"אני נאלץ להתפטר מתפקידי בגלל פעולות נמשכות ל"השתלטות עויינת" על הבורסה, מצד רשות ניירות ערך". כך כותב יו"ר הבורסה במכתב ההתפטרות ששיגר עכשיו לדירקטוריון הבורסה. "מצד אחד, הרשות מאשימה את הבורסה בכל הנזקים שנגרמו לשוק ההון על ידי הרגולציה הלא-מידתית. מצד שני, הרשות מבטלת בהבל פה את העשייה הרבה והטובה, במשך שנים רבות, של סגל הבורסה והדירקטורים.
"הרשות גם מתערבת מעבר לסביר בניהול האקזקוטיבי של הבורסה ובכך פוגעת בניהולה התקין (הרשות טישטשה את הגבול הברור בין פיקוח לגיטימי, לבין התערבות ניהולית, לא לגיטימית). לנוכח כל אלה המשך שרותי שוב אינו אפשרי. אני נפרד בצער מהדירקטוריון וממנהלי ועובדי הבורסה ומודה לכולכם על העזרה שהושטתם לי בכל שנות עבודתי."
לדבריו, מכתב הרשות לני"ע שנשלח לדירקטוריון נועד להסיט לעבר הבורסה את הביקורת על תפקוד הרשות, אשר נושאת באחריות כבדה למצב שוק ההון. אחריות הרשות צויינה על ידי אנשי משק רבים, כולל פעילי שוק ההון שהופיעו בפני ועדת בן חורין. המכתב גם מכיל האשמות שווא בנושאי מימשל תאגידי, בהם נושאים שעלו בעבר בועדות הדירקטוריון ובדירקטוריון עצמו וטופלו באופן מסודר, והכל בידיעת רשות ניירות ערך. הקשר שנעשה בין מצב שוק ההון להרכב ועדת האיתור הוא מלאכותי ואינו משרת את טובת הבורסה.
הוא מגיב למכתב הרשות לני"ע ולהלן התייחסות, אחת לאחת, להאשמות השווא העיקריות הכלולות במכתב.
1. תשתיות המסחר משתכללות בהתמדה, מה בדבר הרגולציה?
1) מחזור המסחר היומי במניות בתחילת 2011 היה 2.2 מליארד ₪ ובאופציות קרוב ל- 400 אלף חוזים. מחזורי המסחר נפלו בחצי, בשנתיים האחרונות, למרות שתפקוד הבורסה לא הורע, להיפך הכנסנו שיפורים לא מעטים. במקביל קפצו מחזורי המסחר בשוק האג"ח ב- 24%.
ההאשמות שהוטחו בבורסה נועדו להסיט את הביקורת מהרשות, לכיוון הבורסה, למרות שתשתיות המסחר והסליקה משתכללות בהתמדה. לצערנו, לא כך המצב בתחומים לא מעטים של הרגולציה.
2) בשנתיים האחרונות מתגברת הביקורת על עשיית-יתר, לא-מידתית בתחומי רגולציה רבים. מייחסים לה תפקיד מכריע בסנטימנט השלילי כלפי שוק ההון הישראלי, מצד החברות והמשקיעים לסוגיהם. בחודשים האחרונים קיימתי שיחות עם גורמים רבים בשוק ההון ועם אנשי משק ולכולם היו טענות קשות לגבי הרגולציות, המקשות על שוק ההון להתמודד עם המשבר בעולם ועם האטת הצמיחה בישראל.
ביקורות כאלה השמיעו גם פעילים רבים בשוק ההון שהעידו בפני ועדת בן חורין. איך הגענו למצב שנשיא לשעבר של התאחדות התעשיינים קורא למיגזר העיסקי להתרחק מהבורסה בת"א? איך הגענו למצב "שמשקיעים מוסדיים מעדיפים תספורת של 50% מג’נרל מוטורס על פני תספורת של 10% מתשובה"? בוודאי שלא בגלל מערכת המסחר שלנו.
