ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בראשות ח"כ חיים כץ (הליכוד ביתנו) קיימה היום דיון בסוגיית העסקתם של עובדים בשירות המדינה באמצעות חוזים אישיים. כץ אמר בדיון: "אינני מבין מהו האינטרס של המדינה בנושא. ייתכן שצריך לעקור את התופעה מהשורש ולאפשר רק לבכירים עם שכר של למעלה מ- 20 אלף שקל להיקלט בחוזה אישי. מה פתאום שכלכלן מתחיל שמרוויח 7,000 שקל ירצה להיקלט ללא חוזה קיבוצי?".
כץ פנה לנציב שירות המדינה, משה דיין ואמר לו: "מדוע אתה מבטל את ההסכמים הקיבוציים ולא קולט את כולם כעובדים מן המניין? אתה קונה לך סתם שונאים ואין לך שום ערך מוסף מזה. אם כוונותיך טהורות, אתה עושה שגיאות של מתחילים ועוול לעובדים במדינת ישראל".
קודם לכן אמר דיין: "החוק מתיר לערוך חוזים אישיים. יש מקרים בהם הסכם קיבוצי אינו מתאים. החוזים האישיים זו תופעה ארוכת שנים, ובנציבות המדינה עמלים רבות על ניתוח המצב". בתגובה לקריאתו של כץ לעקור את התופעה מהשורש הגיב דיין: "יכול להיות. אך זה לא יהיה אחראי לעשות זאת באבחת גיליוטינה".
ח"כ אילן גילאון (מרצ) תהה: "מדוע המדינה מערערת על זכותם של עובדי החוזים האישיים להתאגד?". על כך השיב הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר, עו"ד קובי אמסלם: " אנחנו לא יכולים למנוע מקבוצת עובדים להתארגן, אין לזה יסודות בדין. פנינו לבית המשפט כדי שיכריע מיהו הארגון היציג של עובדי החוזים האישיים: ההסתדרות או ארגון אחדות".
אמסלם הוסיף: "אנחנו לא מבטלים הסכמים קיבוציים. המוטיבציה להיקלט בשירות המדינה לשנים ארוכות פחתה, כי בוטלה הפנסיה התקציבית והוחלט לייצר אטרקטיביות דרך עולם השכר ולהרחיבו לאוכלוסיות מסוימות הנקלטות בחוזים אישיים. זה מאפשר לנו שליטה מלאה על הוצאות השכר, אך באופן כללי, אין לנו מטרה לקלוט עובדים בחוזים אישיים. להיפך". אמסלם ציין כי לאורך שנים, משתלם לעובד להיות מועסק בהסכם קיבוצי ולא בחוזה אישי.
ח"כ יעקב מרגי (ש"ס): "אם כך, יצרתם כאן מלכודת דבש". ח"כ כץ הוסיף: "מדוע שאסכים לעבוד בחוזה אישי אם אני יודע שבעוד עשרים שנה מצבי יהיה פחות טוב מהקיבוצי?". כץ הודיעכי דיון נוסף בנושא יתקיים בהקדם.