ועדת הכלכלה של הכנסת, דנה השבוע בזכויות ורישיונות לכריית מחצבים וחומרי מחצבה בישראל, בהם ברזל, נחושת, חול ועוד. הדיון התקיים לבקשת ח"כ ישראל חסון, שאמר כי נתונים שהגיע אליו מהשנתיים האחרונות מעלים דאגה לגבי מצאי המשאב, ההתנהלות הכלכלית בענף והריכוזיות השוררת בו, שלטענתו הובילה לעליית של 70% מאז 2011 במחירי החצץ והבטון. ח"כ חסון הוסיף כי לא מצא ולו גורם אחד שיכול לתת לו תמונת מצב מוסמכת.
אחראי המחצבות ברשות מקרקעי ישראל, יוסי בר ניב, אמר כי המדינה נכשלה בהקמת מחצבות, ולא הצליחה לתכנן ולשווק ולו מחצבה אחת מאז נכנס לתוקף חוק חובת מכרזים ב-1993. הוא הסביר כי מאז קמה ועדה שנתנה למחצבות הקיימות ארכה להמשיך לפעול, אך קיצצה 50% מהזכויות שלהם. הוא הוסיף כי הביקוש הוא קבוע, כ-40 מיליון טון חצץ, וכי מאז 2007 המחירים נשארו באותה רמה. לדבריו, מחיר הבטון עלה בשל השפעות של חומרי גלם אחרים כמו הסולר. באשר לתמלוגים הוא הסביר כי כבר ב-2003 הוקמה וועדה לבחינת הנושא אולם המלצותיה לא התקבלו. כיום התמלוגים עומדים על כ-4.5 שקל לטון, שהם כ-12-13 אחוזים מהמחיר. נציג המשרד להגנת הסביבה, יובל לסטר, טען כי ההמלצה שהוגשה לרשות המקרקעין ולא התקבלה דיברה על העלאת התמלוגים מ-2.5 שקלים לטון ל-22 שקלים לטון.
בר ניב הוסיף כי המצב בתחום אינו טוב וכי הריכוזיות בו נובעת מכך שוועדות התכנון סגרו חלק מהמחצבות הקטנות. ח"כ חסון שאל מי מפריע להקים מחצבות חדשות אולם בר ניב סירב לענות. נציגת משרד הפנים, חנה ויטלזון, אמרה כי במשרד עובדים על תוכנית חדשה לקראת הבאתה לדיון במועצה הארצית לתכנון ולבנייה, כאשר הכוונה היא להרחיב את המחצבות הקיימות ולהימנע מהקמת חדשות.
בר ניב הוסיף כי אחרי סגירת המחצבות הקטנות והגבלת המחצבות הגדולות נוצר מצב שבו 3 השחקנים העיקריים, הנסון, רדימיקס ושפיר, שולטים ב-80% מהשוק. עם זאת הוא הוסיף כי מכיוון שיש תחרות קשה המחירים לא מתרוממים. ח"כ חסון העיר כי אליו הגיעו נתונים שונים ואמר כי אותן חברות הן גם מבצעות פרויקטים גדולים של סלילה ובנייה. "כשאותה חברה גם מבצעת וגם מוכרת לעצמה חומרי גלם היא זוכה כמעט אוטומטית במכרזים, ואז נוצרת שרשרת שמובילה כמעט למונופול", אמר. מנהל מינהל רישוי אוצרות טבע במשרד האנרגיה והמים, יוסי וירצבורגר, הודה כי יש ריכוזיות בענף. לדבריו, הבעיה היא שכולם רוצים חומרי חציבה אבל אף אחד לא רוצה מחצבה בחצר שלו.