שר האוצר, יאיר לפיד, נאם היום בועידת השלטו המקומי: מצב רוח הוא כלי כלכלי. אבל יש לנו בעיה בין הממשלה לשלטון המקומי, אנחנו שולחים אתכם לפתור את הבעיות אבל לא נותנים לכם מספיק כלים. הגיע הזמן לחוקק חוק עיריות חדש שיסדיר את היחסים בין השלטון המקומי למרכזי. הרשויות המקומיות הן "התגלמות הפתגם בין הפטיש לסדן" - מלמעלה חובט בכם השלטון המרכזי ולמטה חובטים בכם האזרחים שרואים בכם אשמים בכל.
אלה לא ימים קלים להיות ראש עיר ואני עסוק בימים אלו באישור תקציב שיגן עליכם. אף אחד מכם לא אמור לחשוש לחייו רק כי הוא עושה את עבודתו ואנחנו נדאג שתהיו מוגנים.
הדיור הוא הבעיה העיקרית של הדור הצעיר בישראל, זוהי לא פחות מבעיה אסטרטגית של הדור הבא. המדינה יצרה את רוב הבעיה ועליה לפתור אותה. נציגים של הרשות המקומית צריכים להיות שותפים מלאים בתכנית הדיור הלאומית.
מבחינה ביטחונית אין איום קיומי על מדינת ישראל. אין צבא שמאיים על עצם קיומנו. יש דבר אחד שמבדיל בין חברות מצליחות- הן יודעות להשתנות ולהסתגל לשינויים סביבם. עשינו את זה כשקומץ פליטי שואה הקימו מדינה.
השיוויון בנטל הוא פתרון כלכלי, כניסת החרדים היא זריקת מרץ שאפשר להשוות אותה לעליה הרוסית. הרפורמה שהפעלנו לפיזור הריכוזיות- צעדים משפרים את התחרויות ומשפרים את הגמישות שלו. יכולת ההשתנות שלנו היא הדבר היחיד הקבוע והיא חיונית מול עולם דינאמי משתנה. למה חברות כמו סיסקו באות אלינו? יש להם יכולת לזהות ולראות איזה שווקים מתפתחים. הם פה כי הם יודעים שהשוק הישראלי משתנה ומתאים את עצמו.
אם ננהל שיח בלתי פוסק על כמה רע לנו לא נצא מזה. התמכרות לשיח ציני .מה אנחנו מעדיפים לעשות? להתבכיין ולהגיד שקשה או לשנות את העולם?