"יש מקום להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית, בעיקר בתחום הקמעונאי ובמגזר משקי הבית והעסקים הקטנים", כך אמרה נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, בהתייחסות ראשונה לנושא מאז נכנסה לתפקיד. כפי שווח בגלובס, פלוג אמרה את הדברים בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה 2013 של המכון הישראלי לדמוקרטיה (פורום קיסריה), באמצעות וידאו קונפרנס.
פלוג הדגישה כי הגברת התחרותיות "לא תבוא על חשבון יציבות הבנקים, אלא כתהליך מקביל של התייעלות של הבנקים", וקבעה באופן חד וחלק כי "ההתייעלות הזו היא צורך השעה". לדבריה, הניסיון מראה כי המחיר של אזרח משלם כפועל יוצא של משבר שכולל בתוכו גם משבר של המערכת הבנקאית הוא גבוה פי כמה ממשברים ללא משבר פיננסי.
פלוג התייחסה גם לגודל הממשלה הרצוי, כאשר הכוונה היא למשקל הממשלה כאחוז מהתוצר ולא על מספר השרים. דווקא בסוגיה זו נראה כי דבריה אינם תואמים את העקרונות שהציג ראש הממשלה מוקדם יותר. "גודל הממשלה הוא ביטוי של העדפה חברתית. יכולה להיות ממשלה קטנה שממנה נגזר מיסוי נמוך, או שמא ממשלה גדולה יותר עם מיסוי גבוה יותר - שני המצבים הללו יכולים להיות מוצלחים מבחינה כלכלית. חשוב שהדברים יהיו כרוכים זה בזה - אם רוצים ממשלה גדולה, המשמעות היא הוצאה גדולה ומיסוי גבוה".
פלוג הוסיפה כי "אנו לא יכולים להרשות לעצמנו גירעון גבוה כי אנו חייבים להוריד את נטל החוב. זה קריטי מבחינה מאקרו כלכלית". פלוג הדגישה כי "כל עוד נטל הביטחון כבד והוצאות הביטחון כבדות, אם אנו רוצים שירותים ציבוריים איכותיים כמו בשאר המדינות המפותחות, זה אומר ממשלה יותר גדולה (הוצאה ממשלתית גדולה) לעומת שאר המדינות המפותחות, וזה אומר נטל מס יותר גבוה".
לגבי המדיניות הסבירה הנגידה החדשה כי כל עוד המדיניות המוניטרית במדינות המפותחות, לרבות ארה’’ב, היא מרחיבה מאוד, "גם אצלנו סביבת הריבית תהיה נמוכה. זה מתאפשר בגלל האינפלציה הנמוכה וזה מתחייב בגלל רמת המפעילות הממותנת. זה מעודד נטילת משכנתאות ולכן אנו רואים משקיעים שאין להם אלטרנטיבה בשוק הדיור. סימני ההתאוששות בשוק האמריקאי מאוד ברורים, אבל הפד רוצה לראות עוד סימנים כדי להתחיל עם הנסיגה (TAPERING)".