3) ניתן להבין את הצרכים בהידוק הרגולציה, שהתגלו אחרי משבר 2008, אבל זו נעשתה באופן לא מידתי והביאה לשפיכת התינוק עם מי האמבט. זה לא המקום והזמן לתאר במפורט את עשיית-היתר שפגעה בפעילות בבורסה. רבים וטובים ממני תארו בפרוט את התופעה ולכן לא ארחיב. מעשי ידינו מדברים בעד עצמם
מכתב הרשות מדגיש את הכוחות "האקסוגניים" (כאלה שאינם בשליטתנו) הרבים שגרמו לשפל בשוק המניות - המשבר העולמי והתמריצים להסטת השקעות והלואות מחוץ לבורסה בת"א (נדל"ן, הלוואות פרטיות, בורסות בעולם). באותה נשימה הרשות מתרעמת על שהבורסה לא חוללה ניסים ונפלאות, שבכוחם לקזז באופן משמעותי את השפעת הגורמים הנ"ל על מחזורי המסחר. לדבריה: "מאז 1998 הבורסה לא התאימה את עצמה לשינויים שהתחוללו או לא קידמה באופן מספק סוגיות מהותיות". לא כך!
מידע מתוך דוחות הביצוע של תוכניות העבודה השנתיות מראה בעליל שאין ממש בתרעומת המכוונת לבורסה. כאן נסתפק במספר נקודות בולטות:
א. במה הצלחנו
1) הבורסה ביצעה בהצלחה רבה את הנושאים האסטרטגיים הבאים:
שוק תעודות סל וקרנות נאמנות מחקות, הבנוי על מדדים שהבורסה מחשבתשוק אג"ח קונצרניות, שמתפתח במהירות גם בשנות השפלתמיכה טכנולוגית המאפשרת את פעילות סוחרי "אלגו"הורדה תלולה בעמלות המסחרמהפכה רבתי (משפטית ותפעולית) בניהול הסיכונים של המסלקות ושל חברי הבורסה שאינם בנקים7 חברים זרים (חלקם חברים רחוקים)עידוד ענף הביו-מדגיוסי הון עצומים במניות ואג"ח בשנות השיא 2007 ו- 2010 (וגם לפני, בין ואחרי)סליקת המסחר באג"ח ממשלתיות במערכת MTSהרחבת הפעילות השיווקית בחו"להגברת היציבות של חברי בורסה שאינם בנקיםמעבר לסליקה במשטר 1+t
2) הבורסה גם השקיעה משאבים רבים בפיתוחים שלא התרוממו:
הקמת שוק "ריפו" (על פי הנחיית הרשויות הממלכתיות)הקמת שוק לאופציות על מניות בודדות, כולל סיבסוד משמעותי של עושי השוק באופציות בשנה הראשונההקמת שוק לנגזרים על אג"ח ממשלתיותהקמת שוק לאג"ח שהונפקו רק למשקיעים מוסדייםמערכת GL לשיפור הקישוריות של הבורסה עם בתי השקעות בעולםהכנסת ת"א למדד MSCI - אירופהמסלקה בינלאומית ("גלקסי")הכנסת שני סוגי פקודות חדשות
3) פרוט של הנושאים העיקריים שהתבצעו בשנים 2012 ו-2013 מצורף בנספח. נכון, יש גם נושאים חשובים שהטיפול בהם נמשך זמן רב ועדיין לא הסתיים, אך הם אינם מגמדים את הפרוייקטים הרבים והחשובים שכן התבצעו.בנוסף הוכנסו עשרות רבות של שיפורים ושיכלולים בכל תחומי המסחר והסליקה, המצטברים לידי מאסה אסטרטגית.
ב. עבודה סדורה
1) העשייה הבורסאית מתבצעת בתהליך סדור של הכנת תוכנית אסטרטגית רב שנתית ושל תוכניות עבודה שנתיות ומעקב אחר ביצוען. התוכנית האסטרטגית האחרונה אושרה בדירקטוריון בסוף 2010 והתוכניות השנתיות מאז הותאמו למצב במשק.
2) משקיפי הרשות השתתפו בכל הדיונים בועדת תקציב ובדירקטוריון בבורסה ולא הסתייגו או העירו על התוכניות. חבל שהטענות על אי-מספיקות העשייה הבורסאית לא עלו בזמן אמת ועוד יותר חבל שלא הועלו הצעות לחשיבה אחרת, יצירתית יותר.
4. עניני מימשל תאגידי
להלן ההתייחסות לנושאי המימשל התאגידי שהוזכרו:
1) כל הנושאים שהוזכרו כבר נדונו במוסדות הבורסה באופן מסודר ומעמיק והטיפול בהם הסתיים (בועדות מישנה ואחר כך בדירקטוריון). בכל הדיונים השתתפו שני משקיפי רשות ניירות ערך.
