחתות שבוצעו החל ממאי האחרון, נראית מתאימה הן לרמת האינפלציה שנמצאת בתוך גבולות היעד, אך בחלקו התחתון של היעד, והן לרפיון המסוים ברמת הפעילות הנצפה בחודשים האחרונים. חשיבות רמת הריבית הנמוכה מתחדדת נוכח החלשות הייצוא ודחיית תהליך הצמצום של רכישות האג"ח (tapering) לסוף הרביע הראשון של 2014.
בהודעה על החלטת הריבית, הדגיש בנק ישראל כי ההחלטה להותיר את הריבית לחודש נובמבר ללא שינוי ברמה של 1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.