"שוק החוב המקומי בכלל ושוק החוב הממשלתי בפרט סופג היום פגיעה ישירה מהסערה בשוק החוב האמריקני. מגמת עליית התשואות בשוק החוב האמריקני מהווה את הגורם המשפיע ביותר בשוק החוב המקומי בעת הנוכחית ולראייה על אף הפחתת הריבית האחרונה והמפתיעה במידה רבה ביום שני השבוע צונחים מדדי איגרות החוב", אומר יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון.

 

פגוט מסביר כי הרגיעה שאפיינה את שוק האג"ח המקומי עד לאחרונה התחלפה: "התנודתיות בשוק איגרות החוב הממשלתיות בשבועות האחרונים עלתה כמה מדרגות וירידות ועליות שערים של מחצית האחוז ואף יותר באיגרות החוב הממשלתיות הפכו בעת הנוכחית למחזה שכיח".

 

"פער התשואות בין אג"ח שקלי ממשלתי ל-10 שנים למקבילו האמריקני עומד בעת כתיבת שורות אלו על 150 נקודות בסיס בלבד, ויש המעריכים כי פרמיית סיכון זו אף עלולה להמשיך ולהתכווץ בשבועות הקרובים היה ותיאוריית ההתאוששות הכלכלית המואצת ואסטרטגיית היציאה של הפד תצבור תאוצה", מסביר עוד האסטרטג הראשי של קבוצת איילון.

 

 באיילון מסבירים שהסיכון הגדול בעליית התשואות הוא בגל פדיונות בקרנות הנאמנות בעקבות פאניקה: "הציבור הישראלי מוטה באופן גורף להשקעה בשוק איגרות החוב ולהיט של הציבור הרחב הינו קרנות אג"ח וקרנות אגרות חוב עם תיבול מנייתי מוגבל. תרחיש מתמשך של עליית תשואות בשוק החוב המקומי עלול להבהיל משקיעים מהציבור על רקע הפסדי הון ניכרים במכשירים סולידיים, לכאורה".

 

"בהלה של הציבור עלולה אף להאיץ את ירידות השערים בשוק החוב המקומי והדבר נכון במיוחד לשוק החוב הקונצרני שמצוי בפריחה. מפאת חוסר נזילות מגיב האג"ח הקונצרני בפיגור להתפתחויות שליליות בשוק החוב הממשלתי", מסבירים עוד באיילון.

 

פגוט טוען כי לא צפויה עליית תשואות מתמשכת בשוק החוב האמריקאי: "התשואות של איגרות חוב של ממשלת ארה"ב לעשר שנים בתרחיש של הפחתת קצב רכישות איגרות החוב הממשלתיות יתבססו ברמה הנעה בין 2%- 2.5%, אולם הבנק המרכזי האמריקני ימנע בכל דרך ריצה כלפי מעלה של התשואות הממשלתיות הארוכות בארה"ב, ריצה שתאיים על ההתאוששות הכלכלית השברירית בארה"ב ובייחוד בהתאוששות בשוק הדיור האמריקני. עליית תשואות מתונה זו תפגע בטווח קצר במידה מסוימת באפיקי החוב הארוכים במדינת ישראל שכן השוק המקומי יתקשה להסתגל למרווח סיכון של 100– 110 נקודות בסיס בין האפיק הממשלתי האמריקני ל-10 שנים למקבילו הישראלי, אולם אפקט עליית התשואות המדובר יתפוגג להערכתנו במהרה".

 

"העובדה שהריבית במשק הישראלי עומדת ברמה של 1.25% בלבד ולהערכתנו תוסיף לרדת בחודשים הקרובים לרמה של 1%, תגביר את אטרקטיביות החוב הארוך המקומי למשקיעים מקומיים התרים אחר אלטרנטיבה בשוק הסולידי. בהעדר משקיעים זרים הפעילים בשוק זה בהיקפים ניכרים, הרי שהתנהלות המשקיעים המקומיים היא שתקבע את המגמה בשוק החוב הממשלתי לאורך זמן", מסביר עוד.

 

"שיפוע העקום השקלי הנמדד כפער התשואות בין איגרות החוב השקליות לפדיון בעוד 10 שנים, לבין איגרות החוב השקליות לפדיון בעוד שנתיים הינו כ-2.35%. שיפוע העקום הצמוד הנמדד כפער התשואות בין איגרות החוב הצמודות למדד לפדיון בעוד 10 שנים לבין איגרות החוב הצמודות למדד לפדיון בעוד שנתיים הינו 2.03%. להבנתנו, מדובר בשיפועים תלולים יתר על המידה שצפויים להתמתן על ציר הזמן".

 

"האינפלציה במשק הישראלי מצויה ברמה נמוכה וציפיות האינפלציה למהלך 12 החודשים הקרובים עומדות על כ-2.3% (כולל השפעת צעדי מיסוי חד פעמיים), הפעילות הכלכלית במשק צפויה להמשיך ולהציג קצב צמיחה נמוך מהממוצע הרב שנתי על רקע פעילות כלכלית עולמית חלשה וצעדי צנע מקומיים. אישור תקציב ממשלת ישראל לשנת 2013- 2014 בכנסת צפוי להציג בפני סוכנויות דירוג החוב חזרה לאחריות פיסקאלית ולתרום לשימור דירוג החוב הממשלתי".

 

בשורה התחתונה אומרים באיילון: "אנו סבורים כי יש לנצל את הפאניקה בשווקים הנובעת מעליית תשואות החוב הממשלתיות בארה"ב על מנת לייצר אחזקת חוב ממשלתית הארוכה ממדדי היחס הרלוונטיים. ההתאוששות הכלכלית בארה"ב אינה מובטחת ולפיכך בהחלט תיתכן עליית תשואות זמנית של איגרות החוב הממשלתיות האמריקניות שאחריה תבוא ירידת תשואות חוזרת שתניב רווחי הון באפיק הממשלתי הארוך המקומי".

*** מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה – על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש