ועדת ההשקעות של בנק דיסקונט פירסמה היום את המלצותיה. לדברי דיסקונט, בשנים האחרונות המשקיע הישראלי שיכלל את יכולות ההשקעה שלו ולמד לגוון את אפיקי ההשקעה והחשיפה לחו"ל. כיום מעל ל-10.5% מסך הנכסים המנוהלים בקרנות נאמנות ותעודות סל מושקע בנכסים מעבר לים. לכן, השאלה האקוטית למשקיע יותר מתמיד היא האם לגדר את תיק ההשקעות מחשיפה מטבעית ובכך לנטרל את השפעת שער החליפין על תיק ההשקעות, במיוחד לאור התנודתיות הרבה בשערי החליפין ומלחמת המטבעות בעולם. בבואנו לבחון שאלה מורכבת זו, קיימים שני היבטים בתיק ההשקעות .

 

כיום כמעט ואין יכולת לחזות את כיווני שער החליפין, כאשר הצלחת החיזוי הינה כהטלת מטבע אקראית. לכן, התמקדנו במחקר בבחינת ניהול סיכונים ובנינו מספר רב של תיקים מורכבים המשלבים מספר אפיקי השקעה בארץ ובחו``ל. בחנו עבור כל תיק, מיהו התיק המסוכן יותר - בהשוואה בין תיק המגודר מטבע המנטרל את השפעת שער החליפין על ההשקעות לבין תיק שאינו מגודר מטבע. תיק הוגדר מסוכן יותר ככל שסטיית התקן שלו גבוהה יותר. יצרנו רצף של סדרות תיקים לתקופת מדגם של כ-4 שנים ו-6 שנים. המיקוד של המחקר שלנו, הוא בחינת הסיכון הכולל של התיק, ולא רק בחינת הסיכון של אפיק מסוים. כשבחנו רצף של תיקים שבהם אחוז החשיפה לנכסי חו``ל גדל מתיק רובה. שיפור תחזיות הצמיחה והרווח בענף התקשורת המקומית יתרום לחזרה של משקיעים מקומיים וזרים להשקעה במניות הענף.

 

מבחינת החשיפה לאג"ח מדד/שקל: המלצת הוועדה - ללא שינוי. לנוכח הציפיות בשוק ההון המקומי, הקרובות לתחזיות מחלקת מאקרו כלכלה, הועדה אינה רואה עדיפות לאפיק הצמוד על פני האפיק הלא-צמוד. הוועדה ממליצה לפיכך, לשמר את האיזון היחסי בחשיפה והשקעת 35% מכלל התיק באפיק השקלי ו-35% מכלל התיק באפיק הצמוד למדד.

 

מבחינת חשיפה לאג’’ח חברות/ממשלתיות: החשיפה לאג’’ח חברות בארץ נותרה ללא שינוי. בשוק אג’’ח החברות המקומי, חלה מאז דיון הועדה החולף ירידת תשואות בזכות ירידת תשואת הבסיס הממשלתית. מרווחי התשואה, לעומת זאת, נותרו יציבים. הוועדה ממליצה על השקעה באג’’ח חברות בישראל בשיעור של 15% בלבד (שיעור נמוך יחסית) מתיק הלקוח - 10% מתיק הלקוח בדירוגים בינוניים-גבוהים (A) ו-5% מתיק הלקוח בדירוגים גבוהים (AA). לאור החשש מעליית מרווח ותשואת הבסיס, מומלץ כי מח’’מ תיק ההשקעות באפיק זה לא יעלה על 3 שנים.

 

חשיפה לאג’’ח חברות בחו’’ל: ללא שינוי. הוועדה ממליצה על השקעת 5% מכלל התיק באג’’ח חברות בינ’’ל בדירוג השקעה (בעיקר על רקע הרצון לפיזור גיאוגרפי ומנפיק בתיק). עם זאת, במדינות החשופות למשבר באירופה, אנו ממליצים להשקיע באג’’ח בדירוג A ומעלה בלבד. מומלץ כי מח’’מ תיק ההשקעות באפיק זה לא יעלה על 4 שנים. הצעה להאריך את מח’’מ תיק ההשקעות באפיק זה נדחתה ברוב קולות.

 

חשיפה לאג’’ח ממשלתיות: ללא שינוי. הועדה ממליצה על השקעה של 55% מהתיק כולו באג’’ח ממשלת ישראל, על בסיס ההנחה כי ההאטה הכלכלית במשק והלחצים לייסוף השקל ייתמכו בהורדה נוספת בריבית בתחילת שנת 2014. הועדה ממליצה כי מח"מ תיק האג’’ח הממשלתי לא יחרוג מ-4 שנים.

 

מבחינת מניות ישראל וחו’’ל, ההמלצה לחשיפה למניות בארץ נותרה ללא שינוי. שוק המניות בישראל מושפע מהסיכון הגיאופוליטי, התפתחויות בשווקי המניות בעולם, רמת סחירות נמוכה יחסית, ומדיניות ממשלתית מקומית (מינוי נגיד, רגולציה ועוד). הועדה ממליצה על השקעה במניות בארץ בשיעור של 10% בלבד (כ-40% מסך החשיפה למניות). להערכתנו, מחירי המניות בישראל אינם גבוהים ביחס למחירי המניות בעולם ואולם קיימת עלייה ברמת הסיכון העסקי המקומי.

 

חשיפה למניות בחו’’ל: ללא שינוי. במהלך ספטמבר, מדדי המניות בארה’’ב נגעו בשיאים היסטורים חדשים ומאז נסוגו מעט. עונת הדוחות לרבעון השלישי תיפתח השבוע רשמית עם אלקואה, אך אין ספק שהסוגיה הפוליטית היא זו שתתפוס את הכותרות ותשפיע על התנודתיות בטווח הקצר. כיום החשיפה המומלצת היא 60% לארה’’ב, 25% לאירופה והפסיפיק ו-15% לשווקים מתעוררים.

 

*** מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש