ההוצאה הלאומית לבריאות, במחירים קבועים, עלתה בשנת 2012 ב-3.7% לעומת שנת2011. ההוצאה לנפש, במחירים קבועים, עלתה ב-1.8%. ההוצאה הלאומית לבריאות, במחירים שוטפים, הסתכמה בשנת 2012 ב-73.8 מיליארד ש"ח, שהם 7.9% מהתמ"ג.
ההוצאה לבריאות כוללת את ההוצאות על כל שירותי הבריאות הניתנים במרפאות, בתי החולים, שירותי רופאים פרטיים ורופאי שיניים; הוצאות על תרופות ומכשירים רפואיים, מחקר ומנהל ממשלתי בתחום הבריאות, והשקעה במבנים וציוד במוסדות הבריאות.
השוואה לארצות הOECD-לשנת 2011 מראה, כי אחוז ההוצאה הלאומית לבריאות מהתוצר המקומי הגולמי בישראל (7.8%) היה נמוך מאשר חציון ההוצאה לבריאות במדינות ה- OECD(9.3%), במיוחדנמוך מארה"ב (17.7%) ומהולנד (11.9%), לעומת זאת אחוז ההוצאה לבריאות בישראל, היה גבוה מאשר ב-7 מדינות אחרות ב-OECD. השיעור הנמוך ביותר היה במקסיקו, טורקייה ואסטוניה (כ-6.0%) (לוח 2).
בשנים 1995-2011 חציון ההוצאה הלאומית לבריאות כאחוז מהתמ"ג עלה במדינות ה -OECD בהדרגה מ-7.5% ל-9.3%. לעומת זאת, בישראל אחוז ההוצאה הלאומית מהתמ"ג נשאר כמעט ללא שינוי בשנים אלה.
מההשוואה הבינלאומית עולה עוד, כי בשנת 2011 ההוצאה לבריאות לנפש במונחי כוח קנייה בישראל – 2,183$ –דומה להוצאה בסלובקיה וצ’כיה ונמוכה מזו שבמרבית מדינות ה- OECD. בארה"ב הייתה ההוצאה לנפש הגבוהה ביותר – 8,508$. בצ’כיה, סלובקיה, הונגריה, צ’ילה, פולין, אסטוניה, מקסיקו וטורקייה הייתה ההוצאה נמוכה מאשר בישראל.
יצוין כי החישוב במונחי כוח קנייה מביא בחשבון את ההבדלים במחירי התוצר במדינות השונות. עם זאת, בהשוואה הבינלאומית לא מובאים בחשבון הבדלים בגורמים שעשויים להשפיע על ההוצאה כמו הרכב הגילים, מבנה מערכת הבריאות, מבנה התעסוקה וכד’. כשמחשבים הוצאה לבריאות משוקללת לפי גיל, מתקבלת הוצאה לאומית לנפש גבוהה יותר בישראל.