כמה דברים לא טובים ולא מעט עננים מתקדרים מעל שוקי מניות כבר לא מעט זמן, וכדאי לתת את הדעת על הדבר כדי שמשקיעים יקראו (אך לא יפחדו). הרוב מתייחס לשוק בארה"ב שתקוע במדדים (קראו סקירה שבועית) הגורמת לאנומליה חזקה בשוק מניות. לשוק בארץ אתייחס בסיום.
1. הריבית ירדה, התשואות לא
הריבית בארה"ב ירדה בשנה האחרונה מרמות שיא, אך תשואות החוב לא! מדובר במצב שבו הריבית של הבנק המרכזי (Fed Funds Rate) – שהיא ריבית לטווח קצר מאוד – יורדת, אבל התשואות על אגרות החוב ל-10 ו-30 שנה נשארות גבוהות.
כלומר, השוק לא מסתכל על מה שהפד עושה היום, אלא על כמה חוב ממשלת ארה"ב מדפיסה. כשהגירעון האמריקאי ענק, הממשלה מנפיקה המון אג"ח. היצע גבוה מדי מוריד את מחיר האג"ח ומעלה את התשואה שלהן. המשמעות: הפד יכול להוריד ריבית כמה שבא לו, אבל אם המשקיעים חוששים מאינפלציה עתידית או מגירעון חסר שליטה, הם ידרשו תשואה גבוהה על הכסף שלהם לטווח ארוך.
שורה תחתונה, זה מראה על כך שהבנק המרכזי פחות משפיע על מחיר הכסף בפועל ומקשה על עלויות המימון של ממשלת ארה"ב, ובעיקר על הצרכנים, בעוד הריבית הארוכה על שוק הדיור והמשכנתאות אפילו גבוהה יותר ברמה של 6.1%-6.25%.
2. זינוק קיצוני במתכות
הדולר נחלש העולם ואיכשהו עוזר לממשלה לשחוק את החוב, אז הכסף שיוצא מהחוב (ריבית עולה) מחפש את הפיצוי במקלט כמו זהב ולאחרונה כסף, שעשו מהלך עולה חריג ולא נורמלי ביחס לכל תקופה. הפרשנים בתקשורת הכלכלית נוטים להסביר זאת ב"מחסור פיזי" או בשימושים תעשייתיים (בעיקר בכסף), לדעתי התמונה שונה.
העלייה המטאורית בזהב ובכסף נובעת מהבנה של המשקיעים שהבנק המרכזי איבד את היכולת להכתיב את מחיר הכסף. כשתשואות החוב נשארות גבוהות למרות הורדות הריבית, נוצר מצב שבו החוב האמריקאי נשחק, והדולר מאבד מכוח הקנייה שלו. אז כדאי להמעיט בחשיבותן של תיאוריות המחסור הפיזי. הכסף הגדול שבורח מהחוב הממשלתי מחפש פיצוי, והוא מוצא אותו בספקולציה פרועה בשוק הסחורות. שוק הסחורות, ובמיוחד הכסף (Silver), ידוע ביכולת שלו "לצאת משליטה" ברגע שמתחילה ריצה ספקולטיבית.
3. החולשה בקריפטו
בואו נדבר על הקריפטו ובעיקר הביטקוין, אמרו שהוא גם סוג של מקלט כדי לשמור על השחיקה האינפלציונית וירידת הערך של מטבעות, אלא שהוא מציג קריסה משמעותית בחודשים האחרונים. אלה שרצו לקנות ביטקוין מעל 100-110 אלף צוברים הפסדים נוכח מחירו כיום שנפל מ-70 אלף דולר.
כמו שזה נראה כרגע, מדובר בעוד מכשיר ספקולטיבי שיש בשווקים ובטח שלא זהב דיגיטלי. במיוחד נוכל המתיחות במפרץ בעוד החשש מהשלכות המלחמה מול איראן מאלץ את המשקיעים לחפש סחורה נזילה או חוף מבטחים מאשר נכס תנודתי כמו הקריפטו - לכתבה המלאה.
4. ה-AI - בועה?
תחום ה-AI חי וקיים וכבר משנה את החיים של כולנו, אך עלויות ההשקעה אדירות והשאלה הנשאלת היא, האם היא תחזיר את עצמה? חברות קטנות כבר מבינות שיש מצב לא רע שכל ההשקעות לא יהיו קרובות להחזר.
אמש דוחות אלפביית (גוגל) חשפו השקעות אדירות מעל לציפיות השוק, וצפי להשקעות גדולות עוד יותר בשנה הקרובה. האם זה יחזיר או מחזיר את עצמו? כרגע רחוק מכך. אך כשיש מרוץ כולם רוצים להיות שם, עד שמשהו מתעורר ועושה חישוב מסלול מחדש.
