54% מאתרי האינטרנט של חברות מדד תל אביב 100 מתורגמים לשתי שפות ומעלה. כך עולה מבדיקה שערכה חברת התרגומים המקצועיים One Hour Translation ישראל. מדובר בעלייה משמעותית של 19% ביחס לבדיקה דומה שנערכה בשנת 2012 בה ל- 35 חברות בלבד היה אתר אינטרנט המתורגם לשתי שפות ומעלה. עוד עולה מהבדיקה כי 12 מבין החברות הציבוריות במדד תל-אביב 100 אשר היה להן אתר חד או דו לשוני, תרגמו את האתר שלהן לשפות נוספות בשנה האחרונה.
חברת בבילון שהאתר שלה מתורגם ל- 10 שפות היא שיאנית הלוקאליזציה בקרב חברות מדד תל-אביב 100. במקום השני נמצאת חברת מג’יק שהאתר שלה מתורגם ל- 8 שפות. במקום השלישי חברת פלסאון שהאתר שלה מתורגם ל- 5 שפות, ביניהן עברית לאחר שהאתר שלה בשנה שעברה היה בשפה האנגלית בלבד. אחריהן מופיעות שורה של חברות שאתרי האינטרנט שלהם מתורגמים ל 3-4 שפות, וביניהן : גילת, בזק, דיסקונט, לאומי, סלקום, פועלים, פרטנר, אבגול, אלקטרה ומגדל.
השפות הפופולאריות לתרגום בקרב חברות מדד ת"א 100 מלבד אנגלית ועברית הן: רוסית, פורטוגזית, ספרדית, סינית, גרמנית וצרפתית.
מבדיקה של 15 חברות הנדל"ן הנמנות על מדד תל אביב 100 עולה כי 60% מהן (9 חברות) מחזיקות באתר אינטרנט הכתוב בשפה אחת בלבד (עברית או אנגלית) ואילו 5 חברות מחזיקות באתר אינטרנט דו לשוני, בעברית ואנגלית כמו בינוי ושיכון ואפריקה ישראל. לחברת נדל"ן אחת, נצבא, אין כלל אתר אינטרנט. גם בחברות אחזקות בתחומי חיפושי גז ונפט המצב אינו מזהיר. החברות: יואל, רציו וחנל מעדיפות להתנהל ללא אתר אינטרנט וכך גם חברת אוצר התיישבות היהודים שהיא חברת אחזקות נדל"ן.
ל- 5% מהחברות מדד תל-אביב 100 אין אתר אינטרנט. מדובר בשיפור ביחס לשנת 2012 בה ל – 15% מסך החברות לא היה אתר אינטרנט. מבדיקת 10 החברות החדשות שהצטרפו השנה למדד תל-אביב 100 עולה כי ל- 4 חברות יש אתר חד לשוני בלבד.
רשתות השיווק כדוגמת שופרסל, רשת הריבוע הכחול ורמי לוי מעדיפות לתרגם את האתר שלהן לעברית ואנגלית בלבד. חברות נוספות שהאתר שלהן הוא דו-לשוני (אנגלית ועברית בלבד) הן: ביג,עזריאלי, אוסם, גולף, פוקס וטבע.
"האתר הראשי של חברת טבע מתורגם לשתי שפות בלבד. אומנם לחברה יש אתרים בשפות אחרות אך לא ניתן כמעט להגיע אליהן בקלות מהאתר הראשי של החברה" אומר ירון קאופמן, סמנכ"ל שיווק בחברת One Houe Translation ישראל ומוסיף: "יותר חברות ציבוריות ישראליות הפונות לשוק הישראלי מסתפקות בתרגום האתרים שלהן לעברית ואנגלית בלבד ומתעלמות מציבור דוברי הרוסית והערבית. מחקרים מבוססים הראו שאנשים מעדיפים לצרוך תכנים הכתובים בשפת האם שלהם. אם לא מתרגמים לשפות נוספות בעצם מתעלמים ממרבית גולשי האינטרנט מטעמי נוחות ומצמצמים את ההזדמנויות העסקיות שעשויות להגיע מקהלים שאינם דוברי אנגלית. "כלכלה גלובלית" משמעותה גם תקשורת רב-לשונית. ההנחה שכל קהל היעד הפוטנציאלי של האתר דובר אנגלית היא מוטעית מיסודה כיום".
קאופמן מוסיף: "החולשה של הבורסה בישראל מניעה את החברות הציבוריות לפנות למשקיעים ולקוחות בחו"ל. חברות ישראליות מבינות שכדי להיחשף ליותר הזדמנויות וליותר משקיעים ולקוחות פוטנציאליים יש צורך בחשיפה טובה יותר של אתר האינטרנט של החברה, במגוון רחב של שפות. אני מעריך שבתוך מספר שנים לא נראה יותר חברות ת"א 100 ללא אתר רב-לשוני. גם המשקיעים הגדולים ביותר בעולם וגם אנשי הרכש של החברות הגדולות בעולם משתמשים במנוע חיפוש כמו גוגל כאשר הם מחפשים מידע על חברה מסוימת. אם אתר האינטרנט של החברה שלך הוא בעברית או אנגלית בלבד הוא פשוט לא יופיע בתוצאות החיפוש".