2) "אישור הטבת שכר למנכ"ל" - מדובר בהמרת ביטוח אובדן כושר עבודה (2.5% מהשכר), כמו זו שאושרה בזמנו כדת וכדין לפרופ’ יאיר אורגלר ולי, ושלא הגדילה את הוצאות הבורסה. התנצלתי בפני ועדת הביקורת על שלא הבאתי את הנושא לאישור מסודר (אסתר החזירה את הכסף). התנצלותי התקבלה.
3) "ערעור על סמכותה של ועדת התגמול" - בדיונים על עידכון חוזה הסמנכ"לים הותיקים הפניתי את תשומת לב הועדה להחלטה שקיבל הדירקטוריון, בעת אישור מודל התגמול הרב שנתי, שלא לפגוע בשכר הריאלי. הצעתי לועדה לחזור לדירקטוריון אם בכוונתה להציע חוזה שיסטה מההחלטה. אגב, בסופו של דבר ועדת הביקורת קיבלה את עמדתי (וכך גם הדירקטוריון) והחוזה שנקבע תואם את החלטת הדירקטוריון המקורית.
4) "נסיון לפעול שלא באמצעות ועדת התגמול" - כשהדיונים בועדת התגמול נתקעו (כאמור לעיל) יזמתי פגישה משולשת, עם יו"ר ועדת התגמול (חנה פריזן) ויו"ר ועדת הביקורת (דוד שלכט), וביחד ניסחנו הצעת פשרה. הצעת שלושת היו"רים לא חייבה איש, היא היתה בגדר רעיון שנועד להוציא את העגלה מהבוץ ותו לאו (כאמור לעיל היא גם התקבלה בסופו של דבר, כולל הרעת תנאי החופשות).
5) "עצמאות הדירקטוריון" - אכן יש סכנה לעצמאות הדירקטוריון אך היא נובעת ממעורבות עמוקה מדי של הרשות בנושאים אירגוניים ואישיים. אזכיר, למשל, שהרשות הטילה וטו על חידוש המינוי של יו"ר ועדת הביקורת הקודם. בשל צנעת הפרט אי אפשר להרחיב בענין זה אך הפרוטוקולים של הועדה הציבורית למינוי דירקטורים בבורסה כתובים וחתומים (על ידי כב’ השופטת שולמית ולנשטיין) ובעת הצורך אפשר גם לפותחם.
5. הערות אחרונות
1) הערותי לגבי מנכ"ל הבורסה לא נגעו כלל לנושאים הקשורים בעשייה ובקידום הבורסה והזכרתן אינה במקום.
2) הרשות טוענת שלמרות השפל קראתי, כביכול, לא לעשות דבר. כאילו שאמרתי שאפשר להסתפק בהגדת פרקי תהילים והמתנה לגאות הבאה.
אין שמץ של אמת בהאשמה זו. מאז תחילת השפל כתבתי ואמרתי דברים שונים בתכלית. כך:
ב"הצעה לסדר יום לפיתוח שוק ההון", שנדונה בדירקטוריון ביום 22.3.13 והוצגה אחר כך בפני רשות ניירות ערך וכל יתר הרגולטורים נכתב:
א. "מטרת התזכיר להעלות רעיונות מיבניים שיאפשרו צמיחת שוק ההון (לאו דוקא בהקשר לשפל הנוכחי)....... לגבש מצע רעיוני משותף ולהציע כיווני עשיה שיחדשו את צמיחת השוק".
ב. בעדכון התזכיר הנ"ל מיום 16.6.13, (שליווה את ההצעה) ושנשלח לפרופ’ משה בן חורין נכתב:
"שפל בבורסה ולא חשוב מה מקורו הוא הזדמנות מצויינת ליזום ולבצע שינויים מיבניים, שישכללו את המסחר וישפרו את הנזילות (עמ’ ראשון, הדגשות במקור).
עוד נכתב:
"ניסיון העבר מלמד שתקופת שפל היא הזמן הנכון לייזום עשייה שתשפר ותפתח את שוק ההון. הקמת ועדת בן חורין היא החלטה חשובה בכיוון הנכון ויש למצות את העיתוי ולפעול בנחישות לשיפור הסחירות (עמ’ אחרון, הדגשות במקור).
6. סוף דבר
הדירקטורים מתבקשים לשקול את ההצעות השונות לגבי הרכב ועדת האיתור תוך שימת לב לא רק למכתב רשות ניירות ערך אלא גם להערות לעיל.
הדירקטורים חייבים לשקול כל הצעה להרכב ועדת האיתור באופן עצמאי לפי תרומתה לבורסה ולא להתיירא מאף אחד משני היו"רים.