5. השבבים נהנים, בינתיים
למי זה כן טוב? לחברות השבבים שרצו חזק מאוד, בעיקר יצרני הזכרונות על סוגיהם השונים, האם זה מוצדק? חלק יאמרו שכן. אתמול ראינו שבר מסוים במומנטום עם ירידה חדה במניות שעלו חזק בתקופה האחרונה חלקן התאוששו מעט במסחר המאוחר בגלל ההשקעות הגדולות של אפלביית, הדבר עוד יכול לשמור על השוק.
6. תמחור מחדש?
כתוצאה מסעיפים 4-5 לדעתי המשבר יגיע רק מכאן, בעיקר ע"י ירידה בהשקעות או עצירה מסוימת שתגרום למשקיעים לעשות חישוב מסלול מחדש בתמחור חברות השבבים כמו גם מחיקה של השקעות רבות מצד החברות הגדולות - זה אומר סקטור טכנולוגי פגיע מאוד.
7. רמת המינוף בשוק האמריקאי: פצצת זמן מתקתקת?
שוק ההון האמריקאי נמצא כיום ברמת מינוף גבוהה מאוד (שימוש בכסף "שאול" כדי להגדיל רווחים). התופעה מתודלקת בעיקר על ידי משקיעים פרטיים ("ריטייל") שהפכו לכוח משמעותי בשוק. במקום לקנות מניות רגילות, משקיעים אלו רוכשים בהמוניהם קרנות סל (ETF) ממונפות – קרנות שנועדו להשיג תשואה כפולה או משולשת מתנועת המדד (מניה).
השיא של הטירוף הנוכחי מגיע מכיוון בורסת האופציות (CBOE), המאפשרת לסחור בנגזרים (אופציות) על אותן קרנות ממונפות. המצב הזה יוצר מבנה מסוכן של "מינוף על גבי מינוף".
מה יקרה כשהמגמה תתהפך? הדינמיקה הזו יוצרת אשליה של יציבות כל עוד השוק עולה, אך היא טומנת בחובה סיכון מערכתי: בזמן עליות: כולם נוהרים פנימה והמינוף דוחף את השוק למעלה בעוצמה ("מבול בכניסה"). בזמן ירידות: כשמתחיל זעזוע, המינוף מחייב מכירות מהירות וחדות כדי לצמצם הפסדים. התוצאה היא "מבול ביציאה" - קריסה מהירה וכואבת הרבה יותר מאשר בשוק רגיל, בגלל הצורך לסגור את אותן פוזיציות ממונפות בבת אחת.
8. ת"א משלימה פערים
השוק המקומי נהנה מהאירוע ולמה? הרבה מאוד משקיעים וכסף פסיבי הלך בשנים האחרונות למכשירי עוקב מדד S&P 500, בחודש הראשון של השנה ע"פ פרסומים נפדו כ-2 מיליארד שקל שהלכו לשוק המקומי והם אלה שעושים את העבודה בשוק. כל ה"משקיעים" לטווח ארוך מתקשים להכיk תשואה של 6%-7% במדד ה-S&P 500 שנגזרה בצל חולשת הדולר בשנה החולפת’ מול 50% במדדי ת"א. אז מה הם עושים? זונחים את השיטה ואת הסיפורים שסיפרו להם גורואים, נועלים הפסד דולרי גדול וחוzרים "הביתה" לישראל למדדים שעלו 110% בשנתיים וסגרו פערי תשואה של 5-7 שנים מול ארה"ב.
9. מה שהיה הוא שיהיה
כאשר הציבור הרחב נוהר לשוק ההון ונדמה שכולם "פיצחו את השיטה", קשה שלא לתהות האם אנחנו מתקרבים לשיא הסייקל שממנו אפשר רק לרדת.
החשש מתעצם כשמביטים ברשתות החברתיות: הן מוצפות ב"משפיענים פיננסיים" שהיו ילדים בזמן משבר הסאב-פריים של 2008. הבעיה היא לא הגיל, אלא חוסר הניסיון: מי שחווה רק שוק עולה, לא באמת מבין איך נראה ומרגיש "שוק דובי" (שוק של ירידות מתמשכות). הזיכרון ההיסטורי שלהם קצר, והביטחון העצמי שלהם עלול להפוך למלכודת עבור העוקבים שלהם ברגע שהמגמה תתהפך.
10. סיכום
לא צריך להבהל ולא להתחיל להשתגע צריכים להיות ערים למציאות ולמה שקורה, הרבה מאוד פעמים הרעש בשוק מגיע מסביב ולא משוק המניות שמגיב אחרון. כרגע לא נראה שיש דרמה בשווקים, בטח המקומי אך גם האמריקאי, אלא בעיקר של סקטורים ספציפיים. השאלה האם זה יתפשט. האם סימני האזהרה קיימים? בהחלט. אבל כבר ראינו שמדדי מניות והשווקים יודעים להתעלם ואף לתקן חלק מהדברים מבלי לפגוע בשוק המניות.