מחר (שני) תפקע הוראת השעה המאפשרת לחברות ענק לשחרר את הרווחים הכלואים שלהן תמורת תשלום מס מופחת. עד היום נגבו רק כמיליארד שקל מרווחים אלו במשק, לעומת היעד המקורי, 3 מיליארד שקל, שמשרד האוצר קבע בתקציב 2013. הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, תדון ביום רביעי הקרוב, בממצאי דו"ח מבקר המדינה בעניין הטבות המס לחברות, המכונה גם חוק הרווחים הכלואים. יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס) אומר כי "בעידן של קיצוצים קשים ברווחת האזרחים, המדינה מתעלמת מרווחים של מיליארדים היכולים להגיע לחינוך, רווחה ובריאות. לא נאפשר למשרדי הכלכלה והאוצר, ולרשות המיסים להמשיך בהתנהלות הרשלנית והבזבזנית הזו".
רווחים כלואים הן רווחיהן של חברות גדולות שהגיעו להסדר עם רשות המסים, במסגרת חוק עידוד השקעות הון הישן (לפני ששונה ב 2011). על פי ההסדר, החברות קיבלו פטור מלא ממס כל עוד שמרו על הרווחים בתוך ישראל, למשל באמצעות השקעות במדינה. על פי נתוני רשות המסים, לחברות השונות בישראל רווחים "כלואים" בסכום כולל של כ-120 מיליארד שקל. בשל המצב שנוצר החליטה המדינה ליצור תמריץ לחברות לשחרור הרווחים הכלואים, ולכן חוקקה לפני כשנה הוראת שעה, המאפשרת לחברות לעשות זאת בשיעורי מס מופחתים. על פיה, החברות יקבלו הנחה של 40%–70% על המס שהן אמורות לשלם, בהתאם לנסיבות. בשביל לקבל את ההנחה המרבית תצטרך חברה לשחרר את כלל רווחיה הכלואים ולהתחייב להשקיע את סכום ההנחה במס בארץ.
החוק לעידוד השקעות הון הישן נחקק בשנת 1959 במטרה לעודד יזמה כלכלית והשקעות כספים בישראל, לפיתוח כושר הייצור של המשק, ניצול יעיל של אוצרות המדינה ויכולותיה וניצול מלא של כושר הייצור של מפעלים קיימים, שיפור מאזן התשלומים של המדינה, הקטנת היבוא והגדלת היצוא, קליטת עלייה, פיזור האוכלוסייה ויצירת מקומות עבודה חדשים. בשנת 2005 נחקק תיקון 60 לחוק, ולפיו הועברה האחריות למסלול הטבות המס לרשות המסים. משנת 2008 עלה היקף הטבות המס ביותר מ-5 מיליארד ש"ח בכל שנה. בשנת 2010 הוקמה "ועדת שני", והיא בחנה את התמריצים הקבועים בחוק והציעה שינויים שמטרתם לייעל את השימוש במשאבים להשגת צמיחה בת קיימא במגזר העסקי והתעשייתי ופיתוח הזדמנויות תעסוקה בפריפריה. בעקבות מסקנות הוועדה, בשנת 2011 נחקק תיקון 68 לחוק שעשה בחוק שינויים נרחבים ופישט את מנגנון הטבות המס.
בשנת 2012 נחקק תיקון 69 לחוק (חוק הרווחים הכלואים), ולפיו חברות שצברו רווחים פטורים והן אינן מחלקות אותם בשל המיסוי בעת החלוקה, יקבלו הנחה במס אם ישלמו אותו בתוך שנה מפרסום התיקון, גם אם לא יחלקו את הרווחים. חברות העומדות בתנאי הסף הקבועים בחוק זכאיות לקבל הטבות מס. סך הטבות המס שניתנו מכוח החוק עלה מ-2.3 מיליארד ש"ח בשנת 2003 ל-5.6 מיליארד ש"ח בשנת 2010, אף על פי שבתקופה זו ירד שיעור מס החברות מ-36% ל-25%. מבקר המדינה מציין כי "משרד האוצר ומשרד הכלכלה העלו כי חלק ממטרות החוק אינן מושגות, כי רוב הטבות המס ניתנות לחברות אחדות אשר משלמות מס חברות נמוך מאוד, וכי אין כלל ודאות לגבי הערך המוסף של ההטבות לפיתוח התעשייה".
עוד כותב המבקר כי משרדים אלו "לא הציבו יעדים בני מדידה אשר יאפשרו לוודא שמטרות החוק מושגות, לא קבעו מי הם הגופים האחראים למעקב אחר נתוני הטבות המס, לא הגדירו קריטריונים לבחינה שיטתית וסדורה של הנתונים ולא יצרו מנגנון בקרה אפקטיבי אשר יבחן באופן שוטף את מתן הטבות המס ויסייע בהקצאתן לחברות".
לדברי המבקר, למרות ההיקף הנרחב של הטבות המס, הגידול הניכר בהן והסרת המגבלה התקציבית עם העברת האחריות ליישום החוק לרשות המסים, לא קבעו המשרדים האחראים מנגנון המאפשר בקרה על עלותו של יישום החוק למשק המדינה.
גם רשות המסים איננה נמלטת משבט ביקורתו של מבקר המדינה. לדבריו, הרשות העריכה את סך הרווחים הכלואים בכ-122 מיליארד ₪, אך לא ביצעה פילוח של הרווחים הכלואים שעליהם יחול החוק, ולא אפיינה אותם על פי השימוש שנעשה בהם. "בהיעדר מידע מלא נפגעה היכולת של מקבלי ההחלטות להעריך אם חקיקת חוק הרווחים הכלואים תהיה כדאית, ומה מידת התועלת שתופק ממנו. זאת ועוד, לאחר קבלת חוות דעת משפטית אשר מאפשרת לחברות שרכשו חברות בנות ליהנות מן ההנחה שנקבעה בחוק הרווחים הכלואים, לא נמצאו מסמכים המעידים שהרשות העריכה את סך הרווחים הכלואים אשר שימשו לרכישת חברות בנות וכן את תוחלת המס שיתקבל מהוצאת שומות לחברות אלו, שייתכן שיסתכם במיליארדי ש"ח, לעומת המס שיתקבל אם ינצלו את ההנחה שנקבעה בחוק הרווחים הכלואים".
המבקר מציין עוד כי גם לאחר שוועדת הכספים של הכנסת והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה פנו לרשות המסים, היא לא אספה נתונים על אופן חלוקת הרווחים הכלואים ועל החברות אשר הרשות נוקטת נגדן הליך משפטי בנושא זה, ולא העבירה נתונים אלה לוועדה ולמשנה ליועץ המשפטי לממשלה.