ביום שלישי הקרוב, תקיים הועדה לביקורת המדינה בכנסת, דיון בנושא דו"ח מבקר המדינה על מאזן המדינה לשנת 2010. מהדו"ח עולה כי משרדי ממשלה וכן עשרות חברת ממשלתיות נמצאים בגירעון של 60.7 מיליארד ₪, עקב חובות של אחרים, שהמשרדים לא פעלו די לגבות אותם. יו"ר הועדה לביקורת המדינה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס) אומר לקראת הדיון כי "מדובר בחלמאות של ממש. איש מפקידי הממשלה לא נותן את הדין על אי-גביית חובות של מיליארדים – וכדי לכסות את הגירעון, המדינה ממהרת לקצץ בתחומים הכי חשובים. לא יעלה על הדעת שהמדינה תבטל סובסידיות חיוניות, תקצץ בחינוך, ברווחה, בבריאות ובביטחון – ובמקביל תתרשל בגביית הכסף המגיע לה מהלווים וממקבלי המענקים".
כן עולה כי למרכז ההשקעות במשרד הכלכלה יש יתרת חייבים בסך של 2,516 מיליוני ₪ והמרכז לא פעל כנדרש כדי להבטיח את הגבייה וקבלת התשלום מחברות שקיבלו ממנו סיוע בעבר. לרשות המים יש יתרת חייבים בסך של 1,082 מיליוני ש"ח (ברוטו), יש איחור ניכר בקריאות המונה של מפיקי המים ומשרת מנהל ההכנסות והגבייה - אינה מאוישת. גם ללביטוח הלאומי יש יתרות חייבים מהותיות. מבקר המדינה מצא כי המוסד אינו מצליח להתגבר על תופעות כמו "גלגול חברות" (תופעה שבה בעלי שליטה בחברות אשר צברו חובות לביטוח הלאומי נוטשים אותן - ופותחים חברות חדשות במקומן) ואינו מוציא לפועל את ייעול הגבייה מחייבי מזונות באמצעות עורכי הדין כפי שנדרש בהחלטת הממשלה. עוד גילה המבקר כי הביטוח הלאומי לא שותף במידע של רשות המיסים ושל מינהל הגימלאות שבמשרד האוצר, המנועים מלהעביר את הנתונים ללא שינויי חקיקה.
עוד יעסוק הדיון בדו"ח המבקר על מאזן המדינה לשנת 2011, בעניין הלוואות לזמן ארוך. מדו"ח זה עולה בין היתר, כי סכום הריבית על ההלוואות שנתנה המדינה לחברת "מקורות" הוא כ-300 מיליון ש"ח בתוספת ריבית פיגורים של כ-324 מיליון ש"ח. המבקר מצא כי בשנת 2001 חדלה מקורות להעביר למדינה את תשלומי הריבית, ונתגלעו חילוקי דעות בינה ובין החשב הכללי באוצר - בנוגע לעצם חבות החברה לשלם את הריבית. ואולם הצדדים לא נקטו פעולה אשר תביא ליישוב ולסיום של חילוקי הדעות שביניהם במשך כעשר שנים. מבקר המדינה מציין כי "התמשכות המחלוקת מחמירה את הבעיה וגורמת להצטברות חוב אשר לצדדים אין ודאות בנוגע לעצם תשלומו או למועד תשלומו, ובדוחות הכספיים אף לא ניתן גילוי לעניין זה".
עוד גילה המבקר כי החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העריכה את סכום ההלוואות שנתנה - ושמועד החזרתן חלף לפני יותר משבע שנים, בכ-813.6 מיליון ש"ח. המבקר גילה כי הנתונים שמסרה החטיבה להתיישבות ניתנו על פי הערכה בלבד וטרם בוצעה פנייה לכל לווה שסכום חובו כבר התגבש. עוד נמצא, כי בחטיבה להתיישבות יש הלוואות שלא נרשמו בשנים קודמות וטרם נקבעו לגביהן תנאי החזר.