שר הכלכלה נפתלי בנט והרשות להגנה על הצרכן ולסחר הוגן בראשותה של תמר פינקוס הודיעו היום כי הם יוצאים לשמירה על "הכסף הקטן של הצרכן הישראלי המצטבר בסופו של יום לכסף גדול".
במשק הישראלי נהוגה שנים רבות פרקטיקה של פרסום, הצגה ונקיבה של מחיר בציון אגורות, כגון 9.99 / 4.79 / 58.76 ₪ ועוד , כשבפועל, במקרים בהם הצרכנים משלמים במזומן, הם אינם מקבלים עודף מאחר ומטבע זה לא קיים ועל כן, נגבה מהצרכן מחיר גבוה יותר מזה שהוצג לו , קרי המחיר העגול 9.99=10.00ש"ח, 4.79=4.80ש"ח, 58.76=58.80ש"ח.
על שולחן הממונה על הגנת הצרכן ולסחר הוגן הצטברו תלונות רבות של צרכנים הקובלים על ההטעיה בהצגת המחיר במטבע שאינו מצוי בשימוש. יתרה מכך, גם במקרים בהם הצרכנים משלמים בכרטיס אשראי, אף כי רישומית יש לרשום בחשבון הסופי את המחיר שהוצג על המוצר, תלונות רבות מגלות כי העוסקים מעגלים את המחיר למחיר הגבוה יותר.
יצוין כי פרקטיקה זו המשיכה גם לאחר שבנק ישראל ביטל בתחילת שנות התשעים את השימוש ב "אגורה" ו"5 האגורות". בנק ישראל, שהיה ער לפרקטיקה זו של הצגה/נקיבה/פרסום של מחיר קבע את כללי העיגול לפיהם בכל עת שיש לשלם במזומן סכום שלא ניתן לשלמו באגורות שבוטלו, יש לעגל את הסכום על פי הכללים שלהלן: סכומים הנקובים ב – 1 אג’ עד 4 אג’ יעוגלו כלפי מטה וסכומים הנקובים ב – 5 אג’ עד 9 אג’ יעוגלו כלפי מעלה.
ברשות מציינים כי חוק בנק ישראל לא התייחס במסגרתו לנקיבה, פרסום והצגה של מחיר מוצר או שירות בודד, אלא לסוגיה, כיצד יש לנהוג בסיום חשבון, אם הסכום הסופי המשתלם המזומן כולל אגורות שאינן בשימוש.
הרשות הגיעה למסקנה כי איסור התנהלות פסולה זו של פרסום, הצגה ונקיבה של מחיר במטבעות שאינן בשימוש תסייע ביצירת שקיפות, הגינות והורדת יוקר המחיה. פרקטיקה זו היא פרקטיקה מטעה ומהווה עבירה פלילית על חוק הגנת הצרכן, שכן מחיר זה אינו קיים, אינו אמיתי וכל מטרתו יצירת מצג של מחיר זול יותר.
י
חד עם זאת הוחרגו שירותים שהגביה בגינם היא על פי פעימות מונה, כגון, דלק, טלפון, חשמל, מים, גז וכן מוצר או שירות שמחירו נקבע על ידי רשות מרשויות המדינה, לרבות רשות המסים וכן מוצר או שירות שמחירו נקבע על ידי שלטון מקומי כגון, עירייה או מועצה ועוד ; מאחר ומדובר במחיר עבור שירות שאף פעם לא נצרך בפועל ביחידה אחת, כלומר פעימת מונה אחת, ובמקרים רבים המחיר שנקבע על ידי העוסק לפעימה אחת יהיה מחיר נמוך מ- 10 אג’.
הרשות מודיעה כי החל מ-1 בינואר 2014 תחל הרשות באכיפה על הטעיה על פי חוק הגנת הצרכן בגין הצגה או נקיבה של מחיר במטבע שאינו קיים. עד למועד זה נותנת הרשות זמן לציבור העוסקים להתארגן.
שר הכלכלה, נפתלי בנט, אמר: "משך שנים הרוויחו הקמעונאים פעמיים – גם הציגו שיווקית מחיר נמוך יותר שמטעה את הצרכן, וגם גבו בפועל סכומים עודפים מהצרכן. אני מאמין בהגינות במסחר, והחלטה זו תסייע לקמעונאים לנקוט בהגינות. הצרכן הישראלי יחסוך את אותן אגורות שמתווספות לסכומים גדולים. זו הצהרת כוונות שלא ניתן יותר להטעות את הצרכן הישראלי. שימו לב צרכנים – ההנחייה תאפשר לכם להגיש תביעות ייצוגיות במקרה שתתקלו בהפרה של הנחייה זו. אני רוצה להודות לרשות לסחר הוגן אשר העבירה החלטה שכבר הרבה שנים מנסים להעביר.
הממונה על הרשות עו"ד תמר פינקוס: "הגנת הצרכן מתפרסת על מכלול היחסים בין הצרכן לעוסק החל מהצגת מחירים, שקיפות מרבית במחיר, שקיפות תנאי העיסקה, גילוי נאות, עבור לקיום תנאי המבצעים המוצגים לצרכן בין בקניה פרונטלית ובין בקניה מקוונת וכלה בסחר הוגן".